קח אותי חסון: מי יאמן את נבחרת ישראל?

בהתאחדות לכדורגל כבר התקבלה החלטה כי אנדי הרצוג לא ימשיך בתפקידו כמאמן הלאומי אחרי תום חוזהו באחד במאי וכעת נותרה רק ההודעה הרשמית, שבעקבותיה ייצא לדרך הליך האיתור של המאמן הבא.

ליו"ר ההתאחדות, אורן חסון, יהיה הפעם משקל כבד בהחלטה ונראה כי הוא יצרף יועץ מקצועי אישי, כשגם למנהל המקצועי וילי רוטנשטיינר שהסכים עקרונית לקיצוץ שליש משכרו יהיה חלק משמעותי בבחירת המאמן הבא. הנטייה היא להחתים מאמן ישראלי לשני קמפיינים, בשכר מופחת של כ־150 אלף יורו לעונה. רוטנשטיינר עוד חושב על אפשרות של מאמן זר, אבל המועמדים המובילים הם יוסי אבוקסיס, ברק בכר וניר קלינגר, כשגם רוני לוי הוא אופציה.

ההחלטה בידיים שלו. אורן חסון(צילום: ההתאחדות לכדורגל)

סגנון משחק

אבוקסיס: הצליח בבני־יהודה (מקום שלישי וזכייה בגביע) ובבני־סכנין (פעמיים מקום חמישי וחצי גמר הגביע), מועדונים מהדרג השני בליגה, עם משחק מבוקר שכלל בדרך כלל שלושה בלמים. למרות זאת, בעונה שעברה לבני־יהודה היה מספר הכיבושים השני בגובהו בליגה. אבוקסיס, תלמידו של אלי גוטמן, אמר לא פעם כי הוא מתאים את צורת המשחק לכלים שיש לו, אבל גם בקדנציה הקצרה שלו בבאר־שבע הוא שיחק סגור.

בכר: הנוסחה שלו בקריית־שמונה ובבאר־שבע הייתה רמת האימון שאיפשרה לקבוצות שלו להחליף שיטה תוך כדי משחק, אבל הבסיס היה 4־3־3. בכל משחק כמעט ראו את טביעת האצבע שלו על קבוצה מאורגנת עם מערך הגנה טוב וגם הרבה תבניות התקפיות.

דוגל במשחק מבוקר. יוסי אבוקסיס(צילום: עוז מועלם)

קלינגר: אחת הביקורות כלפיו היא שסגנון המשחק שלו סגור מדי, לא יוזם במשחק ההתקפי, דומה לפרופיל שלו כשחקן שחיפש קודם כל הגנה – וזה בא לידי ביטוי אפילו בעונת האליפות שלו במכבי ת"א ב־2002/3. משחק העונה בהפועל ת"א במערך 4־3־3, כמו בהפועל חיפה שם עלה גם עם שלושה בלמים בחלק מהמשחקים. פעם אחת העונה ניסה לשחק יותר התקפי, נגד מכבי חיפה בסמי עופר, אבל ספג חמישייה וחזר לבייסיק המבוקר שלו שהביא את ההצלחות.

יחסים עם שחקנים

אבוקסיס: היה הערך המוסף בדאבל של הפועל ת"א ב־2009/10 מעמדת העוזר (של גוטמן), כשהיה אחראי בין היתר על האיזון בין הכוכבים בחדר ההלבשה, מעין פסיכולוג של שחקנים. העובדה שהיה כוכב ומנהיג עזרה לו להתמודד עם שחקנים מכל הרמות, והוא נחשב למאמן שקרוב מאוד אליהם, חתול רחוב.

בכר: השחקנים מעריכים אותו מאוד מבחינה מקצועית, וההצלחה הגדולה בבאר־שבע סידרה לו מעמד מיוחד, אבל הוא נחשב לאדם קר, למעט מול מאור מליקסון שנחשב לקרוב אליו ביותר. שחקנים בבאר־שבע מיעטו להיכנס אליו לחדר המאמנים כדי לנהל שיחות, הוא לא פסיכולוג ולא מחצין רגשות. היתרון של בכר שהוא ניהל בשנים האחרונות חדר הלבשה של כוכבים, ובגלל שלוש האליפויות יזכה להערכה גדולה.

יודע לעבוד עם כוכבים. ברק בכר (צילום: הרצל יוסף)

קלינגר: מסוג המאמנים שלא סופרים את הכוכבים בקבוצות שלהם. מצד אחד פסיכולוג ומנהיג שיודע לעשות את העבודה בחדר ההלבשה, ומאידך הולך עם השחקנים שלו ואת האחרים סופר פחות. לא הייתה לו בעיה במכבי ת"א להזיז הצידה את אבי נימני וטל בנין, בהפועל חיפה את גילי ורמוט ובהפועל ת"א את מאור בוזגלו ועומר דמארי. השמות לא מדברים אצלו.

איך הקהל יקבל אותו

אבוקסיס: לא קונצנזוס בכדורגל הישראלי. אוהדי בית"ר ירושלים לא שוכחים את המעבר שלו כשחקן להפועל ת"א, ואילו הקהל של מכבי ת"א זוכר את המפגשים איתו כמאמן בני־יהודה וסכנין, כולל העימות שלו בדוחא עם פרדראג ראיקוביץ'. השאלה היא אם זה יגלוש גם למשחקי הנבחרת, במקרה שיאמן אותה.

