"איך מחבקים ילד בוכה משני מטרים?": הגננת שחוששת משגרת הקורונה
א', גננת מהצפון, התייחסה באולפן ynet לאפשרות שתחזור לעבודה במתכונת מצומצמת: "אנחנו מופקרות, זו פנטזיה לחזור". יו"ר הנהגת ההורים הארצית: "אלפי סטודנטים מחפשים עבודה, תנו להם לעזור"
בצל הדיונים על חזרה מצומצמת לשגרה, ועם הבלבול וחוסר הבהירות לגבי החזרה ללימודים הן בבתי הספר והן בגנים, התראיינה הבוקר (חמישי) לאולפן ynet א', גננת מהצפון. "אני מרגישה שאנחנו קצת מופקרות", אמרה. "זו פנטזיה נפלאה גם שלי, לחזור לשגרה, לסביבת העבודה האהובה עליי, לילדי הגן – לחבק ולעטוף אותם. אבל זה נראה כמו חלום רחוק".
א' ציינה כי "ילדים יכולים להיות נשאים, גם אני יכולה. אנחנו יודעים שהדגירה לוקחת שבועיים-שלושה וגם אם יעשו חלוקה של הילדים לפי ימים זה לא יעזור. אני צריכה להיות יום אחד עם קבוצה אחת, עם קבוצה אחרת ביום אחר, ועם קבוצה שלישית כי יש 35 ילדים בגן". היא הוסיפה: "מי אמר שכולנו בטוחים? אני יכולה להדביק את הילדים האלה, לחזור הביתה להדביק את הילדים שלי, את אמי, באותה מידה יכולה להדביק גם את הילדים שיבואו יום אחרי.
"זה מעגל הדבקה, הילדים יחזרו הביתה וידביקו את הוריהם. אין לזה סוף. בשביל מה אנחנו יושבים בסגר כל כך הרבה זמן? עד עכשיו למדנו מרחוק בזום, שיחות אישיות, גם על זה יש לי מה לומר – זה לא נפלא כמו שנראה כלפי חוץ. אני אשמח להעביר את הלמידה מרחוק, אני רוצה שיביאו לי כלים. מכינים את הקרקע לכך שנחזור, אמנם לא הוציאו הודעה כי הדעות משתנות".
לדבריה, יש לנהוג בסבלנות. "לצערי אנחנו חווים מקרי הדבקה שהולכים ועולים. אני לא רוצה להיות חלק מהמאגר הסטטיסטי הזה. אם סבלנו עד הרגע הזה, צריך לחכות עוד קצת ולעשות את זה בדרך בטוחה ולא לשחרר את הרסן ויהי מה. אני לא מרגישה בטוחה עם הנחיות משרד החינוך אם הוא שולח אותנו כרגע לחזור. אמורים לשמור על מרחק שני מטרים, איך אני יכולה לטפל בילדי הגן בריחוק?.
עו"ד אייל בן יהודה באום, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, הצטרף לדבריה ואמר כי "המדינה מנוהלת כמו פיצוצייה". הוא טען כי "הכל קשור בסופו של יום לתכנון ולכסף. יש לישיבה בבית נזקים נפשיים קשים ביותר, וזה משום שהישיבה בבית אינה מלווה בשגרת סדר יום נורמלית. גם את הנזקים הללו נצטרך להעריך בעתיד. כמובן שלא נוכל להחזיר את הילדים בהתקבצות גדולה ועל כן מדובר בכסף".
הוא הציע להכשיר סטודנטים לסיוע בגנים. "אלפים מחפשים עבודה, מדוע לא להכשיר אותם שיסייעו לגננות לפתוח קבוצות קטנות בגנים? יש הרבה מאוד פעולות יצירתיות שניתן לעשות כדי שהילדים ילמדו בכיתות, כדי שלא ידביקו ויידבקו. ללא ספק את ילדי החינוך המיוחד נדרש היה להחזיר ללא דיחוי בקבוצות קטנות למסגרת וכך גם את גני הילדים".
לדבריו, "על פי כל התיאוריות, אדם שאין לו לחם וחלב, ימות. לא מהקורונה, ימות משעמום, מטרפת. מי שנמצא חודש ומשהו עם ילדים בבית, וללא יכולת להתפרנס יכול להתחרפן. אני קורא לח"כים לתת דוגמה אישית ולקצץ במשכורות שלהם לאלתר. דבר שני להבין שלא ניתן לכאוס כזה להישאר ללא לו"ז וללא תכנון. אתם מדברים על להחזיר את הילדים ללימודים בשבוע הבא – יש להכניס את המנהלים המורים וההורים לשיח, לשבת ולראות איך להחזיר את המשק לעבודה ולשגרה".
לפנייה לכתב/ת 
