נעולים בקוקפיט, שעה וחצי על הקרקע: כך "חילץ" חיל האוויר חומרי הרדמה מאיטליה
עם מזרנים, אוכל וחלפים בתוך המטוס וצוות גיבוי למקרה של קרקוע: הרקולסים ובואינג של חיל האוויר הובילו כבר 7.5 טון ציוד רפואי מחו"ל, במבצעים בהם השתתפו גם מפקדי הטייסות. "המטוס לא ידע שיש קורונה בחוץ"
חיל האוויר הישראלי מגביר את טיסות השינוע של חומרים וציוד רפואי ממדינות זרות, כאשר בסוף השבוע האחרון נרשמה טיסה חריגה מיעד חריג - שדה התעופה הסמוך למילאנו שבצפון איטליה, משם הוטסו 2.5 טונות של חומרי הרדמה שישראל רכשה מארץ המגף.
חומרי ההרדמה נחוצים מאוד לטיפול בחולי הקורונה שמצבם הידרדר והם זקוקים להנשמה. למעשה, בישראל הורגש מחסור בחומרי הרדמה בשל הצורך להרדים חולים במצב קשה. לכן, בחלק מהמרכזים הרפואיים נדחו ניתוחים שאינם דחופים.
החומרים הללו הוטסו במטוס ההרקולס של חיל האוויר במבצע מיוחד ורגיש שכלל שעה וחצי בלבד של שהייה מזורזת על הקרקע באיטליה. זאת מבלי שהצוות יצא או התרחק ממטוס התובלה.
הצוות הישראלי חולק לשלושה: שני צוותי הטסה, אחד מהם לגיבוי במקרה של תקלה ושהייה ממושכת על הקרקע, עם הפרדה פיזית מלאה בין שניהם. צוות שני לשינוע קלט ובדק את המטען הכבד. גורמי פיקוח עם מכשירי קשר ביקרו את הפעולה כדי לוודא שהיא שבוצעה לפי נוהל מיוחד שגובש בחיל.
יציאה לבית המלון ואפילו לטרמינל נשללו לחלוטין, וההתרחקות מהמטוס לא עלתה על מטרים בודדים, תוך וידוא שצוות הקרקע האיטלקי שומר מרחק. הצוות הישראלי שקלט את חומרי ההרדמה לבש ציוד מגן מכף רגל ועד ראש.
"האיטלקים עשו עבודה טובה ומקצועית", אמר ל-ynet קצין בכיר מחיל האוויר, שסנכרן את הפעולה הרגישה, "אנחנו לא יודעים איך יצא שדווקא מאיטליה הבאנו את המטען הזה. למרות הרצון לא להישאר על הקרקע, הצוותים פעלו במקצועיות והקפידו על סדר הפעולות כדי לא לטעות. ביקשנו מראש שהמטען ימתין לנו בפינה בשדה מיד אחרי הנחיתה שלנו, ולא שאנחנו נמתין לו. המטוס וטייסיו לא יודעים מבחינתנו שיש קורונה בחוץ".
המשימה לצפון איטליה מצטרפת לגיחות נוספות, רחוקות יותר, שמבצעות טייסות התובלה של חיל האוויר, בעיקר להובלת ציוד ואמצעים רפואיים, שנעשו עד כה בהיקף של יותר מ-7.5 טונות. הטייסים לא מורשים בשום שלב לצאת מהקוקפיט, גם לא בזמן הנחיתה והעמסת המשלוח, ומתכונת הביצוע היא "נחתת, העמסת, המראת".
בטיסות הרחוקות, כמו אלו שיצאו להודו, הצוותים הכפולים של הטייסים טסים בכל מקרה כדי לאפשר מנוחה לפי הנהלים לצוות שהטיס את המטוס בטיסת ההלוך במשך שעות ארוכות. עם הנחיתה בארץ, לאחר פריקת המטענים, המטוסים, בהם בואינג 707 הוותיק מטייסת הראמים שבנבטים, עוברים חיטוי מיוחד. כדי להוות דוגמה וכחלק מתפיסת מפקדים בחזית, בביצוע המשימות הללו לוקחים חלק בהטסה גם מפקדי הטייסות בעצמם.
"היתרון במטוס גדול הוא שיש בו מלא מקום, אז בטיסות האלה אנחנו מביאים איתנו מספיק אוכל, מזרנים ושתייה, וכל מה שצריך גם לשהות של מספר ימים על הקרקע, במידה ויש תקלה והמטוס מקורקע", הוסיף הקצין.
"בכל מקרה ההנחיה היא לא לצאת מהמטוס כדי להקטין כל סיכוי לחשיפה לנגיף", הסביר. "אנחנו מביאים איתנו גם חלפים לתיקון תקלות בשטח, על בסיס הצוות שבמטוס, ובארץ יש צוות טכני מורחב שנמצא בכוננות לטוס אם מדובר בתקלה משמעותית יותר. כך, הטיפול במטוסים בכל שלב ותרחיש, הוא רק על ידי אנשי חיל האוויר".
נראה שהטיסה הרגישה ביותר הייתה הראשונה, והיא גם הוכתרה כהצלחה מבחינת החשש מהידבקות: מטוס הרקולס החזיר לגרמניה כ-40 חיילים אמריקנים לאור עצירת התרגיל הבינלאומי ג'יי.סי 20, בתחילת התפרצות המגיפה. אז, קבוצת החיילים הזרים ישבה בין מחיצות בבטן מטוס התובלה. "אנחנו לא בספרינט, אלא במרתון", ציין הקצין, "אנחנו באירוע ארוך, לומדים הרבה מעמיתים שלנו בחילות אוויר זרים, ונערכים גם לתרחיש שבו במטוסי התובלה שלנו נטיס גם חולי קורונה מונשמים, בהתאם למצבם, בשכיבה או בישיבה".
לפנייה לכתב/ת 
