שתף קטע נבחר

 
צילום: AFP, MCT

האם מניין המתים לא מדויק? "יש אנשים שלעולם לא נדע אם נפטרו מקורונה"

נלחמים בהתפשטות הנגיף ללא נתונים מלאים: משרד הבריאות כולל במניין הנפטרים מהקורונה רק חולים שמתו בבתי החולים ואינו מתייחס לחולים שמותם נקבע בביתם. בדיקת "ידיעות אחרונות" ו-ynet: בחודש האחרון חל זינוק במספר החולים שמתו בבית

צוותי מד
ארכיון(צילום: מוטי קמחי )
 

שני הנתונים המרכזיים במעקב אחרי התפרצות הקורונה הם מספר החולים ומספר המתים. בשבועות האחרונים כבר למדנו שמספר החולים הוא נתון מטעה, מכיוון שהוא תלוי במספר הבדיקות, אבל מתברר שגם הנתון על מספר הקורבנות רחוק מלהיות מדויק. הסיבה: מספר המתים הרשמי שמשרד הבריאות מפרסם פעמיים ביום כולל רק את אלה שנפטרו בבתי החולים ואינו כולל את אלה שמותם נקבע בביתם.

 

המשמעות היא שמאושפזים שסבלו ממחלות קשות ושהנגיף החיש את מותם ממחלת הרקע עדיין יסווגו וייספרו כמתים מקורונה. לעומת זאת, אדם שמת בביתו לא ייספר במניין קורבנות הקורונה גם אם עלה חשד שנדבק בנגיף, וזאת משום שמשרד הבריאות לא הנחה את מד"א לבצע בדיקות לגילוי הנגיף במקרים כאלה.

 

 

על מנת לנסות להבין את ממדי הפער, ניתן לראות בנתונים מטעם מד"א כי בין 12 במרץ ל-12 באפריל נקבע מותם של 1,115 בני אדם בביתם. לשם השוואה, בין אותם תאריכים ב-2019 נקבע מותם של 909 בני אדם בביתם. מדובר בעלייה משמעותית של 22 אחוז, אך חשוב להדגיש כי לפחות חלק מהגידול במספר המתים בבית נובע ככל הנראה מכך שחולים רבים נמנעים מלהגיע לבתי החולים בגלל המגפה. עם זאת סביר להניח שחלקם מתו מקורונה אך לא נכנסו לססטיסטיקה מכיוון שלא אושפזו.

 

"יכול להיות שמצבו של אדם שנדבק בנגיף הידרדר במהירות", הסביר ד"ר אמיר פרידנברג, מומחה ברפואה פנימית מהנהלת קופת חולים לאומית. "במקרה שהוא מת בביתו, אנחנו קבענו שהוא למעשה מת מהמחלה הבסיסית שלו כשבפועל הוא אולי נפטר מקורונה. יכול גם להיות שהוא כן נדבק והוא לא היה סימפטומטי מבחינת הקורונה אבל הנגיף למעשה הביא להידרדרות במחלת הרקע שלו וכך סיבת המוות תיקבע לפי המחלה הבסיסית. בהחלט ייתכן שיש כאלו שלעולם לא נדע אם נפטרו מקורונה או לא".

 

גם בחברה קדישא חשים שהסטטיסטיקה אינה מדויקת ומאמינים שלפחות 20 בני אדם שנפטרו בביתם והובאו לקבורה היו למעשה חולי קורונה.

 

 

"אנחנו בהחלט רואים שיש עלייה במספר הנפטרים בבתים", סיפר עובד בחברה קדישא מדרום הארץ. "אני לא יודע אם מדובר על מוות מקורונה או לא, אבל בהחלט ישנה עלייה גדולה במתים. אנחנו רואים את זה בכל הארץ".

 

וישראל לא לבד. בבריטניה, בארה"ב ובמדינות נוספות החלו להתלונן על כך שחלק מהמתים מקורונה, ובעיקר אלו שמתו בבתיהם, אינם נכנסים לסטטיסטיקה. בארה"ב הפער כנראה גדול במיוחד, אך פרופ' עמוס פנט, וירולוג מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, משוכנע שבישראל הפער בנתונים אינו כה משמעותי. "ברוב המקרים כשבן אדם נפטר בבית לא יודעים אם הוא קורונה חיובי או שלילי אלא אם עושים לו ניתוח אחרי המוות, ובארץ כמעט ולא עושים", הסביר פרופ' פנט. "יש אפשרות שמספר המתים מקורונה בישראל גבוה יותר, אבל אי־אפשר לדעת. אני מעריך שזה לא משמעותי, בוודאי לעומת ארה"ב".

 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "פטירה מקורונה היא לאחר תחלואה ממושכת שמגיעה לבית חולים ברוב המכריע של המקרים. יודגש כי בכל יום נפטרים בישראל כ-150 איש שאינם חולי קורונה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים