היציאה מהסגר – הליכה על חבל דק

אין ויכוח על מצבה הטוב יחסית של ישראל. אבל מדובר בהישג בעירבון מוגבל, והסרת הסגר בשלב זה עלולה לעלות ביוקר ללא כמה צעדים הכרחיים

שרית רוזנבלוםפורסם: 19.04.20 , 12:02

בנימין נתניהו, אמש(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

מדינת ישראל יוצאת הבוקר (יום א') למסע עתיר סיכונים המשול להליכה על חבל המתוח על פני תהום. בזמן שמדינות כמו אנגליה וספרד עדיין סופרות את מתיהן מנגיף הקורונה במאות ובאלפים מדי יום, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו, תחת לחץ עז של משרד האוצר וגורמים עסקיים שונים, להתיר פתיחה נרחבת יחסית של המשק, מבלי לפרוש מתחתינו רשת ביטחון כלשהי, במקרה של התממשות הסיכונים שהממשלה החליטה ליטול בשמנו.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

על מצבה הטוב יחסית של ישראל בהשוואה לחלק ממדינות העולם אין ויכוח. הסגר ומדיניות ההסברה הנרחבת שנלוותה אליו עשו את שלהם, ושיעורי ההדבקה בקורונה אכן פחתו מאוד. העקומה, כולנו יודעים, השתטחה. אבל מדובר בהישג בעירבון מוגבל, משום שהמציאות הנוכחית שברירית ביותר ועלולה בקלות להשתנות לרעה.

במקרה של מגפה כמו הקורונה מספיקים ימים ספורים של הדבקה מאסיבית, כדי שהתחלואה כולה תצא מכלל שליטה. בדיוק כפי שקרה באיטליה, ספרד, ארה"ב ובריטניה.

אם יש משהו שנגיף הקורונה כבר הצליח להוכיח בארבעת החודשים שהוא מסתובב בינינו, זה שקשה מאוד לצפות את התנהגותו. לכן, היה מצופה שהממשלה תחזיר את המשק לפעילות רק לאחר ביצוע פעולות הכרחיות, שהיו מפחיתות את הסכנה שביישום צעדים שעלולים להתגלות בעתיד הקרוב מאוד כשגויים.

טרם הסרת המגבלות היה צורך בהבטחת ביצוען של עשרות אלפי בדיקות קורונה ביום, בקיצור זמני התשובה ובשיפור הליכי החקירות האפידמיולוגיות, שיאפשרו זיהוי מהיר של שרשרות ההדבקה. היה צריך להיערך באופן מקיף לבידוד יעיל של הנדבקים, לתגבר את הטיפול בבתי האבות, ולוודא זיהוי מוקדם של ערים "אדומות", שיש בהן הדבקה חריגה. כל זה לא קרה, ושבועות של דיבורים ודיונים נגמרו בהחלטה חטופה. במקום ללכת על בטוח, יצאו לניסוי קליני במיליוני בני אדם, שאת תוצאותיו קשה מאוד לצפות.

להצלחה היחסית שרשמה ישראל עד כה במאבק בקורונה יש גם היבט שלילי. היא יוצרות תחושה לא מבוססת של ניצחון, ומביאה עימה התרופפות של משמעת הריחוק החברתי. לכן, מרגע שהתקבלה ההחלטה לצאת למסע ההרפתקני הזה, האחריות עוברת אלינו, האזרחים. עכשיו, יותר מתמיד, אנחנו חייבים לשמור על עצמנו ועל הסובבים אותנו: להישמע לכללים ולהנחיות משרד הבריאות, לא לנצל את ההקלות למטרות שאינן חיוניות, לחבוש מסכות פנים, להתרחק אחד מהשני ולהקפיד על היגיינת ידיים, בכל מקום ובכל מצב. ויותר מכל: לזכור שהסכנה טרם חלפה, ושהסרת המגבלות היא רק כורח קיומי. לא סימן לכך שהחיים חזרו באמת לשגרה.