עשרת סרטי הספורט שאתם חייבים לראות

תרשו לי להעלות תיאוריה מעניינת: לא כל חובב אוכל אוהב את כל סרטי האוכל שנעשו, לא כל מעריץ מיוזיקלס אוהב את כל ההפקות שלהם בקולנוע – אבל כל אוהד ספורט, לפחות קרוב ל-100 אחוז מכם – יוצא עם חיוך או עם הרגשה מיוחדת בלב בכתוביות הסיום של כל סרט ספורט שיהיה.

אין מה לעשות – זה שווה ערך להנאה מכל משחק שיהיה. אנחנו יודעים שיש סרטי ספורט טובים פחות ויותר, כמו הופעות גרועות או מוצלחות של הקבוצה שלכם, אבל זו החוויה הכוללת של אוהד שאי אפשר לשנוא אותה. גם אם הסרט אידיוטי, אתם תאהבו כל רגע במסע של הכוכב השלומיאל אל התהילה (די, איך אפשר שלא לאהוב את "הפי גילמור"?!), ולא תצאו ממנו מאוכזבים. הם יכולים להיות נוסחתיים, טרגיים, דוקומנטריים או מבוססים על סיפור אמיתי, כאלו שהתוצאה הסופית בהם ידועה לכם – ובכל מקרה אתם תאהבו כל רגע. תמיד תמצאו את מי לעודד, לאהוב, להתרגש ממנו.

גם הוא יופיע ברשימה. סילבסטר סטאלון (צילום: רויטרס)

צריכים להשלים חוסרים ויש עכשיו הרבה זמן? אלו עשרה סרטי ספורט שחשוב שתראו. "עשרת הגדולים ביותר" זה משהו שלא נוכל לומר, כי המגוון גדול מדי והטעם לא זהה עבור כל צופה. אבל בעשרה האלה יש משהו קנוני, הם מעבירים בדרכים חשובות את ההוויה של הספורט, של הענף, של הרגע, של הסיפור. תקראו, ואם אפשר אח"כ, עופו לראות אותם. כן, גם אם כבר צפיתם בעבר.

10. ג'מייקה מתחת לאפס (Cool Runnings – 1993)

אז זו קומדיה, וג'ון קנדי שם – אבל לא צריך לזלזל בסרט הזה או להעריך אותו פחות מדרמות ספורטיביות. סיפור נפלא על המסע הבלתי אפשרי של חברי נבחרת המזחלות של ג'מייקה השמשית לאולימפיאדת החורף, שמבוסס פה ושם על סיפור אמיתי ממשחקי קלגרי 1988. אתם יודעים שהם יצליחו, אתם יודעים שבדרך יהיו רגעים משעשעים, והשבירה הדרמטית של הוויתור לפני ההתעלות, ואתם נהנים מכל רגע כי המעטפת קלילה.

ליהנות מכל רגע. הטריילר של ג'מייקה על הקרח

9. הופ דרימס (Hoop Dreams – 1994)

סרט דוקומנטרי פורץ דרך, שחשוב הרבה מעבר לזירה הספורטיבית לבדה. נכנס לתוך הקרביים של פינה תרבותית אפרו-אמריקאית, החלום של המוני כדורסלנים צעירים מוכשרים משכונות פשע ועוני להגיע ל-NBA ולסדר לעצמם חיים חדשים. הסרט מתמקד במסע של שני נערים כאלה, שמתמודדים עם הקושי להתבלט כדי לפרוץ, השוני החברתי בתיכון היוקרתי שצירף אותם וההתנגשות בין העולמות. חובת צפייה לכל אחד בעולם.

חובת צפייה. הופ דרימס

8. קראטה קיד (Karate Kid – 1984)

מתנצלים, אבל אם אתם לא אוהבים את הסרט הזה, אתם פשוט לא אוהבים קולנוע. יש פה הכל: האנדרדוג, הקלישאה של ההתאהבות בנערה שלא בליגה שלו, דמות האב שכולנו רצינו שיהיה המאמן שלנו, ומה שעובר כחוט השני לאורך כל הדרך: כן, זה קשה, לדניאל סאן לא הייתה שום הכשרה קודמת בקראטה והוא היה צריך לנקות מכוניות כדי ללמוד את הבסיס – אבל כל אחד מאיתנו יכול להיות אלוף אם הוא רק נותן את הלב.

יש בו הכל. קראטה קיד

7. יום ראשון הגדול (Any Given Sunday – 1999)

מעדן ספורטיבי גדוש בכל טוב. כמו הטקטיקה הסבוכה של כל קבוצת פוטבול, גם הסרט עשיר בקווי עלילה, בצילום יפהפה ואגרסיבי שמכניס את הצופה למגרש, בהיבטים השונים של ההתנהלות: הבוסים שרואים הכל בצורה האנליטית, הילד שמקבל הזדמנות ונבלע בתהילה הפתאומית, ובעיקר אל פאצ'ינו כמאמן המזדקן שמנסה למצוא את עצמו בעולם המשתנה. סרט מופלא שמלא ברגעים גדולים שנשארים איתכם גם זמן רב אחריו.

