בצל הנגיף: המוסלמים נערכים לרמדאן לא מוכר
חודש הרמדאן, שיחל השבוע, מעמיד קרוב ל-1.8 מוסלמים בפני מצב שהם לא מכירים - ריחוק חברתי במקום מפגשים עם המשפחה וידידים. באלג'יריה בוכים, ובקהיר הקונים לא באים לדוכנים: "השנה הגרועה אי פעם"
ימים ספורים לפני שחודש הרמדאן מתחיל, העולם המוסלמי נאלץ להתמודד עם השלכות נגיף הקורונה – ריחוק חברתי והפרדה כפויה, בזמן שבו המוסלמים רגילים דווקא להתאחד. חודש הרמדאן נחשב בקרב המוסלמים לחודש המשפחה, הקִרבה, הקהילה, הצדקה והתפילה.
אבל עם מסגדים סגורים, הטלות עוצר ואיסור על תפילות רבות משתתפים מסנגל שבאפריקה ועד דרום-מזרח אסיה, קרוב ל-1.8 מיליארד מוסלמים עומדים בפני רמדאן שהם לא מכירים.
באלג'יריה, ימין הרמש בת ה-67 רגילה לקבל את פניהם של קרובי המשפחה והשכנים בביתה עם תה ומשקאות קרים בתום הצום. אבל השנה, היא חוששת שזה יהיה אחרת. "לא נוכל לבקר אותם והם לא יוכלו לבוא", היא אמרה בבכי. "נגיף הקורונה גרם לכולם לפחד, גם לאורחים המכובדים".
בעלה, מוחמד דג'מודי בן ה-73, חושש מדבר אחר, לאור סגירת המסגדים באלג'יריה. "אני לא יכול לדמיין רמדאן בלי תראוויח", אמר, בהתייחסו לתפילות שמתקיימות במסגדים לאחר ארוחת האיפטאר – הארוחה שבה שוברים המוסלמים את הצום עם שקיעת החמה.
בירדן ובכמה מדינות ערב נוספות צפויים לפרסם פתווה – פסק הלכה מוסלמי – שיקבע אילו מנהגי רמדאן יותרו. אבל עבור מיליוני מוסלמים, זה עדיין מרגיש כל-כך שונה. מאפריקה ועד אסיה – הנגיף מטיל צל עגום של אי ודאות.
"אין אווירה של רמדאן"
עבור השווקים והרחובות של קהיר, על 23 מיליון תושביה, הנגיף הוא פשוט אסון. "אנשים לא רוצים להגיע לחנויות כי הם פוחדים מהמחלה. זו השנה הכי גרועה אי פעם", אמר סמיר אל-חטיב, שמפעיל דוכן סמוך למסגד אל-סיידה זיינב העתיק. "בהשוואה לשנה שעברה – לא מכרנו אפילו רבע".
בדרך כלל בתקופת הרמדאן סוחרי הרחוב בבירה המצרית ממלאים את השולחנות בתמרים ובמשמשים, פירות מתוקים לשבירת הצום. את הקירות הם ממלאים במנורות מסורתיות, "פנוס" בערבית. אבל השנה הרשויות הטילו עוצר לילי ואסרו כל תפילה משותפת או פעילויות אחרות.
ולצד ביטולי החגיגות עוד לפני שהחלו, נגיף הקורונה מסבך חלק אחר של הרמדאן – הצום והצדקה, שנחשבים חובה בחודש הזה.
באלג'יריה, בעלי מסעדות תוהים איך יציעו ארוחות איפטאר לנזקקים בזמן שהחנויות שלהם סגורות, בעוד שקרנות צדקה באבו דאבי שבדרך כלל מקיימות ארוחות איפטאר עבור פועלים אסייתים לא יודעות מה לעשות בזמן שהמסגדים סגורים.
מוחמד איסלאם, מהנדס מהודו שחי בדירת שלושה חדרים במרכז העיר אבו דאבי יחד עם עוד 14 בני אדם, מובטל בגלל הקורונה. ומכיוון שיושבי בניין הדירות שבו הוא מתגורר נדרשים לבידוד מאחר שאחד הדיירים אובחן כחולה בנגיף, הוא למעשה תלוי בצדקה עבור מזון.
ובינתיים באינדונזיה, המדינה בעלת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם, תושבים עדיין מתכוונים לפגוש את יקיריהם, אבל מרחוק. פראבואו, אחד התושבים, אמר כי הוא מתכוון לחגוג את עיד אל-פיטר – החג שבסיום החודש – בשיחות באמצעות "זום". "אני חושש מהקורונה", אמר. "אתגעגע לתחושת הקרבה והביחד. אין איפטאר ביחד, אין תפילות יחד במסגד. אפילו אי אפשר לרכל עם חברים".
בסעודיה, שם נרשמו כבר 92 מקרי מוות מהנגיף, קראה מועצת המלומדים למוסלמים ברחבי העולם לערוך את תפילות הרמדאן בבתיהם, כל עוד המדינה שבה הם חיים דורשת מהם לשמור על כללי הריחוק החברתי. "מוסלמים צריכים להימנע מהתקהלויות, מאחר שהם הגורם העיקרי להתפשטות הנגיף. עליהם לזכור שהצלת חיי אדם היא פעולה גדולה שמביאה אותם קרוב יותר לאל", נכתב בהצהרה מטעם המועצה.
לפנייה לכתב/ת 
