מות עשרות צבי הים בחופי הארץ - עדיין תעלומה
מה גרם למותם של צבי ים בסכנת הכחדה לפני כשנה? סקרים סיסמיים? סונאר צבאי או סערת ברקים? המשרדים להגנת הסביבה והאנרגיה ורשות הטבע והגנים הקימו וועדת בדיקה. המסקנות: אנחנו לא יודעים
צוות מומחים ניסה לפתור את תעלומת מותם של עשרות צבי ים במהלך חורף 2018/19. אבל בסיום החקירה, נותרו החוקרים עם יותר סימני שאלה מאשר תשובות.
250 צבי ים נסחפו לאורך כל חופי הים התיכון בישראל בחורף שעבר. חלקם מתו. בינואר 2019 בלבד נסחפו 96 צבי ים. 48 צבי ים נמצאו כשהם בחיים, אך הם סבלו מפציעות שונות. במרכז ההצלה לצבי ים של רשות הטבע והגנים הם עברו סדרת בדיקות, כולל CT, שהראה ש- 50% מהם סובלים מטראומה ברקמות הרכות האופיינית לפגיעות הדף.
המשרד להגנת הסביבה והאנרגיה ורשות הטבע והגנים הקימו ועדת בדיקה, שמורכבת מצוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מרכז ההצלה לצבי ים והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל, על מנת לפענח את התעלומה. ממצאי הוועדה פורסמו השבוע. הנחת העבודה הייתה כי גם הצבים המתים, שלא עברו בדיקות, סבלו מפגיעות הדף. החשד המיידי הצביע על סקר סיסמי שנערך בינואר 2019 בצפון המים הכלכליים הישראליים.
צוות המומחים השקיע מאמצי בדיקה בהערכת גורמים פוטנציאליים לפציעות המתוארות, בהתמקדות בסקרים סיסמיים, אך תוך בחינה של מקורות אנושיים אחרים: פיצוצים וסונאר צבאי וכן בחינה של מקור נוסף טבעי: סערת ברקים.
החוקרים, בראשות ד"ר דן כרם מאוניברסיטת חיפה, ערכו סקר ספרות בניסיון לאשש את כל אחת מההשערות שלהם. איזה מקור אנרגיה עשוי להביא לפגיעה כזו ברקמות הרכות של צבי הים? החוקרים חישבו את עוצמת הלחץ והרדיוס האפקטיבי לפציעה, מתוך ניסויים מבוקרים שנעשו בפגרי צבים.
בנוסף, החוקרים הריצו מודל סחיפה ימי בניסיון לשחזר את מסלול ההיסחפות של הצבים הפצועים. החוקרים סברו כי ייתכן וקבוצת צבים התכנסו באזור מסויים, כך שמקור אנרגיה גדול כמו פיצוץ תת ימי עלול היה לפגוע במספר גדול של צבים בבת אחת.
ניתוח נוסף נערך על ברקים כמקור פגיעה אפשרי. החוקרים אספו מידע על אודות מספר ומיקום פגיעות ברק בפני הים בכל יום בתקופת האירוע וכן במצטבר בחודשי החורף של 2012-2019, במאמץ להעריך האם הם יכלו לגרום לפגיעה כזו.
החוקרים קבעו כי הסקר הסיסמי שנערך במים הכלכליים של ישראל אינו הגורם לפגיעות. לא נמצאה הוכחה ישירה לכך שסקרים סיסמיים יכולים לגרום לפגיעה כזו ברקמות של צבי ים, למעט פגיעה באוזן הפנימית. תיאורטית, קבעו החוקרים, שבסמיכות רבה למחולל אנרגיה סיסמית בודד, צבי ים עלול לסבול מפגיעות ברקמות, אבל לא נעשה שימוש במחולל בעוצמה כזו בסקר של חברת אנרג'יאן - שערכה ניסויים באותה תקופה. בנוסף, לא נמצאה חפיפה בין אזור ביצוע הסקר למסלולי ההיסחפות של צבי הים לחוף.
פיצוצים תת ימיים היו יכולים להיות התשובה. אלא שגם מטען גדול של 450 ק"ג, אומרים החוקרים, יפגע במספר מצומצם של צבים, אלא אם כן יפגע בקבוצה גדולה של צבי ים. פרט לפרסום הודעות לספנים על סגירת אזורים לשיט, חיל הים הישראלי לא שיתף מידע לגבי האם, מתי והיכן נעשה שימוש במטעני נפץ, והחוקרים לא קיבלו מידע בנושא לגבי מדינות שכנות.
למרות שאין מקרים מתועדים, תיאורטית, ברקים יכולים להוות גורם לפגיעה ברקמות רכות ברדיוס של כ-40 מטרים ממוקד פגיעת הברק בים. תיאורטית, גם מערכים מסוימים של סונאר אקטיבי בטווחי תדרים נמוכים ובינוניים יכולים לגרום לפגיעות ברקמות רכות בטווח המאוד קרוב. אלא שהחוקרים לא הצליחו לאתר מידע שיכול לאשר את התיאוריה הזו, והם לא קיבלו מידע האם הופעל סונאר שכזה על ידי חיל הים הישראלי או גורמים זרים אחרים באזור.
"למעט זיכוי הסקר הסיסמי כמקור לאירוע, לא הצלחנו למצוא הוכחה מבוססת לאשמת מי ממקורות האנרגיה שבחנו", קבעו החוקרים. לבסוף המליצו על בחינה מחדש של ההנחיות לביצוע סקרים סיסמיים במשרד האנרגיה, וליידע את רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה על כל סקר מתוכנן בהקדם.
בנוסף, המליצו החוקרים, כי יש לדרוש לבצע הערכת סיכונים סביבתית כחלק מתוכנית הסקר. כמו כן, יש לבסס דיאלוג בין רשות הטבע והגנים לחיל הים כדי להתריע לפני פעילות הכוללת פיצוצים או שימוש בסונאר אקטיבי.
לפנייה לכתב/ת 
