"זו לא חופשת לידה, זה טירוף"
הן דמיינו את חופשת הלידה בבתי קפה עם חברות, קורסים להתפתחות תינוקות וזמן איכות שקט בבית, ואז הגיעה הקורונה. אימהות מספרות על החופשה שהפכה למרוץ סביב הזמן להספיק הכול
אחת מהטענות הקבועות (והמוצדקות!) של נשים, היא שצירוף המילים "חופשת לידה" צריך מלכתחילה להיות במרכאות. זה הרי הכל חוץ מחופשה. עכשיו קחו את התקופה המאתגרת הזו בחייה של כל אמא, והכניסו אותה למסגרת של תקופה מאתגרת בפני עצמה בצל וירוס הקורונה. איך נראים החיים בלי שינה, אבל גם בלי טיולים בפארק, סדנאות עיסוי תינוקות, בית קפה עם חברות באותו סטטוס וסבתא שבאה לתת יד?
"רוצה עשר דקות לעצמי"
"חופשת הלידה מסתכמת באותם ארבעה קירות", אומרת מיכל עמוס (34), מאילת, בעלת חברה לייעוץ כלכלי פיננסי, אמא לשוהם ובארי (תאומים בני שש וחצי) ורום בן חודש וחצי. "בין האכלות והרדמות, אני מנסה לייצר מיקס של טיפול בקטנצ'יק, תוך כדי שגרת לימודים וישיבה על חוברות עם הבנים הגדולים. בעלי עובד בחברה שלנו כל יום, אז אני איתם והוא עוזר בלילה. לפחות בילד שלישי, אחרי תאומים אני כבר יודעת איך לתמרן".
איך דמיינת את חופשת הלידה?
"אחרי שילדתי את התאומים בשבוע 28, במשקל של 1.2 ק"ג וביליתי איתם בפגיה, הרגשתי שההיריון הנוכחי והלידה הם תיקון, ורק חיכיתי לחוות בחופשת הלידה טיולים, שופינג ובתי קפה. בינתיים אני בבית, לא מעזה לצאת איתו, רק לטיפת חלב כדי לתת לו חיסון של גיל חודש. הכי חסרה לי זו אמא שלי, וחסר לי השקט. שיהיו לי אפילו עשר דקות לעצמי לאיפוס. אני כמובן מברכת על מה שיש, אבל בתנאים האלו זה צורך וזה לא קורה, לא ביום ולא בלילה. הטיפ שלי לשרוד את זה - פשוט לנשום עמוק לפני שמגיבה ולהבין שכולנו באותה סירה".
"אחרי הריון מורכב ושמירת הריון, תכננתי לשחזר את חופשת הלידה הקודמת שלי שלי שהייתה מדהימה ומלאה בחוגים כמו: ליווי התפתחותי, יוגה תינוקות, ספורט לאמהות עם תינוקות, סיורי עגלות מטעם העירייה, רביצה בחוף הים ומפגשים עם אמהות בפארק ובגינות", משחזרת עדי חבושה-שריר (35), רואת חשבון וסמנכ"לית כספים מרמת גן ואמא לשני קטנטנים.
"החופשה הזו לא נראית כמו חופשה, אלא יותר כמו טירוף. מצד אחד לבדר ולהעסיק את אלון בן השנתיים ומצד שני למצוא זמן לשחק גם עם אופיר הקטן, בן החודשיים וחצי. כל זה בשילוב של הנקות, החלפות חיתולים וחוסר שעות שינה. חוץ מכמה דקות לעצמי, בעיקר חסר לי הזמן של אחד על אחד עם התינוק החדש. זהו זמן יקר של חיבור בינינו, זמן של למידה הדדית וחיזוק הקשר".
"זה מצחיק לקרוא לתקופה חופשה, זה יותר בכיוון מטלת לידה", אומרת דנה חודציזן (33), אמא לשלושה - רפאל (5), רעי (3) וליה בת השלושה חודשים מהיישוב נילי בשומרון. "הימים עמוסים בתכניות למלא את הזמן כדי להילחם במצפון שהילדים מתמגנטים למסכים. בין לבין אני מניקה, מרדימה, מקפלת כביסה ומסדרת אחריהם את הבלגן.
"כשליאה נולדה אמרתי שהשם האינדיאני שלה זה 'קפה קר' כי מאז שהיא נולדה אני שותה את הקפה שלי קר. עכשיו השם השתנה ל'ישנה ברעש', על קפה אין בכלל על מה לדבר. מה שכן, בתקופת הקורונה יש כיף כפוי, כיף אחר. למדתי להביט מחדש על שיח ורדים שפורח בחלון מול שידת ההחתלה, ליהנות מקצת שמש על הפנים, להשתדל לצחוק מהבדיחות של הילדים שלי כי החברים שלהם לא כאן כדי למלא את התפקיד הזה".
