הקלות בסגר - בכפוף למגבלות שייקבעו עד צאת השבת

ישיבת הממשלה, הערב(צילום: קובי גדעון/לע"מ)

בדיון השרים שהסתיים אמש (ה') בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו הוחלט על הקלות בסגר ופתיחה מדורגת של ענפי המסחר, הייצור והשירותים - בכפוף לעמידה בכללים ומגבלות שייקבעו עד לצאת השבת, כגון חיטוי, מרחק פיזי, בדיקת חום, עטיית מסכה ועוד. אי עמידה בהנחיות, הוחלט, תגרור סנקציות כלפי בעלי העסקים. עוד הוחלט כי מגבלת התנועה תוגדל מ-100 ל-500 מטר.

ראש הממשלה קיבל את עקרונות הצעת המל"ל, שגובשה בסיוע צוות מומחים בראשות פרופ' אלי וקסמן. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי הצעת המל"ל תכללה ואיזנה בין משרדי הבריאות, האוצר, הכלכלה והביטחון.

על פי ההצעה שהתקבלה, עסקים ייפתחו מחדש באופן מוגבל, מבוקר ומדוד. משרד האוצר יגבש תוכנית פיילוט עבור כמה ענפי מסחר אשר יוכלו להיפתח בכפוף להנחיות משרד הבריאות. יוגדר "תו סגול" שיכלול קריטריונים לפתיחת עסקים בהתאם לסקטורים שיוגדרו.

עוד הוחלט כי ניתן יהיה לצאת לפעילות ספורטיבית של עד שני אנשים קבועים - ועד לטווח 500 מטר מהבית. כמו כן יתאפשר חינוך מיוחד יחידני.

במהלך 48 השעות הקרובות יכינו הצוותים המקצועיים הצעת החלטה וימפו ענפים שיוכלו להשתתף בפיילוט, ויוכנו נהלים מפורטים לתפעול העסקים והחברות וכן נהלי התנהגות הציבור במרחב הציבורי ובעסקים.

ייתכנו שינויים בהמשך לדיונים שיתקיימו במהלך היומיים הקרובים, אך ההחלטה צפויה להיות מובאת לאישור הממשלה במוצאי שבת. ההקלות ייכנסו לתוקף ביום ראשון או שני, אחרי שיאושרו בממשלה במוצ"ש.

ארדן: להחזיר לימודים מיד לתלמידי כיתות א'-ג'

הדיון הראשון באסטרטגיית היציאה מהמשבר החל אתמול ב-15:00. במשרד הבריאות הציגו אסטרטגיית יציאה איטית מאוד שתדחה את פתיחת המסחר בעוד חודש ימים, ומתנה את ההקלות בהגבלות בירידה בקצב הנדבקים לעשרות בודדות ביום - אולם באוצר דרשו להתחיל בהקלות כבר ביום ראשון.

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הבהיר במהלך הדיון כי לדעתו, "המפתח היסודי להקלות הוא הסתערות על פתרונות מיידים לילדי הגנים, כיתות א'-ג' וכמובן חינוך מיוחד. זה הפרויקט הלאומי הכי דחוף. לא יעזור אם נשחרר את מקומות העבודה, כי ההורים ייאלצו להישאר בבית לסירוגין". הוא הציע: "לגייס אפילו שירות לאומי וסטודנטים שיקבלו שכר".

הזהיר מפני הרמדאן. ארדן(צילום: אבי מועלם)

גם ארדן הצטרף לקריאה להקלות באופן מיידי: "לא צריך לחכות עד שנרד ל-100 חולים ביום, המבחן צריך להיות בעיקר מספר החולים הקשים - ושם המספר ירד משמעותית. צריך להתחיל קודם עם כל מקומות העבודה וכל החברות במשק שאין בהם קבלת קהל".

ארדן הזהיר כי החשש הגדול ביותר כעת הוא הרמדאן: "הכי חשוב להשקיע בימים הבאים בפנייה לציבור הערבי ובשיח עם ההנהגה של ערביי ישראל, כי החודש הזה עלול להביא למוקדי תחלואה עצומים שיחייבו חזרה לסגר".

