"בוא נשכב ברכב ואני אשלם לך. אחרי הקורונה תוכל לקנות דברים"

ליל שישי, אחת בלילה. הרחובות שקטים, כולם בסגר, ספונים בבתים מול המסכים. אדם שמזדהה כ"מורה לספורט" מנהל שיחת ווטסאפ עם משתמש שמזדהה כנער בן 14. השיחה משודרת בלייב בעמוד הפייסבוק "נתפסו על חם" (עמוד הפייסבוק של ציידי הפדופילים - נ.ב).

המורה מספר לנער שהתלמידים שלו בכיתה ח', ולמרות הסגר הוא מנסה לשדל את הנער להיפגש איתו, מבטיח לשלם לו כסף תמורת יחסי מין. השיחה בוטה ולא משאירה מקום לדמיון. הנער שואל את המורה: "יש לך ילדים שאיתך בחג?" והמורה עונה, "לא. אני רוצה שאתה תהיה איתי ביחד".

הודעה מפדופיל

"תקופה של בידוד חברתי"

הסיטואציה המטרידה הזאת מצטרפת למאות אירועים שהפכו לתופעה נפוצה בימי הסגר של משבר הקורונה - הטרדות ילדים ברשת. העוצר והשהייה הממושכת בבתים, בלי מסגרות, גורמת לילדים רבים להעביר את זמנם מול המסכים, ברשתות החברתיות.

מקרה נוסף מאותו שבוע, חושף את הקללה שטמונה באחת התוכנות שהפכו לפופולריות במיוחד בזמן האחרון: הזום. בשיחת זום כיתתית שגרתית בימים לא שגרתיים אלה, מחנכת כיתה ד' בצפון הארץ הזמינה את כל תלמידי הכיתה שלה למפגש שהם מקיימים אחת לשבוע. לפתע שמעו התלמידים אנחות. "תהיו רגע בשקט", ביקשה המורה, ומול פניהם הופיע גבר זר, שחשף את ישבנו.

"היה רגע של הלם", מספרת שירה, אמה של אחת התלמידות. "המורה הודיעה לתלמידים שהיא מנתקת את השיחה. היא חידשה אותה כעבור מספר דקות וניסתה להרגיע את הבהלה. שבוע לאחר מכן, המורה יזמה שיחה נוספת ונעלה את הפגישה בסיסמה. הבת שלי אומרת עד היום, 'אמא, אני לא נרגעת מזה', ושואלת, 'למה הוא עשה את זה'.

"דיברתי איתה, ניסיתי להרגיע אותה. הסברתי לה שזאת דוגמה לדברים שיכולים לקרות ברשת, שיכולים לקרות דברים חמורים יותר. היא עדיין נסערת מהחוויה. ואני, ככל שאני חושבת על זה, אני מבינה שלמרות שאת מנסה לנקוט בכל אמצעי הזהירות שיש - זה יכול להופיע בכל פינה ובכל זמן. הכל פרוץ. זה מטריד מאוד ומפחיד. זה משתק. את הבת שלי זה תפס לא טוב, היא לא נרגעת. אני מדברת איתה על הסכנות וגם אם את סופר־בסדר ומנסה להגן על הילדים שלך, את לא יכולה ליצור עבורם בועה סטרילית".

"מגפת פגיעות מיניות ברשת"(צילום: shutterstock)

גם במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית נרשמת עלייה בפניות. "למגפת הקורונה יש השלכות קשות על כל תחומי החיים ואנחנו מודאגות מאוד ממגפה אחרת שמתרחשת מתחת לאפם של ההורים - מגפת פגיעות מיניות ברשת", אומרת אורית סוליציאנו מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.

"בשבועות האחרונים ילדים ובני נוער נמצאים שעות רבות יותר ברשת, חלק בבתים שבהם ההורים עצמם נמצאים בלחץ גדול, חלקם ללא פרנסה ואחרים מנסים להתפרנס ואינם פנויים לעקוב אחרי מה שילדיהם עושים ברשתות. למרכזי הסיוע הגיעו לא מעט פניות מבני נוער ומהורים לילדים שנפלו קורבן לפגיעות מיניות ברשת על ידי פדופילים ותוקפים.

"יש אפילו המנצלים את המצב ומשכנעים ילדות וילדים לשלוח תמונות עירום לצורך 'בדיקה רפואית' או בטיעונים שקריים אחרים. על הורים להיות ערניים כעת באופן מיוחד ולעקוב אחר מה שילדיהם עושים ברשתות החברתיות ולכל התלבטות מוזמנים לפנות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית".

לא מודעים לסכנות

את ההסבר לעלייה בהטרדות, מייחסים במשטרה לתקופת הבידוד והריחוק וכן ליציאה ממסגרות החינוך. דווקא במקום שאמור להיות הכי בטוח עבורם, הבית, אורבות לילדינו שלל סכנות מבלי שאנחנו אפילו מודעים להן.

