שתף קטע נבחר
צילום: AP, EPA

שיטוח העקומה פשוט לא מספיק

במקום להתמודד, אנחנו נמלטים בבהלה ומאפשרים לקורונה להשמיד דורות של התקדמות כלכלית. הפילנתרופ סילבן אדמס עם הצעה ליציאה מההסגר


מחסומים בחג הפסח (צילום: AP)
(צילום: AP)

הווירוס COVID-19 (ובלשון עממית: קורונה) הוא נגיף מידבק באופן קיצוני, ומיקרוביולוגים מעריכים שיכולת ההדבקה שלו גבוהה פי שלושה עד שבעה מזו של וירוס שפעת עונתי. אבל הוא לא נגיף קטלני במיוחד, למעט עבור חולים קשישים וכאלה הסובלים ממחלות רקע.

 

 

זו המגפה הראשונה בהיסטוריה שבה גם אנשים בריאים מוכנסים לבידוד, ולא רק חולים וכאלה הנמצאים בקבוצות סיכון, משום ש-COVID-19 הוא כה מידבק - עד שמתעורר חשש שנגיע למספר נדבקים שיגרום לקריסת מערכת הבריאות. קריסה כזו פירושה שחולים רבים לא יוכלו לקבל גישה לטיפול רפואי הולם, וימותו. במלים אחרות, הקהילה הרפואית לא מודאגת משיעור התמותה של חולי קורונה כל עוד ניתן להשתלט על כמות הנדבקים.

 

באמצעות הכנסת האוכלוסייה הכללית לסגר מרצון, והפעלת אמצעים אחרים של ריחוק חברתי, האפידמיולוגים מאמינים שהם יצליחו "לשטח את העקומה" ובכך לאפשר למערכת הבריאות להשתלט על מספר החולים. אבל שיטוח העקומה פירושו גם מספר נדבקים קטן יותר לטווח זמן ארוך ביותר. כלומר, המגפה הזו לא תורשה לכלות את עצמה על ידי הדבקת נתח אוכלוסייה גדול, שבסופו של דבר מביאה להתפתחות חסינות העדר. במקום זאת, היא תימשך עוד חודשים ארוכים ואף יותר, עד שתימצא לה תרופה.

 

כולם שואלים: מתי נוכל לחזור לחיים נורמליים? ובכן, שיטוח העקומה לא מספק תשובה לשאלה הזאת.

 

 

מנהיגי העולם טוענים שאנו מצויים במלחמה עם אויב בלתי נראה, והם צודקים. אבל אנחנו לא באמת מתמודדים עם המלחמה הזאת; אנחנו נמלטים בבהלה ומאפשרים לווירוס להשמיד דורות של התקדמות כלכלית, להרוס לנו את סגנון החיים ואת רמת החיים, ולגזול מאיתנו את זכויות האזרח שלנו.

להלן הצעה להתמודדות עם וירוס COVID-19 ולניטרולו. הפתרון הזה עשוי לנצח את הקורונה בהשקעה כספית זעומה, לעומת טריליוני הדולרים שהוקצו עד כה למאבק על ידי ממשלות ברחבי העולם.

 

1. הקמת בתי חולים שדה זמניים שיהיו מוכנים לקראת הזינוק במספר הנדבקים. יש בידינו ניסיון מסוים עם הנגיף, שנצבר בארה"ב שהיא מוקד הקורונה עם מספר הנדבקים הגדול ביותר בעולם. המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן, ה-CDC, חשף ש-50% מהנדבקים בנגיף הם נטולי תסמינים לחלוטין, ואילו 40% נוספים מגלים תסמינים קלים בלבד. מבין עשרת האחוזים הנזקקים לאשפוז, 2.5% יגיעו ליחידות טיפול נמרץ, ומחצית מהם, כלומר 1.25% יזדקקו להנשמה. השיעורים האלה הם מתוך כלל האוכלוסייה. אם נבודד את קבוצות הסיכון, חלקם של אלה הנזקקים לטיפול יקטן מאוד, אולי פחות ממחצית מחלקם היום.