בדיון הייתה הסכמה כמעט מלאה שיש לבטל את האיסור להתרחק יותר מ-100 מטרים מהבתים, ואפילו מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לא הביע התנגדות נחרצת לכך. בין היתר דובר על לאפשר לציבור לקיים פעילות ספורטיבית של יחידים במרחב הציבורי ובפארקים.

שר הפנים אריה דרעי ביקש לאפשר, אם כך, גם תפילות במניין בשטח פתוח. ארדן הסכים עימו ואמר כי "חייבים לכבד את הדת וגם לתת אוורור לאזרחים. לא סביר לאפשר הפגנות וספורט, ולא לאפשר תפילות בשטח פתוח. זה לא יחזיק ואנשים לא יקבלו את זה".

עוד דובר על גיבוש של מעין "תו תקן" לחנויות: "אם נעשה זאת, אפשר לפתוח את המסחר תוך כשבוע-שבועיים. גם חדרי הכושר יכולים להיות עם תו תקן", נאמר בישיבה. עם זאת, הוהבר כי יש להחליט מי יהיה אחראי על האכיפה.

שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר שצריך לפתוח גם מספרות וסלוני יופי: "אין היגיון להשאיר אותם סגורים". שר האוצר משה כחלון הצטרף לעמדתו, אך משרד הבריאות התנגד ובדיון לא התקבלה החלטה ברורה. השר דרעי אמר כי הוא "מאוד בעד הקלות", והציע חקיקה שתחייב לצאת מהבתים עם מסכות וכפפות "ולאכוף זאת, בניגוד למה שקורה כעת. לקנוס אנשים שייצאו למרחב הציבורי בלי כפפות ומסכות".

בשלב מסוים פנה השר דרעי לבר סימן טוב: "חברים, מה הנתונים? אתם מדברים על הנחות או על נתונים? נו באמת, תגידו מה מבוסס על מספרים ומה על שכל ישר, הנחות מטעם עצמו כל אחד יכול לתת".

שר הביטחון נפתלי בנט התערב: "חברים, הנתון היחיד שרלוונטי כרגע זה מספר המונשמים. אין לנו דרך לדעת מה מספר החולים כי אין בדיקות. להערכתי יש פי כמה חולים - אנחנו פשוט לא יודעים! אנחנו הגענו למצב שהתרופה הרבה יותר חמורה מהמחלה". בנט הוסיף: "המצב לא סביר, הוא איום ונורא. ציבור גדול שהוא נורמטיבי, מעמד ביניים, לא יודע מה לעשות מחר. כל הצעדים של מתן מענקים זה נחמד, צריך להחיות את הכלכלה דחוף".

בשלב מסוים, כאשר התחדש השיח על פתיחת העסקים ועל המועד, החל ראש אגף התקציבים במשרד האוצר שאול מרידור לדבר. ראש הממשלה קטע אותו ואמר לו: "אתה לא מנהל פה את הדיון".

תוכנית היציאה של משרד הבריאות שהוצגה בישיבת הממשלה הציעה שבשלב הראשון המשק יחזור למתכונת פעילות בהיקף של 30%, זאת "במשמרות קבועות ואכיפה מוגברת של הכללים". יהיה גם תעדוף לעבודה מהבית בשלב הראשון, ובני 65 או 70 ומעלה יישארו בבתיהם.

על פי אותה הצעה, בשלב הראשון תוחזר הפעילות בחינוך המיוחד במתכונת של טיפולים יחידניים, מתן אפשרויות למשלוחים לא רק ממסעדות, ספורט יחידני או במסגרת המשפחה הגרעינית, הוספת טיפולים אלקטיביים במערכת הבריאות (טיפולי פוריות, ניתוחים שאינם דחופים וכיו"ב).

"אנשים יצאו לרחובות מחוסר תקווה"

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, תקף את התוכנית האיטית שהציג בר סימן טוב: "אולי כדאי לפזר את הדיון ונחזור כשנגיע ל-20 נדבקים ביום? זה לא רציני. ככה לא נראית אסטרטגיית יציאה. חייבים לתת חמצן למשק".

מנכ"לי הבריאות והאוצר. עימות חריף(צילום: אלכס קולומויסקי)

באוצר טענו שצריך לשחרר את המשק כמה שיותר מוקדם כדי למנוע קריסה של עסקים. במשרד ביקשו להגדיר תנאי סף ברורים שיאפשרו מעבר משלב לשלב, ובעיקר להתחיל בתוכנית היציאה כבר ביום ראשון הקרוב.

