אלה שיעורי התמותה, טמבל
ראש הממשלה ומשרד הבריאות מקפידים להשוות אותנו למדינות המערב מוכות הקורונה, אבל בכך הם מתעלמים מהנתון העולמי החשוב של המגפה
מגפת הקורונה גורמת למנהיגים תגובות מגוונות על כל רצף האפשרויות – החל בהכחשה כמו בהתחלה בבריטניה ובארה"ב, וכלה בהפחדות מפני עשרות אלפי מתים במדינה בינונית כישראל. שתי התנהגויות אלה מקשות על קריאת נתונים באופן שקול ומאוזן.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הנתון החשוב ביותר הוא היחס בין מספר המתים למספר החולים המאומתים – שאצלנו עומד הבוקר (יום ד') על 1%, ולכאורה מראה לנו שאוכלוסיית המדינה היא אחת החסינות בעולם לנגיף. על פי האתר worldometer, המודד את מספרי החולים והמתים במדינות שונות, זהו נתון מהנמוכים ביותר בעולם.
בהצהרות של ראש הממשלה ומשרד הבריאות מקפידים – מסיבות השמורות עמם - להשוות אותנו לאיטליה (שם היחס הוא 13%), ספרד (10.5%), צרפת (11%) ואנגליה (12.9%). כלומר, הסיכוי של חולה למות במדינות אלה גבוה פי עשרה ויותר בהשוואה לחולה בארץ. הממוצע העולמי עומד על 6.3% מתים מסך כל החולים המאומתים, כלומר פי שישה מאשר בישראל.
מתברר שיחסים אלה קבועים למדי ואינם משתנים בחלוף הזמן. ניסו להסביר פערים אלה בכך שהאוכלוסייה בישראל צעירה באופן יחסי לאותן מדינות אירופאיות, וזה נכון, אבל לא בפערים של פי 12 (לפי אתר NationMaster, בישראל כ-18 לידות ל-1,000 נפש לשנה, לעומת ממוצע אירופי סביב 10 לידות ל-1,000 נפש לשנה). ניסו להסביר זאת ברופאים הטובים שלנו, אבל זו אותה רפואה, בוודאי בהשוואה למערב אירופה וארה"ב. אז מה הסיבה?
מבט על היחס בין מספר המתים למספר החולים מעלה שככלל, הוא נמוך יחסית במדינות מסורתיות וקולקטיביות שבהן יש מגע רב בין אנשים. אלה חיים על פי רוב בקבוצות גדולות, ועל כן ייתכן שהם מפתחים חיסון טבעי - גם אם לא ספציפית לקורונה - למגוון מחלות שמחזקות את מערכת החיסון שלהם. כך, בגדה המערבית ובעזה נרשמו נכון לאתמול 13 מתים מקורונה מתוך 4.5 מיליון פלסטינים. כמו כן, ב-31 מדינות באפריקה נרשמו נכון ליום ראשון פחות מ-100 מקרי מוות.
אצלנו ניתן להתרשם שדווקא בבני ברק יש אומנם הרבה נדבקים, אבל באופן יחסי מעט מתים. ייתכן שללכת לבית כנסת לאורך שנים, ולשהות שם שעות בחברת אנשים רבים, כמו גם לגדול במשפחה מורחבת, יש יתרונות משמעותיים מבחינת מערכת החיסון שלנו.
לנתון הזה יכולה להיות השפעה על ההחלטה מתי ואיך להקל על הסגר בישראל. הקלה בסגר ללא ספק תגרום לעוד נדבקים, אבל לפי המספרים – שיעור המתים יהיה עדיין קטן פי עשרה מהמדינות מוכות הקורונה באירופה.
מהנחיות משרד הבריאות עולה שהוא נוקט החמרה יתרה. הוא הרי הוא לא אחראי על הכלכלה, אותו ישפטו רק על הבריאות. באופן דומה יש אינטרס ברור לראש הממשלה – מודע או לא – להפוך את האירוע לדרמטי ואחר כך לטעון שהציל את המדינה מקטסטרופה.
- ד"ר עפר גרוזברד הוא פסיכולוג קליני, מחבר הספר "בבל – מדריך למפגש בין מזרח למערב" בהוצאת אוניברסיטת בן גוריון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
ד"ר עפר גרוזברד
צילום: לביא פרציק
מומלצים