 

2. הדרישה בארה"ב היא לארבעה מיליון מיטות לטיפול נמרץ ושני מיליון מכשירי הנשמה (שיוכלו לשמש גם עבור המגיפה הבאה). ניתן יהיה להשתמש באצטדיונים, בפארקים, במגרשי חניה גדולים וכדומה עבור אוהלים שיכילו את כל המתקנים הללו. בהתאם לנתונים אלה אפשר לחשב ולמצוא את מספר המאושפזים הצפויים בישראל ולהיערך בהתאם. בארה"ב הנשיא טראמפ כבר הפעיל את תקנת הייצור הביטחוני לשעת חירום המאפשרת למפעלים כמו M3, ג'נרל מוטורס, ג'נרל אלקטריק ודומיהם לייצר את ה"תחמושת" עבור המלחמה הזאת: מכשירי הנשמה.

 

 

3. מאחר שאין מספיק צוותים רפואיים שיתמודדו עם הזינוק בכמות הנדבקים, יש לערב את הצבא בסיוע במשימות פרא-רפואיות. החיילים יעברו קורס מזורז בטיפול בחולי קורונה, כולל חולים שזקוקים לעירויים ולמכשירי הנשמה. אלו הליכים מורכבים אך טכניים בעיקרם, שאפשר לבצע תחת השגחה רפואית מתאימה – והחיילים יקבלו מיומנויות שאותן יוכלו לנצל בעתיד.

 

4. משננקטו האמצעים האלה – בטלו את הריחוק החברתי, למעט עבור האוכלוסיות שבסיכון. תנו לבריאים לשוב לעבודה ולמשחקים והחזירו את הכלכלה לחיים באופן מלא.

 

5. בדיקות, בדיקות, ושוב בדיקות לגילוי הקורונה, במיוחד עבור צוותי הרפואה והעובדים הסוציאליים המצויים בקו הראשון. אותם יש לבדוק כמה פעמים ביום כדי שלא ידביקו את המבוגרים, שנסמכים עליהם לחלוטין. חשוב ביותר לפתח בדיקה סרולוגית לגילוי נוגדנים אצל חולים שהחלימו, ולחקור את רמת החסינות שלהם למחלה.

 

6. רק לכשתימצא תרופה או חיסון (טווח זמן המוערך כרגע בשנה עד 18 חודשים), ניתן יהיה להסיר את הסגר מעל האוכלוסיות שבסיכון.

מספר חולי הקורונה שימותו במסגרת התוכנית המוצעת יהיה דומה למספר החולים שימותו בסופו של דבר תחת הריחוק החברתי והסגר הכללי, שנועדו לשטח את העקומה לחודשים ארוכים. ההבדל הוא שההצעה שלי מצילה את הכלכלה - את העסקים הקטנים, את החסכונות של האזרחים – ומונעת שפל חדש. כמה אנשים יאבדו את חייהם כתוצאה מהייאוש במקרה של שפל כלכלי עמוק? ייתכן שמצב כזה יגבה יותר קורבנות בנפש מאשר מחלת הקורונה.

 

 

שיטוח העקומה עד אינסוף לא מספק תאריך סיום למגיפה. בפועל, נצטרך לסגור את הכלכלה עד למציאת תרופה. שבדיה כבר החליטה נגד בידוד האוכלוסייה שלה, ובמובן מסוים היא משמשת כמעבדת ניסוי עבור תוכנית זאת.

 

כך או אחרת, יש לפעול בדחיפות. הכלכלה העולמית לא תוכל לשרוד עוד שבועות או חודשים של חוסר פעילות. כבר היום אנחנו רואים אחוזי אבטלה העולים אפילו על אלה של השפל הגדול ב-1929. אל לנו להרוס מרצון עשורים של התקדמות כלכלית ולכלות את חסכונות חייהם של אנשים עובדים. משבר כלכלי שכזה עלול להוביל להרס המהות הבסיסית של המרקם החברתי שלנו.

 

השביל שבו אנו צועדים כיום לא יציל יותר חיים מאשר אילו נתמודד עם נגיף הקורונה פנים אל פנים, ללא פחד.

 

  • סילבן אדמס הוא פילנתרופ ישראלי-קנדי העוסק בחיזוק מעמדה של ישראל בעולם באמצעות אירועי ספורט, תרבות וחדשנות בינלאומיים

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים