אלופי ה-NBA שלא קיבלו מספיק כבוד / תוכן גולשים
מי בכלל חשב שדטרויט מסוגלת לנצח את הלייקרס של קובי ושאק בגמר 2004? הקבוצה נטולת הכוכבים הוכיחה שהגנה ומאמץ קבוצתי שווים זהב, וגמרה שושלת מפוארת. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
בתור חובב כדורסל צעיר של שנות ה-2000, גדלתי על נוביצקי וקובי, דווקא הניגוד בין הענק הגרמני חסר ההגנה לבין הממבה מנטליטי של קילר לא מתפשר משך אותי מאוד. תמיד הרגשתי שנוביצקי ביחד עם טים דאנקן הם הדבר השונה ביותר מקובי, מטראש טוקר בחסד לשני אנשים מאוד נחמדים, פשוטים וצנועים. קובי היה סופרסטאר בכל קנה מידה עם הילה של כוכב, ויחד עם שאק לקח 3 אליפויות ברצף במדי הלייקרס, מספר בלתי יתואר, אחרי שאל-איי עברה קבוצות כמו אינדיאנה של לארי בירד כמאמן, סקרמנטו של 2001 (כן, פעם הם היו אימפריה), פילי של אייברסון והנטס של קיד.
אבל יום בהיר אחד הלייקרס נעצרו. כן, זה נראה מוזר, דווקא בשנה שהם מצרפים לסגל שני כוכבים מזדקנים: גארי פייטון - גארד הגנתי מהטובים בהיסטוריה, וקארל מלון, אולי השחקן הטוב ביותר שלא לקח אליפות. הם רצו ללכת בקלות לאליפות רביעית ברצף, רק שאלו לא היו התוכניות של דטרויט פיסטונס.
לאחר שהלייקרס הביסו קבוצות-על כמו סקרמנטו והספרס, נראה היה שדטרויט, קבוצה נטולת כוכב מוביל ברור, היא האנדרדוג המושלם, ואין סיכוי שתנצח בסדרת הגמר. הרי מאז הבד בויז בהנהגתם של אייזיאה תומאס, ג'ו דומארס, דניס רודמן וביל ליימביר, לא הייתה לפיסטונס קבוצה מרשימה מספיק כדי להתמודד על האליפות.
אבל בשנת 2000 דומארס האגדי התמנה לנשיא לענייני כדורסל בפיסטונס, וצירף את צ'אקי אטקינס ובן וואלאס מאורלנדו. בקיץ 2002 הצטרפו אליהם הרכז צ'אנסי בילאפס והסקורר ריפ המילטון הקלע, וטיישון פרינס נבחר בדראפט, ובו2004 הגיעו המאמן האגדי לארי בראון ואיתו השחקן הידוע לשמצה בעבירות הטכניות שלו, ראשיד וואלאס. מכל המהלכים הללו נוצרה מכונה משומנת. צ'אנסי ריכז את המשחק והכל עבר דרכו, ריפ, עם המסכה האייקונית שלו, תרם 20 נקודות במשחק והואולאסים היו אמונים על ההגנה (בן נבחר 4 פעמים לשחקן ההגנה של השנה). הקבוצה תיפקדה פשוט נפלא, והוכיחה שבכל ענף השלם גדול מסך חלקיו, ושמאמץ הגנתי ומלחמה יכולים לנצח הכל (כן, גם את קובי ושאק של שנות ה-2000 המוקדמות). סדרת הגמר נגמרה ב-5 משחקים, 1:4 לדטרויט, והלייקרס היו בתדהמה. עונה לאחר מכן שאקיל כבר היה בסאות' ביץ והסופר טים של הלייקרס עברה בנייה מחדש.
אם הייתי צריך לסכם את הפיסטונס של 2004 במילה אחת, הייתי משתמש במילה "קבוצה". הפיסטונס היו פשוט קבוצה. בהפסדים ובניצחונות הם עמדו יחד, הסגל שלהם לא היה ממש מרשים, אבל בעזרת מנהיגותו של בראון הצליחו הפיסטונס להביס שדים ולהוכיח ששום דבר הוא לא בלתי אפשרי בספורט. אני חושב שעד היום לא מעריכים את דטרויט מספיק על ההישג הזה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
לפנייה לכתב/ת 
