עושים סדר בעמדת פיפ"א / תוכן גולשים

התפרצות נגיף הקורונה הביאה לעצירה מוחלטת של עולם הכדורגל, אירוע חסר תקדים לכל הדעות, ועם ההקפאה הזו עולות שאלות משפטיות רבות לגבי אסטרטגיית היציאה של עולם הכדורגל מהמשבר הזה, בעיקר בכל הקשור למערכת היחסים בין השחקנים למועדונים - אך לא רק. בשבוע שעבר פירסמה פיפ"א את התייחסותה הראשונה לסוגיות המשפטיות המרכזיות הנובעות מהתפרצות נגיף הקורונה, בנייר עמדה רשמי הכולל המלצות והנחיות שהן תוצר של ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין. נציין כי בשלב זה מדובר בעמדה הראשונית של פיפ"א שעשויה עוד להשתנות ככל שהמשבר יתקדם ובהתאם לעמדות של ההתאחדויות השונות. כמו כן, מדובר במסמך הנחיות בלבד והוא אינו מחייב את ההתאחדויות המועדונים והשחקנים, כאשר ההמלצות במסמך זה טרם עוגנו בתקנוני פיפ"א.ועדיין, מעניין ללמוד מהי עמדתה של פיפ"א כפי שזו עולה מהמסמך.

ראשית, פיפ"א הכירה בנגיף הקורונה כ"כוח עליון" בכל הקשור לקיום של חוזים בין שחקנים וקבוצות, כלומר, הנגיף מהווה סיבה שלא ניתן היה לצפות אותה המביאה לכך שלא ניתן לקיים את החוזה כפי שהצדדים התכוונו. יחד עם זאת, בכל הקשור לשאלה האם התפרצות הקורונה הביאה לסיכול החוזים, יש לבחון את לשון החוזה הספציפי והגדרת כוח עליון והמונח סיכול בדין המדינתי הרלוונטי לחוזה. עיון במסמך מעלה שבשלב זה פיפ"א החליטה שלא להחליט (לפחות בכמה נושאים מהותיים), מדיניות שמתקבלת בהבנה כאשר טרם התבררו במלואן השלכות הנגיף. כאמור, פיפ"א מדגישה שמדובר בהמלצות בלבד ושכל התאחדות מקומית תקבע את המדיניות שלה בנושאים שעולים במסמך בכל הקשור לליגה המקומית שלה, והכל בכפוף לדין המדינתי הרלוונטי.

המשרדים של פיפ"א בציריך(צילום: getty images)

אין ספק שהנושא שמדיר שינה מעיני בעלי העניין יותר מכל, ובטח את השחקנים, הוא מה דין היחסים החוזיים בין הקבוצות והשחקנים בתקופת התפרצות הקורונה כשהליגות מושבתות? פיפ"א מכירה בכך שבעקבות התפרצות הקורונה לא ניתן לקיים את החוזים כפי כוונת הצדדים, כאשר הקבוצה לא יכולה לספק לשחקן מקום עבודה כפי שהתכוונו הצדדים והשחקן אינו יכול לעבוד כפי שהתכוונו הצדדים. פיפ"א ממליצה ביתר שאת לקבוצות ולשחקנים להגיע להבנות בכל הקשור לשכר השחקנים בתקופת ההשבתה תוך שיתוף פעולה והבנה בקשיים של הצד השני, כאשר מומלץ להגיע למתווה אחיד כולל לכל שחקני הליגה או הסכם אחיד בכל קבוצה. במידה שהצדדים לא מגיעים להסכמות, כל פעולה חד צדדית שנוקטת הקבוצה חייבת להיות בכפוף לדין המדינתי הרלוונטי.

במידה שהקבוצה נוקטת פעולה חד צדדית שאינה זוכה לכל התייחסות בדין המדינתי, הגופים השיפוטיים של פיפ"א יכירו בפעולות אלו רק אם נעשתה בתום לב, לפי הנסיבות הספציפיות של המקרה, כאשר הקריטריונים לבחינת תום ליבה של הקבוצה הם: האם הקבוצה ניסתה להגיע להבנות עם השחקנים או לא; המצב הכלכלי של המועדון; סבירות השינוי בחוזים של השחקנים בעקבות הפעולה החד צדדית; ההכנסה נטו של השחקנים לאחר ההחלטה של הקבוצה; האם ההחלטה יושמה על כל שחקני הקבוצה או רק על חלקם.

בהקשר של הכדורגל הישראלי, השאלה הראשונה שמתעוררת היא כיצד פיפ"א צפויה להתייחס לתופעת הוצאת שחקנים לחל"ת שננקטה על ידי הקבוצות שלא הגיעו להבנות עם השחקנים. על פני הדברים, עמדה ראשונית זו מיטיבה עם הקבוצות שמוציאות את השחקנים לחל"ת. על פי תקנוני פיפ"א, במידה שקבוצה לא משלמת שכר במשך חודשיים, אזי השחקן יוכל בתנאים מסוימים להשתחרר מהחוזה שלו ולהפוך לשחקן חופשי. עולה השאלה האם סעיף זה יהיה תקף במקרה של אי תשלום שכר בתקופת חל"ת. נראה כי אם קבוצה תוציא שחקניה לחל"ת בהתאם לדיני העבודה הישראליים, פיפ"א לא תמהר להפעיל את הסעיף האמור נגד אותה קבוצה, שכן היא מאפשרת לכל קבוצה לפעול בהתאם לדין המדינתי אם אין הגעה להבנות עם השחקנים.

בהקשר הזה יש הבדל מהותי בין מצבם המשפטי של השחקנים הישראליים למצבם המשפטי של השחקנים הזרים בליגת העל והלאומית. ראשית, רק תושבי מדינת ישראל זכאים לתשלום דמי אבטלה במקרה של חל"ת, כך ששחקנים זרים יישארו במקרה כזה ללא כל מקור הכנסה. שנית, הגופים השיפוטיים של פיפ"א רוכשים סמכות על סכסוכים בין שחקנים וקבוצות רק במידה שיש אלמנט בינלאומי בהסכם, כלומר שחקן המשחק במדינה זרה. כל סכסוך בין שחקן ישראלי לקבוצה בארץ יידון בפני המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל או בית הדין לעבודה. מובן כי בעוד המוסדות השיפוטיים של פיפ"א יפסקו בהתאם להנחיות פיפ"א (שסביר להניח יעוגנו בתקנונים בצורה כלשהי), המוסד לבוררות, ובטח בית הדין לעבודה, עשויים לפסוק באופן שונה, כך שלא מן הנמנע כי נראה דין אחד לשחקנים הישראליים ודין אחר לשחקנים הזרים.

בסאות'המפטון כבר סיכמו על קיצוץ(צילום: gettyimages)

נושא נוסף שפיפ"א התייחסה אליו בכובד משקל הוא סיום עונת 19/20 והמעמד של חוזים המסתיימים בסיום העונה הנוכחית, וחוזים עליהם חתמו שחקנים לעונת המשחקים הבאה בקבוצה אחרת מהקבוצה בה הם משחקים בעונה הנוכחית. פיפ"א מעודדת את ההתאחדויות לסיים בכל מחיר את העונה בצורה ספורטיבית וקיום יתר המשחקים במידת האפשר. כל התאחדות תקבע את לוח הזמנים לחידוש משחקי הליגה בהתאם להנחיות משרד הבריאות המקומי, כאשר אין הגבלה על מועד הסיום. סביר מאוד שעונת 19/20 תגלוש לחודשים יולי-אוגוסט וכנראה גם לחודש ספטמבר. בנוגע לחוזים שמסתיימים בסוף העונה הנוכחית - פיפ"א ממליצה כי אלו יוארכו בהסכמה עד למועד הסיום החדש של הליגה המקומית. במקרה ששחקן חתם לעונה הבאה בקבוצה אחרת - ההמלצה היא לדחות בהתאמה את החוזה החדש למועד המעודכן של תחילת עונת 20/21. לפי פיפ"א, יש לתת עדיפות לסיום הליגות בצורה ספורטיבית כך ששחקנים ישחקו במדי הקבוצה בה הם רשומים בעונה הנוכחית, ורק לאחר מכן יעברו לקבוצות חדשות.

בנוגע למועד רישום שחקנים וחלון ההעברות בסיום העונה פיפ"א, תאשר להתאחדויות השונות להתאים את חלון ההעברות לפי שינוי מועד סיום עונת 19/20 ותחילת עונת 20/21 , בכפוף לכך שהחלון לא יחרוג מהתקופה המקסימלית המותרת בתקנוני פיפ"א העומדת על 16 שבועות. החלטה חשובה שפיפ"א קיבלה היא ששחקן ששוחרר מקבוצה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, יוכל להירשם בקבוצה חדשה גם מחוץ לחלון ההעברות. יהיה מאוד מעניין לראות אם ומתי הוראה כזו תעוגן בתקנוני פיפ"א, והאם היא תקבל ביטוי בתקנון הרישום של ההתאחדות לכדורגל בישראל.

בנושא אחד אחרון פיפ"א קיבלה החלטה חד משמעית שעשויה להצטייר כקשוחה, כאשר היא תמשיך באכיפת החלטות של הגופים השיפוטיים שלה ושל המוסד לבוררות לענייני ספורט (CAS) בתקופה רגישה זו. כלומר, ככל שקיימת החלטה שיפוטית המורה למועדון לשלם חוב לשחקן או להיפך, הצד החייב לא יוכל לבקש לבטל או לדחות את תשלום החוב הפסוק בשל התפרצות הנגיף, וככל שלא יעמוד בהתחייבויותיו הוא יהיה חשוף לסנקציות הקבועות בתקנוני פיפ"א.