בכר: עשוי להיות המאמן הלאומי הישראלי הראשון שלא שירת בצה"ל. בתקופה האחרונה החל שירות לאומי כשהעביר הרצאות בבסיסי צבא, בין היתר כהכנה לאפשרות שיקבל את התפקיד היוקרתי. בכר טען בעבר שעשה טעויות כצעיר שלא שירת בצבא, ומעניין יהיה לראות כיצד הקהל הישראלי יקבל את זה.

ותיק ומדבר דוגרי. ניר קלינגר(צילום: טל שחר)

קלינגר: מדובר באחד המאמנים הוותיקים בליגה, שעבר בכל הקבוצות הגדולות למעט מכבי חיפה, ולא ייצר אנטגוניזם אצל הקהלים היריבים. גם החתימה בהפועל ת"א למרות שהוא נחשב למכביסט עברה בשקט. הוא לא שואו־מן כמו איל ברקוביץ' למשל, אבל בהחלט מתקרב לרמה שלו עם הראיונות הכנים אחרי משחקים, וזה חשוב במדינה שאוהבת אנשים שמדברים דוגרי (ראו נאום הרצוג אחרי סלובניה).

האם בשל לתפקיד

אבוקסיס: היתרון שלו על המתחרה העיקרי על התפקיד, ברק בכר, הוא ההיכרות הקרובה עם הנבחרת: 35 הופעות כשחקן וארבע שנים כעוזרו של גוטמן.

בכר: מצד אחד הוא היה המאמן הצעיר ביותר שזכה באליפות בישראל, ועוד לקח שלוש ברציפות, אבל מצד שני הוא נמצא בגרף ירידה בשנה וחצי האחרונות. בעונה שעברה באר־שבע סיימה במרחק 34 נקודות ממכבי ת"א, ואילו העונה הוא פוטר על ידי אלונה ברקת כשהקבוצה דורגה רביעית במרחק גדול מהאלופה. זה קרה כבר בעבר עם גוטמן למשל, שהגיע כקונצנזוס אחרי ההצלחה בהפועל ת"א אבל קרס בנבחרת, ובהתאחדות מתלבטים אם בכר בן ה־40 בשל כבר עתה לתפקיד.

אבוקסיס עם אלי גוטמן(צילום: אורן אהרוני)

קלינגר: זה הסבב השלישי בו השם שלו מועלה כאופציה להגיע לנבחרת. השיא שלו כמאמן היה לפני יותר מ־15 שנה בקריית־שלום, ואחר כך הוא עבר שנים רבות של נדודים (כולל בקפריסין) וחוסר הצלחה, אבל מבין השלושה הוא מגיע לוועדת האיתור במומנטום הטוב ביותר. הוא זכה לפני שנתיים בגביע עם הפועל חיפה, לא קיבל צ'אנס להמשיך בבית"ר ירושלים והעונה לקח את הפועל ת"א מעמדה של מועמדת לירידה לפלייאוף העליון ולחצי גמר הגביע.

היתרון הגדול

אבוקסיס: מתמחה במשחקים ספציפיים, יודע להגיע מוכן למאני טיים. למשל חצי־גמר הגביע עם בני־יהודה, שניצחה בעונה שעברה את מכבי ת"א, והשנה הניצחון עם באר־שבע על מכבי חיפה ברבע הגמר. גם העובדה שהצליח בשנים האחרונות עם קבוצות קטנות מתאימה לנבחרת, שנמצאת במעמד שלהן באירופה.

בכר: מעבר להתמודדות המנצחת עם מכבי ת"א בשלוש שנות האליפות, ההצלחה הגדולה של בכר ובאר־שבע הייתה בזירה הבינלאומית נגד קבוצות כמו אינטר, סאות'המפטון וסלטיק.

ניסיון בזירה הבינלאומית. בכר(צילום: ראובן שוורץ)

קלינגר: היתרון הגדול שלו, מלבד המומנטום החיובי, זה הרזומה בנבחרת: 83 הופעות וענידת סרט הקפטן.

החיסרון הגדול

אבוקסיס: מעולם לא ניהל כמאמן ראשי חדר הלבשה מלא באגו ובכוכבים, וגם התקופה הקצרה בהפועל ת"א או העונה בבאר־שבע לא ממש הכינו אותו לזה. המבחן הגדול שלו יהיה התמודדות עם שחקנים מובילים. הוא לא מאמין גדול בחדשנות, סולד מ־GPS ותקצירי וידיאו, וזה לא יעזור לו במערכות גדולות.

בכר: יש בעולם מאמנים לאומיים בגיל שלו, זו לא חייבת להיות מגרעה, אבל הבעיה שלו היא שבכר לא מכיר את הנבחרת, לא כשחקן ולא כמאמן.

קלינגר: הוא אמנם חזר לתודעה בשנתיים האחרונות, אבל היה לו בור גדול בקריירה שכלל ירידת ליגה עם מ.ס אשדוד והגעה לליגה א', שם היה מנהל מקצועי ומאמן במכבי שעריים.