המדינה שוקלת "לגייס את שב"כ למשימות נוספות למניעת התפשטות הקורונה"
מתשובת המדינה לבג"ץ עולה כי "המטרה היא לשפר את אפקטיביות הסיוע הניתן למשרד הבריאות, על מנת שניתן יהיה לפעול להאטת התפשטות הנגיף תוך הסרה חלקית של המגבלות על חופש התנועה". המדינה הוסיפה כי לא ניתן לפרט לפי שעה באיזה משימות מדובר
המדינה שוקלת לגייס את שירות הביטחון הכללי כדי לסייע למשרד הבריאות במשימות נוספות להתמודדות עם התפשטות הקורונה. כך עולה מתגובה מעודכנת שנשלחה הבוקר (שלישי) לבג"ץ במסגרת התייחסות המדינה לעתירות לביטול תקנות השב"כ המאפשרות לשירות לאסוף מידע טכנולוגי על חולי קורונה ומי שבא איתם במגע. בתגובה לא פורט מהן המשימות הנוספות.
נגיף הקורונה - עדכונים אחרונים:
אלפי שוטרים, עשרות מחסומים ותורים במרכולים: לקראת הסגר
קורונה בישראל: 119 מתו עד כה, 11,868 נדבקו ואובחנו
יותר משליש מהנדבקים - בבני ברק ובירושלים
ברקע ההתפשטות: האם מניין המתים מקורונה לא מדויק?
צה"ל מאותת על חזרה לשגרה:
לוחמים ישוחררו לחופשה
"במסגרת דיוני צוות השרים המתקיימים בימים אלה ממש", נכתב בתשובת המדינה, "נשקלת הוספת משימות לשב"כ במסגרת הסיוע הניתן על ידו למשרד הבריאות בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, לצד בחינת חלופות נוספות. המטרה, לפי ההודעה, היא "לשפר את האפקטיביות הסיוע הניתן למשרד הבריאות, על מנת שניתן יהיה להוסיף ולפעול להאטת התפשטות הנגיף תוך הסרה חלקית של המגבלות על חופש התנועה".
כבר כיום, כפי שעולה מתגובת המדינה עצמה לבג"ץ, השימוש שהיא עושה בשב"כ הוא חריג ביחס למדינות העולם. כך למשל, במסמך שגיבשה הנציבות האירופית (הזרוע המבצעת של האיחוד) נקבעו עקרונות שיעמדו בבסיס ארגז הכלים של המדינות באיחוד לניטור ומעקב אחרי חולי קורונה. במסמך מומלץ לקבוע מנגנוני הגנה אשר יבטיחו את הזכויות הבסיסיות של החולים וימנעו יצירת סטיגמה שלילית. הדגש במסמך הוא על הגנה על מידע אישי וחיסיון תקשורת.
לב המסמך נוגע בהעדפה של אמצעים פחות פולשניים לפרטיותו של החולה, אך יעילים, "לרבות שימוש בנתוני קרבה, והימנעות מעיבוד מידע בדבר מיקומים מיקומים או תנועות של אנשים ושימוש במידע אנונימי ככל שהדבר ניתן. כמו גם שימוש בדאטה שעבר הליכי אנונימיזציה וסיכום בכל מקרה שבו זה אפשרי". בין היתר, האיחוד ממליץ להימנע מפרסום מסלולי התנועה של חולים, כפי שנעשה בישראל בסיוע שב"כ.
בדרום קוריאה מפעילים רק את המשטרה
המדינה הציגה לבג"ץ שתי דוגמאות לאמצעים דומים הננקטים בישראל – דרום קוריאה ודרום אפריקה - אולם באף אחד מהמדינות השימוש הוא לא במנגנוני בטחון פנימיים או שירותים חשאיים. בדרום קוריאה, כך נכתב, החוק למניעת מחלות מדבקות מסמיך את שר הבריאות לקבל מהמשטרה נתוני מיקום של חולה במחלה מידבקת, ומי שקיים חשש כי הוא חולה במחלה. המשטרה המקומית יכולה לבקש את הנתונים מספק התקשורת, שמחויב למסור למעט בנסיבות מקלות.
את המידע רשאי שר הבריאות להעביר לכל רשות מינהלית רלוונטית: הממשלות המקומיות, יו"ר הביטוח הלאומי, נשיא שירות הביטוח, מוסדות רפואיים ואפילו ארגונים וולנטרים וזאת לצורך ביצוע משימות הנוגעות למניעה והפצת המחלה.
החוק הקוריאני, כך כותבת המדינה, קובע כי בעת התפרצות מחלה מדבקת, שר הבריאות צריך לחושף בהקדם בפני האנשים הרלוונטים מידע אודות מסלול התנועות, אמצעי התחבורה, מוסדות רפואיים ומגעים של חולים במחלה המדבקת, בכפוף לזכות ערעור.
דרום אפריקה: פיקוח של שופט בדימוס
בדרום אפריקה, כך לפי תגובת המדינה, הוסמך מנכ"ל משרד הבריאות להורות לספק תקשורת להעביר לידיו נתוני מיקום של כל אדם שידוע או קיים חשד סביר שנדבק בקורונה. כמו כן את נתוני המיקום של מי שבאו איתו במגע ב-5 במרץ ועד למועד סיום מצב החירום. זאת לצורך הכללתם במאגר המעקב אחרי הנגיף.
הנתונים שנאספים הם רק למניעת התפשטות הקורונה, ולא נאספים נתוני תוכן. משרד הבריאות המקומי רשאי להחזיק במידע 6 שבועות בלבד. כמו כן נקבע כי על מנכ"ל המשרד המקומי להעביר דיווח על בסיס שבועי לשופט בדימוס שמונה לפיקוח על המאגר.
שישה שבועות לסיום מצב החירום, המאגר יעבור התממה (אנונימיזציה), והמשרד יהיה חייב להודיע באופן איש לכל אדם שנאסף מידע לגביו על כך. על פי תגובת המדינה לבג"ץ, לא ברור האם הרשויות בדרום אפריקה עושות שימוש בפועל בסמכויות שאושרו רק ב-2.4.20.
מדוברות שב"כ ומיו"ר ועדת חוץ וביטחון, גבי אשכנזי, טרם נמסרה התייחסות.
גורם במשרד ראש הממשלה מסר כי ההצעה להרחבת הסמכויות נמצאת בראשית התהליך, ונכון לעכשיו לא ניתן לומר באילו סמכויות מדובר, משום שטרם הסתיים תהליך האישור והפיקוח של הכנסת והממשלה.
לפנייה לכתב/ת 