"אין רגע דל"
"הכי קשה לי התחושה שלצד המשבר האוניברסלי נוספה אצלנו תקופה כל כך אמוציונלית וסוערת של אחרי לידה. עוד לא הסתגלנו למשפחה שהתהפכה לנו וברגע אנחנו 24/7 יחד באינטנסיביות מטורפת", משתפת חני גיטליס (37), עובדת סוציאלית, אמא לבן (5.5) ובת חודשיים. "לבן הגדול השתבשה השגרה מכל חזית אפשרית ואנחנו מרגישים שאנחנו על אדי הדלק כבר לנסות ולהכיל את הדבר הזה. מחפשים איפה להטעין את עצמנו באנרגיות, כשאין רגע דל ואין טיפת פרטיות. מגיעים לערב סחוטים ומותשים ואז מתחילה משמרת ב' של הלילה.
מה עוזר לך לצלוח את הימים האלו?
"בעיקר תודה לאל על קבוצות הוואטסאפ של חברות חופרות ויקרות, שעוזרות להרגיש פחות לבד. זו תקופה ממש קשה, ודי קשה לי לראות את האור בה, אבל הדבר הראשון והכי משמעותי זה לזכור שאני לא לבד בסיפור, יש בן זוג ואנחנו משתדלים לחזק אחד את השנייה, לדבר על הדברים, להתחבק ולנסות לראות את המצב הזה כחולף.
"זה לא פשוט, אבל בסוף נסתכל על זה מרחוק ויהיה לנו סיפור מטורף לספר לילדונת על האביב המשוגע שבו היא נולדה. הדבר השני, ואת זה גיליתי בימים האחרונים, לא לוותר על היציאה החוצה לאוויר הצח, התחלתי ללכת עם העגלה ואפילו שאני עושה מיליון סיבובים באותו מקום זה איכשהו מצליח לשפר את מצב הרוח".
אתגר מסוג אחר חוות האמהות אחרי לידה ראשונה. פזית בר עוז (41) מחיפה חיכתה שנים לסטטוס אמא, ולפני שלושה חודשים הפכה לאם יחידנית, כשנולדו התאומים ליאו ויהלי. "דמיינתי תמונות בראש של עשיה, חרישת קניונים, חוגי עיסוי, שחייה, כל דבר שייתן להם גיוון וגירוי", היא אומרת.
"אני מוצאת את עצמי תקועה בבית ולא יכולה לעשות איתם כלום חוץ מלהאכיל, לרחוץ וחוזר חלילה. זו תחושה של בזבוז זמן איכות משמעותי. הדרך שלי להתמודד עם המצב היא להזכיר לעצמי שזה לא מובן מאליו לחזור בידיים מלאות הביתה עם ילדים בריאים".
באותו מצב נמצאת גם זמרת הג'אז עדן הולן-אהרונוב שילדה לפני חודש את בתה הבכורה עלמא, נכדה ראשונה במשפחה. התכנונים למלונית מפנקת והדרכה צמודה הוחלפו בשיחות ווטסאפ וזום. "לאחר הלידה התבקשנו להשתחרר בהקדם מבית החולים ולחזור הביתה", היא מספרת.
"אנחנו מוצפים אושר אדיר להיות עם הילדה בחיק המשפחתי האינטימי שלנו, אבל מצד שני יש לנו צביטה בלב שהיא כמעט בת חודש ואף אחד עוד לא ראה אותה. השבוע סבתי האהובה אנדרה בן שושן ז"ל נפטרה בבית אבות בפאריז, רחוק ממשפחתה ומילדיה. אני לא יכולה ללכת לחבק את אמא שלי, שאיבדה אם ועוד לא פגשה אפילו את הנכדה שלה.
"בנוסף, בגלל שאנחנו חדשים בהורות, היו לנו המון המון שאלות. בימים הראשונים, התייעצנו עם דולה ויועצת הנקה בשיחות וידיאו. זה לא כמו לפגוש פנים מול פנים אבל עדיין עוזר כדי לטפל בה היטב.
בינתיים, אני מנסה להתרכז במחשבות חיוביות, ללמוד כל יום משהו חדש, להעשיר את עצמי בתוכן מעניין ולחזק את הקשר הזוגי, כדי להכין את הקרקע לחיים שאחרי".
קראו עוד:
איך הבידוד משפיע על אוצר המילים של הפעוטות?
