יציאה בשלושה שלבים: בצה"ל מעריכים שההתמודדות עם הנגיף תימשך כשנה
בלימת הנגיף, חיים בנוכחותו - והתאוששות: בצבא החלו לשחרר לוחמים הביתה בפיקוח, מעריכים ששלושת השלבים לחיסול המגפה יכללו טיפול גיאוגרפי ממוקד, ונערכים לסייע בלוגיסטיקה, פיקוד ושליטה והסברה. וגם: השיקולים הכלכליים שנבחנו במטכ"ל סביב ביטול המילואים הנרחב
בעוד הממשלה צפויה להחליט על אסטרטגיית היציאה שלה ממשבר הקורונה בתקופה הקרובה, בצה"ל כבר התכוננו לכך באופן פנימי והתחילו ליישם, במה שאפשר לראות כדוגמה לקראת הליך היציאה מהמשבר בחיים האזרחיים. עם שחרור סלקטיבי ותחת פיקוח של אלפי חיילים שיצאו לחופשת פסח, צה"ל הוא הראשון שמיישם את הדרך שבה אמורה המדינה להתנהל בהמשך – המשך שגרת החירום, לצד הקלות נקודתיות.
הבוקר (יום א') שוחררו לראשונה מאז פרוץ המגפה בישראל לוחמים משייטת ספינות הטילים. מאות לוחמים היו נצורים בספינות בשבועות האחרונים, גם בזמן שהספינות עגנו בבסיס חיפה. על גורמים חיצוניים נאסר לעלות אל הסיפון, כדי למנוע הדבקה נרחבת בכלי השיט הרגיש. אותם לוחמים יצטרפו לאלפי חיילים ששוחררו לרגל ערב פסח. כך או כך, החיילים שיצאו לחג נדרשו להישמע להנחיות משרד הבריאות.
ואם בשלב הראשון הסתכלו במטה הכללי על חגי תשרי כתאריך היעד המשוער לסיום המגפה, כעת התקבעה ההבנה שנגיף הקורונה ימשיך ללוות אותנו גם בחורף הבא. לכן, גם חלק מהתרגילים הגדולים ובהם התרגיל המטכ"לי השנתי "אבן הראשה", נדחו לחציון הראשון של שנת 2021. בצה"ל מסתכלים על המשבר בראייה של שנה קדימה, לא פחות, ויש בצמרת צה"ל מי שכבר סימן והגדיר את שלושת שלבי היציאה מהמשבר: בלימה, חיים בנוכחות והתאוששות והתייצבות.
הסברה, לוגיסטיקה והגבלות
על בסיס מחקרים בינלאומיים עדכניים ועל-פי השוואה למודלי היציאה של אוסטריה וגרמניה, בצה"ל מעריכים שישראל נמצאת כעת לקראת סופו של השלב הראשון באסטרטגיית היציאה – שלב הבלימה של המגפה. השלב הבא, לפי ההערכות בצבא, יהיה הקשה ביותר: החיים בנוכחות הנגיף, לאורך חודשים ארוכים, שבהם יוכלו להיות התפרצויות מקומיות. השלב השלישי, של התאוששות והתייצבות, יגיע רק כאשר יימצא פתרון קליני לקורונה, בדמות סיום פיתוח תרופה או חיסון.
במערכת הביטחון ובמערכת הבריאות לומדים כעת איך להתמודד עם אתגרי המגפה, והלקחים שמופקים מדי יום יאפשרו לשלוט על התפרצויות עתידיות, אם יהיו, במסגרת שחרור המשק בחזרה לשגרה. השלב השלישי, לאחר מציאת פתרון קליני, יהיה קשור לצבא בעקיפין – בעיקר מבחינה תקציבית.
בצה"ל מזהים שלושה יסודות שיאפשרו מעבר משלב הבלימה לשלב החיים בנוכחות הנגיף. הראשון הוא הגבלות והיתרים לפי גישה דיפרנציאלית – כמו בידוד וסיוע לאוכלוסיות בסיכון ולצד זה גם הטלת סגר על יישובים ושכונות שבהם התחדשה או נמשכת התחלואה. היסוד השני, כפי שמזהים בצה"ל, הוא פיקוד ושליטה וקבלת החלטות מהירה ויעילה לצד מענה לוגיסטי זמין, והיסוד השלישי הוא הסברה מהימנה, אפקטיבית וחוצת מגזרים, שתעורר גם אמון ותקווה.