אל פאצ'ינו בתפקיד המאמן(צילום: gettyimages)

6. מאניבול (Moneyball – 2011)

מה קורה כשלוקחים סרט ספורט ונותנים לו טוויסט? האיש שצריך להוכיח את עצמו כנגד כל הסיכויים אינו השחקן, אלא המוח המקצועי שמביא לקבוצה שיטה חדשה שנשמעת מופרכת – אבל משנה את עולם הספורט בדרך. הדבר הכיף ביותר הוא שמדובר בסיפור אמיתי, וכך אפשר ליהנות מהידיעה שלא מופרך כ"כ להמציא מחדש היבטים ספורטיביים שכולם מכירים וקיבלו כמובנים מאליהם. אחלה סרט שבעולם.

ספורט עם טוויסט. הטריילר של מאניבול

5. ליגה משלהן (A League of Their Own - 1992)

אחד מהסרטים הכי אנדרייטד בהיסטוריה. אולי זה בגלל שיש סטיגמה על מדונה כשחקנית? לא נעשה לו צדק לאורך זמן, כי זה פשוט סרט שעושה טוב על הלב, מגיש בקלילות ודרמטיות משולבות את סיפורה של ליגת הבייסבול לנשים בזמן מלחמת העולם השנייה, ויש בו גם רגעי ספורט נפלאים ומשעשעים. לא שמדובר ב"הסנדק", אבל כשמדברים על סרטי הספורט הגדולים הוא נדחק לאחור, ועכשיו הגיע הזמן לעשות לו צדק.

הגיע הזמן לעשות צדק. ליגה משלהן 

4. רוקי (1976 - Rocky)

למרבה הצער, כל מה שנשאר בתרבות הפופולרית זה הצרחה "אדריאן" ואלפי סרטי המשך שלא הגיעו לקרסוליים של המקור. יש לנו הרגשה שלא מספיק צעירים נחשפים כבר לסרט הזה, חושבים עליו באותו הקשר של "חלף עם הרוח", ענתיקה מוחלטת. אבל זה סרט מונומנטלי, ואולי תופתעו לגלות שסילבסטר סטאלון כתב בעצמו את התסריט (ואפילו קיבל מועמדות על כך לאוסקר). אה כן, והוא גם זכה בסרט הטוב ביותר באותה שנה – ובצדק מוחלט.

סטאלון כתב בעצמו את התסריט. רוקי

3. השור הזועם (Raging Bull – 1980)

מבין כל ההופעות העצומות של רוברט דה נירו, ואי אפשר באמת לדרג אותן, זו אחת הגדולות. יותר מאשר סרטי ספורט אחרים וכאלו שמופיעים ברשימה, מדובר בכניסה לעומק הנפש של ספורטאי חסר פשרות, שלא רואה שום דרך אחרת פרט לניצחון ותהילה. הוא נבנה ומתפרק, עובר את כל התסריטים האפשריים, לוחם בסצנות מרהיבות בזירה. הוא הספורטאי המוטרף ביותר, שהראש שלו לא מאפשר לו להתנהל אחרת פרט להרס מוחלט כתנאי להצלחה.

בין ההופעות העצומות של דה נירו. השור הזועם

2. מיליון דולר בייבי (Million Dollar Baby – 2004)

אחד מהסרטים קורעי הנשמה ביותר, שאי אפשר להשאיר מאחור אחרי שמסיימים לצפות. חייבים להתנהל פה באווירה נטול ספוילרים, כי מי שעוד לא צפה חייב לעצמו את היצירה הזו, אבל רק נצדיק את מיקומו הגבוה בכך שהוא לוקח את הסיפור הידוע של ספורטאי ממעמד נמוך שמתחבר למאמן שכבר נשחק, אבל משנה הכל בכך שהגיבור הוא למעשה אישה, ולרובד המגדרי מתווסף הטוויסט שמשנה את הסוף הגנרי של הסרטים האלו ומוציא אתכם מרוקנים.

מי שלא צפה חייב לעצמו, הפתעה בסוף. מיליון דולר בייבי

1. ימים של תהילה (Hoosiers – 1986)

הוא לא נחשב לאחת מהקלאסיקות הגדולות בהיסטוריה של הקולנוע, לא השתתפו בו סופרסטארים יוצאי דופן פרט לג'ין הקמן, יכול להיות שיש אנשים שצפו ושכחו. האנשים האלה לא אוהבים ספורט. לא באמת. אולי הם חושבים שכן, אבל לא ייתכן שהסיפור הנהדר על המאמן שמחפש גאולה וקבוצת התיכון שהפכה לשלו ושברה מחסומים לא נגע בהם. סרט הספורט המושלם, עם כל המרכיבים הנכונים והופעה פנומנלית של הקמן שמציג לנו את עולם הכדורסל המופרע של אינדיאנה, מדינה שעדיין מתגאה בקשר המיוחד שלה לענף.

הזדמנות להכיר את עולם הכדורסל של אינדיאנה. ימים של תהילה