"המתנדבות לא יכולות לחבק תינוקות"
רגרסיה אצל ילדים - דווקא עכשיו
אין בושה ואין תחושת כישלון
"אחד הנושאים הדומיננטים אצל נשים לאחר לידה, שכאשר הן חוות קושי, הן מרגישות שהן 'לא בסדר'", אומרת ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית מומחית, מנהלת מרפאת בריאות הנפש של האשה בקופת חולים כללית, מחוז ת"א.
"בימים רגילים אני שומעת מאימהות חדשות משפטים כמו - 'איך זה יכול להיות שאני לא שמחה?', 'למה אימהות אחרות נראות כאילו התקופה הזו היא רק אושר צרוף, ורק אצלי זה לא ככה?' מה שכמובן לא נכון. במצב כיום יש הקלה מסויימת. קשה לך, אבל אין את התחושה של 'אני לא בסדר, זה רק אצלי'. קשה כי לכולם קשה. אין רגשות אשמה, אין בושה ותחושת כשלון שמלווה אימהות אחרי לידה".
איך הסגר הביתי מעצים את הקשיים והיכן הוא דווקא מסייע לסטטוס החדש?
"אם אנחנו מדברים על נשים בשבועות הראשונים לאחר הלידה, גם ככה הנטיה היא להשתבלל פנימה לאחר הלידה. לכן זו יכולה להיות חוויה טובה, במיוחד אם שני בני הזוג בבית, כמעט בלי הפרעות, מתנסים ומסתגלים להורות החדשה, לומדים ומתאהבים בתינוק שלהם.
"כאשר יש עננה שמעיבה, למשל לחץ כלכלי, זה כמובן לא עוזר. גם חרדה סביב הקורונה יכולה להשתלט ולהפריע לתהליך. חשוב לא להידבק לחדשות. לא צריך להתעדכן כל הזמן. מספיק לראות כותרות פעם-פעמיים ביום.
"תזיני את הנפש, תקראי כתבות על הורות או מה שמעניין אותך, תדברי עם חברות, פעילות יצירתית, מה שאת צריכה לעשות כדי לשמור על עצמך ועל התינוק. אני חוזרת על הטיפים שחשובים תמיד לאחר לידה, בטח בשבועות הראשונים, וזה לשמור על סדר עדיפויות קשיח - קודם כל לישון, אחר כך לאכול, ואז כל השאר.
"כלומר, אם התינוק שלך נרדם בעשר בבוקר, אל תעשי ספונג'ה, אלא לכי לישון. בנוסף, לנסות לקבל עזרה ככל האפשר. אין לא נעים. מה שמציעים לך תקחי, ומה שלא - תבקשי. למשל אוכל מבושל או שיתוף בן הזוג בכל הדברים שצריך לעשות בבית".
"הבדידות שגם כך מאפיינת הרבה אימהות אחרי לידה, מועצמת בתקופה הזו", מסבירה מסבירה שלומית שוסטר, מדריכת הורים ומומחית להתפתחות תינוקות. "יחד עם זאת, לא מעט אימהות מספרות לי על היתרונות של המצב: המשמעותי שביניהם הוא שבן הזוג נמצא יחד וחווה את היומיום, את הרגעים המרגשים ובעיקר גם את הקושי, וזה בהחלט עוזר ומחזק את התא המשפחתי החדש.
"בהיעדר בן זוג בבית, מסיבות שונות, יש אימהות שמספרות על תחושת הסיפוק בלגלות את הכוחות שלהן, להתמודד לגמרי לבד בלי עזרה של אף אחד. בהיעדר ביקורי המשפחות - יש פחות ביקורת, פחות לחץ מהתערבויות לא רצויות. יתרון נוסף של המצב הזה, הוא הזמן בבית שמאפשר להכיר היטב את התינוק ולשים לב לכל שינוי בהתפתחות".
מה ההמלצות שלך לתקופה הזו?
"לנסות עד כמה שאפשר לשמור על שגרה וסדר יום קבוע שנותן בטחון ורוגע ולתינוק. להקפיד על טקס שינה קבוע ולשלב בו עיסוי או מגע. הכי ממליצה על זמן skin to skin - לתת לתינוק לחוות מגע כזה של עור לעור שיש לו כל כך הרבה יתרונות הדדיים.
"בפן התפעולי - להיעזר בכל פתרון אונליין שאפשר - רופא ילדים, יועצות הנקה, שינה וקורסים. ישנן פעילויות חינמיות כמו סדנאות ליווי התפתחותי ועיסוי תינוקות שמועברות בזום ביוזמה של עיריות והרצאות שניתן למצוא ברשת.
"הכי חשוב - למצוא זמן לעצמך, להשאיר למשל את התינוק עם בן הזוג ולעשות אמבטיה ארוכה, לבהות בטלוויזיה, לעשות סיבוב במסגרת 100 המטרים המותרים, וכל מה שעושה לך טוב".