במקרה או שלא במקרה, מדינת ישראל זה שבועות כבר נשענת על שני היסודות הראשונים של צה"ל, במסגרת יישום בפועל ובסיוע עקיף וישיר. אך כמובן שאין להשוות בין ניהול של מדינה עם מיליוני אזרחים מסקטורים שונים לבין ניהול הגוף הגדול במדינה, שפועל במאפיינים טוטליטריים, עם פקודות, היררכיה וגוון אחיד של אוכלוסייה, על כל עשרות אלפי החיילים שלוקחים בה חלק, רובם ככולם צעירים, ברגע נתון.
הדילמה: קושי משפחתי מול סיוע כלכלי
יחד עם זאת, צה"ל מנהל את משבר הקורונה תוך ניטור עצמי קבוע (550 בדיקות ביום של חיילים במעבדה הצבאית) ואכיפה מחמירה של הנהלים, אך גם מנהל סיכונים כדי לעמוד במשימות ההגנה על המדינה. המטכ"ל מתפקד בשעון לחימה יומי, ומפיץ כמעט כל ערב פקודת קורונה מעודכנת. לצד זאת, במקרים לא מעטים עולות דילמות הנוגעות ישירות לאזרחים ולכלכלה.
דוגמה לכך היא ההחלטה על ביטול תעסוקה מבצעית ל-22 גדודי מילואים בחודשים הקרובים. במטכ"ל לא דנו רק בחשש מערבוב בין אזרחים שבאים מהקהילה אל המסגרת הצבאית, אלא גם בהשלכות המשפחתיות והכלכליות שעלולות לעלות מזימון אותם אנשי מילואים. ולבסוף, ההחלטה התקבלה, בין היתר מתוך רצון להתחשב באותם מילואימניקים, שרבים מהם איבדו את עבודתם ונדרשים לדאוג למשפחתם המסוגרת בבית, ללא מסגרות חינוך פעילות.
ואולם, באותם דיונים עלו גם שיקולים כלכליים נוספים והפוכים. שלושה עד ארבעה שבועות של מילואים בתעסוקה מבצעית יכלו לעזור כלכלית לאותם משרתים, שהיו צפויים לקבל מהמדינה "משכורת מלאה", במקום דמי אבטלה שמגלמים רק חלק יחסי משכרו האבוד. לזה מצטרף מענק משרת פעיל של אלפי שקלים נוספים, אך השיקול הזה כאמור נדחה בסופו של דבר.
בצבא הבינו את ערפל הקרב התקציבי המאיים שממתין למערכת הביטחון מעבר לפינה בעקבות המשבר הכלכלי העצום שהמדינה הולכת להתמודד עמו. עלות הזימון של 22 גדודי מילואים יכולה להסתכם בעשרות מיליוני שקלים, בעיקר בגלל המחיר הממוצע של כל יום מילואים למשרת. אותו מחיר מסתכם בערך שולי לכוחות הסדירים שישלימו את החסר: אובדן של חודש מתקופת האימונים לגדודים הסדירים, שיקוזז עם שבועות חינוך, נופש יחידתי ועוצר היציאות הנוכחי.
כך או כך, בצבא מסופקים מהפעילות הפנימית למיגור המגפה בחודש האחרון. בסך הכול נדבקו כ-100 חיילים, כולם במצב קל. כ-3,000 נוספים מבודדים, רובם בבסיסים, וזאת לצד המשך הפעילות ההגנתית בגבולות וגם מעבר להם, כמו המשך סיכול ההתבססות האיראנית בסוריה וסיכול העברת נשק מתקדם לחיזבאללה. ועדות לכך היא השיחה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפני כשבוע, שעסקה בין היתר גם בנושא הזה, על רקע המשך הפרסומים בנוגע לפעילות בשמי סוריה.
לפנייה לכתב/ת 
