הווינר שהלך עם האמת שלו: סיפורו של רלף קליין
כך שינה הילד ששרד את השואה את פני הכדורסל בישראל ולא חשש לסגור מעגל כמאמן נבחרת מערב גרמניה. את שנותיו האחרונות הקדיש קליין לאימון בהתנדבות. לזכור ולא לשכוח. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
יום השואה הקרוב שיתקיים בצל משבר הקורונה יהיה מאוד שונה ועדיין לא ברור איך והאם ייערכו בכלל הטקסים המסורתיים במוזיאון יד ושם ובקיבוץ לוחמי הגטאות. בעצם, יותר סביר שהם לא יתקיימו כי ניצולי השואה שייכים לאוכלוסייה בסיכון. יחד עם זאת ובכל מצב חובה עלינו לזכור. לזכור ולא לשכוח.
הדור שלי, דור שלישי לשואה, היה למעשה הדור האחרון שפגש ודיבר עם ניצולים. האחריות הגדולה שלנו היא להעביר את סיפוריהם לדורות הבאים כך שהרוע, הטירוף והגזענות הקיימים בעולם לא ירימו את ראשם.
זכה לכבוד להדליק משואה ביום העצמאות. רלף קליין ז"ל(צילום: יוסי רוט)
למען הצעירים שבינינו נביא הפעם את סיפור חייו של אחד מגדולי המאמנים בכדורסל הישראלי והמוטיבטור מספר אחת בתולדות הספורט בישראל, רלף קליין ז"ל. קליין, בנם של אליזבת' ורודולף ואחיהם של משה ורות, נולד ב-1931 בברלין. בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והתחלת תקופת ההתנכלויות ליהודים עברה המשפחה בשנת 37' לבודפשט. לצערם הרב, שנתיים אחר כך נפתחה המלחמה והנאצים הגיעו לכמעט כל מקום ביבשת אירופה.
בעוד שהאם אליזבת', רלף ואחיו היו בגטו בודפשט והצליחו להסתתר בעזרת חסיד אומות העולם, ראול ולנברג, האב רודולף והאחות רות נתפסו ונלקחו לאושוויץ. האב נרצח בתאי הגזים, אך האחות הצליחה לשרוד את מחנה ההשמדה והתאחדה עם משפחתה בתום המלחמה.
ב-1951 רלף עולה ארצה עם משפחתו ונתקל בקושי נוסף: התאקלמות בארץ חדשה, עם שפה חדשה ומנטליות שונה לגמרי. רלף עצמו הגדיר את זה באחד הראיונות האחרונים איתו: "הסברסים שלטו אז בארץ אבל אני הראתי להם". הוא הראה להם ובענק: מהר מאוד נכנס הצעיר עם המבטא הזר (שהצברים היו צוחקים עליו וקוראים לו "גולאש") לעניינים בתור שחקן כדורסל מצטיין שתפס את מקומו במכבי תל אביב ובהמשך גם בנבחרת ישראל.
רלף היה חלק מהנבחרת הראשונה והיחידה, לעת עתה, שהעפילה למשחקים האולימפיים, זה קרה באולימפיאדת הלסינקי 1952. הוא נישא לרותי, דור שלישי בארץ ישראל והם מקימים משפחה עם שתי בנות ובן.
ב-1964 רלף פרש ועבר לאימון ואז התחיל הפרק בחייו בו הוא קנה את מקומו בהיכל התהילה של הספורט הישראלי. בזכות הפרק הזה הוא זכה בשלל פרסים כמו פרס ישראל וקיבל את הכבוד הגדול להדליק משואה ביום העצמאות. טל ברודי אמנם נחקק בספרי ההיסטוריה עם "אנחנו על המפה" וגם "צסק"א אכלה אותה" הפך לשיר ששגור בפיו של כל אוהד צהוב עד היום הזה, אבל מי שניצח על התזמורת הנהדרת הזאת היה רלף הגדול.
רלף תמיד שמר על צניעות ונתן את הקרדיט לשחקנים המצוינים שהיו לו בקבוצה כמו: מיקי, מוטי, אולסי וארל, אבל לא היה מדובר בקבוצה העשירה ביותר באירופה באותה העת, ממש לא. זאת הייתה חבורה מוכשרת בטירוף אבל לא פחות מזה, מגובשת ומאומנת. וכן, גם כזאת שידעה להתעלות ברגעי האמת בזכות נאומיו חוצי הלהבות של רלף.
על שמו של רלף כמאמן רשום גם הישג השיא של נבחרת ישראל - מקום שני באליפות אירופה 1979. לאחר שניצל מן התופת ועלה מהגלות לכור ההיתוך הישראלי הפך קליין לדמות נערצת וקונצנזוס כמאמן של הקבוצה של המדינה (בימים שהיה ערוץ אחד ויחיד בטלוויזיה).
ב-1983 הוא מקבל את ההחלטה שתוציא אותו מהקונצנזוס ותגרור אחריה ביקורות מכל הכיוונים: הוא נענה להצעה לאמן את נבחרת מערב גרמניה. לימים סיפר כי אפילו אחותו סירבה לדבר איתו במשך תקופה.
כזה היה רלף קליין: ווינר, החלטי והולך עם האמת שלו. מבחינתו סגירת המעגל לחזור לגרמניה כמאמן הראשי של נבחרת הכדורסל של מולדתו היא הנצחון הגדול ביותר שלו. קליין גם לא האמין שיש לשנוא אנשים שנולדו הרבה אחרי המלחמה רק בגלל חטאי אביהם.
רלף סגר מעגל נוסף כשהגיע לאולימפיאדה גם כמאמן עם מערב גרמניה באולימפיאדת לוס-אנג'לס ב-1984.
בשנות ה-90 המכביסט הגדול גם לא פחד להגיע לאמן אצל האופוזיציה האדומה בעיר. בתקופתו הקצרה באוסישקין הצליח להוסיף גם גביע עם הפועל ת''א לארון התארים האינסופי שלו. עד ימיו האחרונים עסק, עד כמה שהצליח, באהבתו הגדולה לכדורסל.
כבר לא היה מדובר בכדורסל מקצועני הכולל איתו גם כסף, תהילה ופירסום אלא כזה שבא מבפנים, מהלב. רלף היה מחובר לקבוצת החובבים של אליצור אלקנה עימה עלה מליגה ב' לליגה א' ואימן בהתנדבות את הנערות בתיכון ויצ"ו הדסים.
טור זה מוקדש לזכרו של רלף קליין ולזכרם של אביו רודולף קליין ושישה מיליון יהודים נוספים שהיו גיבורים גם אם סיפורם נקטע בטרם עת. יהי זכרם ברוך.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
לפנייה לכתב/ת 
מגדולי מאמני ישראל. רלף קליין ז"ל
צילום: ורדי כהנא
מומלצים
