מתחת לסל: כל הבעיות של היורוליג
הספונסר הראשי ספג מכה קשה, הקבוצות מאבדות הכנסות, רוב הזרים חזרו למדינותיהם, הקיצוצים בדרך - והרעיון להמשיך את העונה נראה כמו פנטזיה פרועה. ליורוליג ייקח זמן להתאושש מהמשבר, והמסע של מכבי ת"א לפיינל-פור עלול להסתיים בבור כלכלי. ולמה דווקא בירושלים יכולים להיות מעט יותר אופטימיים
לא משנה אם היורוליג תחודש במתכונת כזו או אחרת או שהמסך על העונה יירד סופית, את ההשלכות נרגיש לא רק בטווח הקצר, אלא בעיקר בשנים הבאות. כמו במפעלים האירופיים בכדורגל, גם כאן הנזק הכלכלי משחק תפקיד מפתח, ולמרות שעדיין קשה לאמוד אותו, ברור שהוא יהיה משמעותי. בנוסף, ראשי הליגה יצטרכו להתמודד עם בעיות לוגיסטיות מורכבות לקראת היום שאחרי.
ביורוליג מנסים לעשות הכל כדי לחזור לשגרה ולהמשיך את העונה מהמקום שבו היא הופסקה. הנהלת המפעל הגתה רעיון מהפכני לקיים הקיץ טורניר של כ-78 משחקים בעיר אחת ובשני אולמות, במטרה להגיע להכרעה תוך חמישה שבועות - עד אמצע יולי. אבל במציאות שבה הקורונה מכה בכל אירופה ולא ברור מתי תיעלם, הדרך חזרה לפרקט נראית עדיין ארוכה, וישנן יותר שאלות מתשובות. לדוגמה, האם החוזים של השחקנים יהיו תקפים בנקודת הזמן שבה יחודשו המשחקים? מה בנוגע למעבר קהל בין המדינות? האם יחודשו הטיסות? איך השחקנים יצליחו לחזור לכושר תוך זמן כל כך קצר? ועוד.
סכנת קריסה
ההתמודדות עם ההפסדים הכספיים היא המאתגרת ביותר. הזרים כמעט בכל אירופה לא קיבלו שכר מאז פרוץ המגפה, והקבוצות מחכות להחלטה של הנהלת המפעל בנוגע לסוגיה הזאת. כרגע נראה שיהיה קיצוץ אחיד של כ-30 אחוז עד סיום העונה, כולל החודשים שבהם נעצרה הפעילות. על פי ההערכות באירופה, גם השווי של השחקנים אמור לרדת כי השוק כולו משתנה והקבוצות לא יוכלו להוציא את אותם סכומים. דווקא מועדונים גדולים כמו ריאל מדריד, ברצלונה וצסק"א מוסקבה עשויים להיפגע פחות וישאירו פירורים לקבוצות הקטנות, שיתקשו לעמוד בדרישות הגבוהות של השחקנים.
כמו מכבי ת"א, גם יתר הקבוצות באירופה מתבססות על הכנסות ממכירת כרטיסים, ספונסרים וזכויות שידור - וכשאין משחקים הכל עלול לקרוס כמו מגדל קלפים. מכבי הפסידה הכנסות של כ-350 אלף שקל למשחק רק מאי-מכירת כרטיסים. ביורוליג כל קבוצה מקבלת 35 אלף יורו לניצחון, ובפלייאוף הסכום היה אמור לעלות ל-70 אלף יורו - כסף שעליו בנו המועדונים כנגד החוזים היקרים של השחקנים. בנוסף, גם אם יוחלט על קיום טורניר מזורז, המשחקים לא יתקיימו באולמות הביתיים, מה שיגרור אובדן הכנסה משמעותי נוסף לקבוצות. גם כלל לא בטוח שכל האוהדים יוכלו לצאת ממדינותיהם כדי להגיע לטורניר.
המשבר הכלכלי לא פוגע רק במועדונים, אלא גם בספונסרים ובעיקר בתומכת הראשית של היורוליג, חברת התעופה טורקיש איירליינס, שהפסיקה את פעילותה באופן כמעט מלא, וצפויה ככל הנראה לצמצם את היקף השקעתה במפעל.
שמיים סגורים
גם במכבי ת"א רק מתחילים להבין את עומק הצרה. משבר הקורונה תפס את הקבוצה בעונת קאמבק לטופ האירופי ובעיצומו של מאבק על המקום הרביעי המעניק את יתרון הביתיות בפלייאוף. כמובן שמבחינת הצהובים קיים רצון אדיר לסיים את העונה על הפרקט, בעיקר כדי לצמצם את ההפסדים שנוצרו בחודש האחרון. הבעיה היא שרוב הסגל מורכב מזרים שעזבו את הארץ, והיחידים שנשארו הם המתאזרחים (ג'ון דיברתולומאו, ג'ייק כהן ואמארה סטודמאייר) והזרים אות'לו האנטר ואנג'לו קלויארו, ואיתם המאמן יאניס ספרופולוס. נכון לעכשיו עדיין לא ידוע מתי יתאפשר להם לחזור לישראל, אם בכלל, מאחר שבכל מדינה בארה"ב יש חוקים שונים לגבי הסגר וטיסות החוץ.
צרה נוספת שעלולה לצוץ היא שהמדינות ידרשו מהשחקנים שחוזרים לקבוצותיהם להיכנס לבידוד של שבועיים, מה שיקצר את משך ההכנות. עונת היורוליג נעצרה במחזור ה-29, באמצע מארס, כך שבחישוב מהיר מדובר על חודשיים ללא פעילות קבוצתית, וחזרה לכושר מלא תוך שבועיים היא בלתי אפשרית, ועלולה גם לגרום לפציעות. פלונטר נוסף הוא סגירת השמיים ברוב אירופה. עדיין לא ברור מתי יחודשו הטיסות, וגם כשיתאפשר לא בטוח שהמאמנים או השחקנים ירצו להסתכן ולהגיע למקומות שבהם עדיין לא מוגרה המגפה.
הנושא שהכי הטריד את הקבוצות לפני הפסקת הפעילות היה הקושי לשחק ללא קהל. רבים מהשחקנים אף טענו שאין ערך למשחק מול יציעים ריקים ואין חשק לשחק. במידה שהספורט יחזור בתקופה הקרובה ותתאפשר הגעת אוהדים, יהיה מעניין לראות כמה בכלל ירצו להגיע ולהתקהל במקום סגור.
כוננות בבירה
בניגוד למפעל הבכיר באירופה שעדיין לא הגיע להחלטות, ראשי ליגת האלופות של פיב"א כבר הודיעו רשמית שהליגה תחודש בטורניר
שייערך בין ה-30 בספטמבר ל-4 באוקטובר במקום אחד, והעיר המועמדת לארח את האירוע היא ירושלים. מדובר בבשורות מעודדות עבור הקבוצה של עודד קטש, אך גם כאן צפויים לא מעט קשיים, כמו לוח הזמנים. התכנון לחזור לשחק רק בספטמבר יתנגש עם תחילת העונה הבאה, והסגל עשוי להשתנות בגלל שחקנים שמסיימים חוזה. כך ייווצר מצב שלפיו הקבוצה שתסיים את המפעל תיראה שונה לגמרי מזו שהתחילה אותו.