התחושה בקרב הנוכחים בדיון היא שמשרד הבריאות התעלם מהמצוקות ורצה לדחות את פתיחת המסחר עוד ועוד. כשאחד השרים שאל את מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, בנושא הוא נענה: "שתי מילים – הפיראט האדום".

במהלך הדיון תקף גם השר כחלון באופן בוטה ואסרטיבי את הקו של משרד הבריאות. "אתם חושבים שיש לנו תעודת ביטוח – ואתם טועים, לא לעולם חוסן. חייבים להתניע את המשק. כמה פעמים תתן 80 מיליארד שקל ועוד 80 מיליארד שקל? הפתרון זה להוציא את המשק לעבודה".

הוא הוסיף: "חטפנו מכה קשה מאוד, התוצר שלנו מתכווץ, ההכנסות יורדות דרמטית. נכנסו עם משק במצב חזק, אבל לא לעולם חוסן. אם נמשיך להתפנק קופת המזומנים לא תראה נורות ורודות. אם לא נטפל מהר במשק גם הרבעון של 2021 ילך לפח. 2020 כבר גמורה. אנחנו חוששים שאנשים יצאו לרחובות מחוסר תקווה. אנשים רוצים לראות את הסוף ופשוט לא רואים. העקומה של הנדבקים מתיישרת ואילו העקומה של הכלכלה צונחת".

כחלון. "אנשים ייצאו לרחובות מחוסר תקווה"( )

אחד העימותים החריפים בין מנכ"ל משרד הבריאות למנכ"ל משרד האוצר היה לאחר שבר סימן טוב אמר שהתנאי להתחיל בהקלות הוא 100 נדבקים ביום. מספר הנדבקים כיום עומד על כ-300, אבל בניכוי מוקדי ההדבקה והחוזרים מחו"ל מדובר ב-160 נדבקים חדשים ביום.

באב"ד: "כמה עשרות נדבקים ביום זאת לא אסטרטגיית יציאה. לא נגיע לזה לעולם".

ראש המל"ל, מאיר בן שבת: "אנחנו לא רחוקים מ-100. יש מקום לאופטימיות".

בר סימן טוב רצה לדחות את היציאה מהסגר לפחות בעוד שבועיים ודיבר על יום העצמאות כנקודה שיש לחשוש ממנה. החשש הוא שהציבור יצא לעשות מנגלים ותהיה התפרצות גדולה. כחלון התרגז: "זה לא הגיוני להשאיר את הציבור בסגר רק בגלל הפחד מיום העצמאות". בר סימן טוב השיב: "אם ישחררו את הציבור מהסגר יהיה קשה אחר כך שוב להכניס את האזרחים לבתים אם תהיה התפרצות".

במשרד האוצר דרשו להתיר פתיחת עסקים קטנים ולהטיל עליהם את החובה למדוד חום בכניסה, לתשאל את הנכנסים אם היו ליד חולים או אם יש להם במשפחה חולים וכן לעשות רישום. כלומר, להעביר את האחריות לבעל החנות.

בנוגע לפתיחת עסקים הזהיר בר סימן טוב כי "אם נפתח תהיה התקהלות". כחלון ענה לו: "אז לשיטתכם לא נפתח לעולם". מנכ"ל משרד הבריאות השיב: "הציבור לא שמר על ההנחיות בפסח. אנשים אולי לא יצאו מהבתים אבל אירחו משפחות ולכן בימים הקרובים נראה עלייה במספר המונשמים".

נתניהו בדיון המיוחד(צילום: קובי גדעון/לע"מ)

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון כי התוכנית צריכה להיות הדרגתית ואחראית. נציגי המל"ל עדכנו את השרים בשיח שהם מקיימים עם מדינות רבות בעולם בנוגע לאסטרטגיית היציאה. לצד זאת, במהלך הדיון הזהירו חלק מהמשתתפים מפני פגיעה באמון הציבור בעקבות הדרישות לסגר מתמשך.