"הילדים ובני הנוער נמצאים בעת הזו בתקופה של ריחוק ובידוד חברתי וניכר שהדבר גורם ללחץ נפשי. אנחנו מרגישים את העומס ואת המתח", אומרת נצ"מ אתי בצר, מפקדת ומקימת יחידה 105. ביחידה שלוש זרועות - המוקד הלאומי שמאגד בנוסף למשטרה את משרדי הרווחה, החינוך, משרד הבריאות ומשרד המשפטים. זרוע החקירות וזרוע המודיעין. שלוש הזרועות פועלות למיגור עבירות ברשת נגד קטינים שכוללות פדופיליה, סחר בסמים, הפצת סרטונים מיניים, סחיטה מינית, שיימינג ובריונות ברשת, זנות קטינים.

הרשתות מאפשרות לפגוש אנשים שלא מכירים(צילום: shutterstock)

המוקד מטפל גם בילדים שמביעים סימנים אובדניים בצ'טים וברשתות החברתיות. "אנחנו מטפלים גם במקרים שבהם נפתחים למשל דפי שנאה נגד ילדים", בצר מסבירה. "היה לא מזמן מקרה של ילדה שפתחו נגדה דף 'למה א' צריכה להתאבד עד פורים'. הילדה הוזמנה לקבוצה, וראתה כיצד ילד אחד כותב 'כי היא שמנה', ילד אחר כותב 'כי היא סתומה כמו נעל', אחר אומר 'כי היא מכוערת נורא'. אחר כך הם זורקים אותה מהקבוצה.

"היא חיה בידיעה שיש עליה דף שנאה שבו צוחקים עליה. היא מתקשרת ומספרת לנו. אנחנו שואלים אם ההורים יודעים, מבקשים שתשלח אלינו צילום מסך, יוצרים קשר עם מומחים של משרד החינוך, עם צוות מבית הספר והם נכנסים לעבודה טיפולית".

פארטי האוס

"אנחנו חוששים בתקופה הזאת מעלייה דרמטית בהיקף הפגיעות המיניות שמתרחשות במרחב הווירטואלי", אומרת יעל טל, אחראית על תחום החינוך, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. "הילדים ובני הנוער נמצאים שעות ארוכות ברשתות וברור שיש אנשים שמנסים לנצל את המצב".

לדברי טל, אחת הסכנות נובעת ממפגש עם מתחזים בעלי פרופילים מזויפים. פדופילים ועברייני מין שעלולים לפתות נערות ונערים לחשוף את עצמם מול המצלמה. לדבריה, נערה או נער לא יצטלמו בעירום סתם כך, "זה תמיד נובע מתוך משחק, זה יכול להיות משחק אומץ. בחוויה, הרשת היא מקום מפלט, המקום שבו אנשים בגיל שלי מבינים אותי, זה יכול לבוא מכיוון קבוצת השווים או מכיוון זרים.

"אנחנו אמנם מלמדים את הילדים שלנו לא לשלוח תמונה למישהו שהם לא מכירים, אבל עלולה להיווצר דינמיקה של יחסי אמון או קרבה. הילד מתחיל לדבר עם מישהו שנראה לו נחמד, הוא שולח בעצמו תמונות כביכול שלו, הוא טווה רשת. גם אם מדובר בבני נוער, בחברים שהילדים שלנו מכירים, בגיל הזה הם צריכים להרשים, וכדי להרשים הם רוצים להראות שהם אמיצים. בגיל ההתבגרות, מול המחשב, מה הדבר הכי אמיץ שילדה יכולה לעשות? להתפשט".

קראו עוד:

פתאום אבא בבית במקום בנסיעות לחו"ל

כך תעזרו לילדים ללמוד תחומים חדשים

הורים מגלים מה יעשו ביום שאחרי הקורונה

במרכזי הסיוע חוששים גם מפני ירידת גיל החשיפה לפורנוגרפיה ברשת. "אני לא חוששת שתדירות החשיפה לפורנוגרפיה תעלה בקרב בני נוער שכבר צורכים פורנוגרפיה, אלא שגיל החשיפה ירד בגלל השימוש התדיר ברשתות החברתיות", אומרת טל.

"חשוב גם לדעת שבתקופה הזאת בני הנוער הופכים את היום ואת הלילה. הם מחפשים מרחבים שיכולים לדמות את מרחב המסיבות ברשת. הם מצאו אפליקציה של מסיבות שנקראת 'פארטי האוס'. יש שם חדרים, והם פוגשים שם אנשים שאת חלקם הם מכירים ואת חלקם לא.

המרחב הזה עלול להיות מסוכן. חשוב להכיר את האפליקציה הזאת, לא ממקום שיפוטי. כמו שלנו חסרה החברה וחסר לנו לצאת מהבית ולפגוש אנשים - כך גם לבני הנוער, זה חסר להם ברמה ההתפתחותית. הרשתות החברתיות הופכות לתחליף לצורך הבסיסי והנורמלי שלהם. האפליקציה מאפשרת להם לפגוש אנשים שהם לא מכירים. זה יכול להפוך במהירות לאירוע פוגעני. חשוב שנדע באילו אפליקציות הילדים שלנו משתמשים".