ההיסטוריה מלמדת שהקורונה תיכף תחזור

למגפות השפעת ב-130 השנים האחרונות יש מאפיין מדאיג: הן חוזרות לגל שני קטלני, ולפעמים אפילו שלישי. ללא חיסון, חובה להיזהר מחזרה לשגרה

ד"ר דן בראלפורסם: 17.04.20 , 10:04

השפעת הספרדית, שלהי מלחמת העולם הראשונה(צילום: shutterstock)

תשמעו סיפור: מגפה שהחלה בסין התפשטה באמצעות מטוסים להונג קונג ומשם לאירופה ולמזרח התיכון. תחלואה גבוהה נרשמה בצפון איטליה לפני שהווירוס הגיע לארה"ב. המגפה הספיקה לקטול יותר ממיליון איש בעולם, אולם בטרם הגיע גל התחלואה השני - פותח בארה"ב חיסון שהקטין את ממדי התמותה וצמצם את משך המגפה. לא מדובר מן הסתם במגפת הקורונה, וגם לא בסיפור עתידני, אלא בפנדמיית השפעת האסייתית שהשתוללה בעולם בשנים 1958-1957, ושיעורי התמותה בה מסך החולים היו דומים לאלו של המגפה שהעולם חווה כיום.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

קשה לצפות כיצד תתפתח התחלואה בווירוס הקורונה, אולם ההיסטוריה של מגפות השפעת ב-130 השנים האחרונות מגלה תופעה מטרידה: הן נוטות להגיע בשני גלים של תחלואה, שהפער ביניהם הוא חודשים ספורים. בשפעת הספרדית של 1918 היו אפילו שלושה גלים, שהשני היה הקטלני מכולם.

וירוס השפעת הספרדית היה כה קטלני, עד שתוך שעות ספורות מתחילת התסמינים הפכה המחלה לדלקת ריאות סוערת וממיתה. ניסיונות נואשים לפתח חיסון נגד החיידקים שגרמו לזיהום המשני כשלו, ובתוך ארבעה חודשים נקטלו 2% מאוכלוסיית העולם.

תנאי סביבה ירודים, אוכלוסייה ללא חסינות לווירוס חדש וצפיפות אנושית הם הגורמים המאפשרים לנגיף לשפר את יכולותיו באמצעות מוטציות. השפעת הספרדית הדגימה זאת היטב: היא החלה עקב תנועת כוחות צבא באירופה המדממת, משם נפוצה ברחבי היבשת ואז למזרח התיכון, ועם החיילים ההודים, האמריקנים, האוסטרליים והאחרים לכל שאר היבשות.

צבא, דת וטבע האדם. לקחי האנושות ממגפות / ד"ר דן בראל

ההשפעה הורגשה היטב גם בארץ ישראל. בסתיו 1918 נרשמה במזרח התיכון התקפה אחרונה וסוערת של כוחות בריטיים שהגיעו מאירופה כדי לסלק את הטורקים, ותוך ימים נפלו רבים מהחיילים קורבן למגפה, משאירים סוסים ללא פרשים בין טבריה לדמשק. החלטות קטסטרופליות של מפקדי הצבאות – שנאחזו בדבקות במאבקי האתמול במקום בסיכוני העתיד - הביאו להפצת המגפה הקטלנית גם ברכבות ובאוניות.

את מגפות השפעת בעבר ניתן לתמצת כך: הפנדמיה מתרחשת לאחר שהתפתח וירוס שעבר מוטציה וביכולתו לעבור לבני אדם מבעלי חיים כגון עופות או חזירים. בשלב השני מתפתחת מוטציה שמאפשרת לו הדבקה מאדם לאדם, בעוד האוכלוסייה טרם פיתחה יכולת חסינות טבעית, אולם מידת הקטלניות שלו נמוכה. בגל התחלואה השני, שמתרחש כאמור כמה חודשים לאחר מכן, הווירוס עובר מוטציה נוספת כך שהוא עלול להיות קטלני הרבה יותר.

הסיבה המשוערת לכך הוא התאקלמות הנגיף והתאמתו הגנטית לאדם כך שיכולות ההדבקה ואופי המחלה מתחזקים, ולכן שיעורי התמותה עלולים להיות גבוהים יותר.

תופעה זו מחייבת את כל העוסקים בגיבוש "אסטרטגיות יציאה" להכיר את הסיכון, בעיקר כשיותר מ-99% מהציבור טרם נחשפו לנגיף, ובחצי הכדור הדרומי המגפה טרם הגיעה לשיאה.

אפשרות המכה השנייה מדגישה את הצורך בשיפור רמת המוכנות הבריאותית בכל הקשור להדרכת צוותים, רכישת ציוד טיפולי מתאים, שיפור ערכות הבדיקה לאיתור תחלואה והיחשפות לנגיף, וכמובן המשך המרוץ לפיתוח חיסון.

ייתכן שההתמתנות בקצב העלייה בשיעור התחלואה, כפועל יוצא של הריחוק החברתי, היא זמנית בלבד ולאחריה - בסוף הקיץ - ניאלץ להתמודד עם גל תחלואה חמור. לכן חשוב שהחזרת המשק לפעילות תהיה מדורגת ותכלול את אלו שכבר נחשפו לנגיף הקורונה, יחד עם בדיקות לאיתור מוקדי תחלואה, בייחוד במערכת החינוך.

בינתיים יש שתי חדשות טובות: הראשונה היא שהאפשרות להיווצרות מוטציה מהירה בווירוס הקורונה נמוכה יותר מאשר בשפעת. השנייה היא שהגל השלישי, אם יופיע, צפוי להיות מתון וקצר יותר.