במהלך הדיון הציג שר הביטחון נפתלי בנט תוכנית לפתיחת המשק כבר ביום ראשון הקרוב. במסגרת התוכנית של בנט, ייפתח 100% מהמסחר תוך הגדרת כללים והתניות חריפות כמו חיטוי מעלית פעמיים בשעה, מרחק חברתי, מדידת חום ועוד. מי שיפר את התנאים ייענש בחומרה.

על פי התוכנית של בנט, החינוך המיוחד וילדים בכיתות גן-ג' יחזרו ללימודים בצורה מידית, וכך ההורים יוכלו לחזור לעבודה. המורים של כיתות ד'-ו' ילמדו בכיתות שייפתחו וכך יוכפל מספר המורים. כמו כן, ייאסר על אנשים מעל גיל 65 או בסיכון גבוה לצאת מהבית והם יהיו זכאים לדמי אבטלה. יינתן טיפול ממוקד לתקופת הרמדאן, לבתי האבות ולמוסדות הגריאטריים.

בנט אמר כי צריך למנות בדחיפות פרויקטור לאומי עם סמכויות מלאות להקמת מערך בדיקות, חקירות ומידע. הוא המליץ להטיל זאת על צה"ל. הוא הציג בפני השרים מודל רמזור: אם במשך חמישה ימים אחרי פתיחת המסחר הגידול במספר החולים קטן מ-4% ביום ניתן להמשיך בפתיחה. אם קצב הגידול יעמוד על 4-7% לא ישנו את המצב, ואם הקצב מעל 7% יש להדק ולהחמיר הגבלות.

"חייבים להחזיר את גני הילדים והמעונות"

שר החינוך רפי פרץ אמר במהלך הדיון כי חייבים להחזיר את החינוך המיוחד ואת גני הילדים כבר בשבוע הבא. במהלך הדיון עלתה האפשרות להשתמש במבנים של כיתות ד'-ו' כדי לפצל את הכיתות הקטנות שישובו ללימודים.

שר העבודה והרווחה אופיר אקוניס הצטרף לפרץ ואמר שיש להחזיר גם את מעונות היום והפעוטונים שנמצאים באחריות משרדו כבר ביום שלישי או רביעי, כדי לתת לצוותים כמה ימי התארגנות. מעונות היום השיקומיים צפויים להיפתח במקביל לחינוך המיוחד.

בית ספר סגור. להחזיר את החינוך המיוחד וגני הילדים כבר בשבוע הבא(צילום: רויטרס)

"אנחנו צריכים לקבל החלטה אמיצה על חזרה לשגרת חיים חדשה, אחרת יהיה פה אסון כלכלי", אמר אקוניס. "הציבור לא יכול לעמוד בזה יותר. אנשים רוצים לחזור לשגרה עם כל המגבלות וההנחיות הנדרשות. יום ראשון צריכה להיות נקודת הזמן הקריטית שממנה יוצאים לדרך".

המלצה נוספת היא ששירותי רווחה שניתנים בקבוצות קטנות של עד עשרה משתתפים, כמו מרכזי טיפול לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, תחנות טיפול זוגי ומרכזים למניעת אלימות, יוכלו לפעול, בכפוף להנחיות משרד הבריאות.

שירותים שניתנים בקבוצות גדולות מעשרה משתתפים, כמו מרכזי יום להתמכרויות, יוכלו לפעול ברוטציה של קבוצות קטנות. מרכזי היום לקשיש, על כל סוגיהם, יישארו סגורים, על פי המלצת השר אקוניס ומשרדו.

בנוגע ללמידה המקוונת אמר פרץ: "יש לנו פער, כי יש כאלה שאין להם אמצעים דיגיטליים. חסרים לנו מחשבים לבערך 130 אלף תלמידים - בעיקר באוכלוסייה הדרוזית, הערבית והחרדית. אנחנו צריכים תקציב של 50 מיליון שקלים ואז נוכל לתת מענה לכל ילד במדינת ישראל".

נתניהו אמר לו: "תקנה להם מחשבים, כמה יעלה לך?". פרץ השיב: "ממקורותינו נביא קצת ואם נביא 50 מיליון נוכל לתת מענה מאוד נרחב לכל נושא המחשבים". ראש הממשלה השיב: "הזדמנות טובה לתקן את הפער הזה".