המעון, הגיוס והחוקים: הסעיפים והמשמעות
כך נתניהו יוכל להתחיל כראש ממשלה וגם לסיים, זהו המנגנון שיגן על גנץ, זה החוק שלא קשור לקורונה שאותו אפשר יהיה להעביר ואלו ממלאי המקום שיישארו בתפקידם עקב ההחלטה על ממשלת חירום. הפרטים החשובים והנסתרים שבהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן
41 סעיפים מונה ההסכם הקואליציוני שעליו חתמו אמש (יום ב') ראש הממשלה בנימין נתניהו ומי שמעתה יכונה ראש הממשלה החלופי, בני גנץ. לצד ההסכם למספר שיא של 36 שרים, ישנם לא מעט סעיפים שנועדו להפיג את החשש של גנץ שנתניהו לא יפנה בסופו של דבר את מקומו כראש הממשלה - ואת החשש של נתניהו מאפשרות שבית המשפט ימנע ממנו להתמנות מחדש לתפקיד. הנה כמה סעיפים מרכזיים בהסכם הקואליציוני, ומשמעותם.
הסעיף: ממשלת חירום
"בפרק הזמן שממועד כינון הממשלה ועד תום ששה חודשים ממועד זה תפעל הממשלה כממשלת חירום. ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יוכלו ביחד להאריך את תקופת ממשלת החירום בהסכמה, בהתאם לנסיבות, לתקופות נוספות, כל פעם לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
יש ממשלה, כל הכותרות
איך מחלקים 17 תיקים לגוש הימין?
התסבוכת החדשה סביב מינוי פרקליט המדינה
סעיף הריבונות - למניעת משבר עם ירדן
"בתקופת החירום לא תבוצע, לא תידון ולא תקודם כל חקיקה ראשית או משנית שאינה קשורה להתמודדות עם משבר הקורונה על כל היבטיו על אף האמור כאן, ניתן יהיה לקדם בתקופת החירום חקיקה בהסכמה בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי. בתקופת החירום לא יבוצעו מינויים בכירים בשירות הציבורי הטעונים אישור הממשלה. כל המינויים יוארכו לתקופה כאמור".
המשמעות: כבר שנה וחצי שלישראל אין מפכ"ל קבוע. מוטי כהן מונה לממלא מקום לאחר סיום תפקידו של רוני אלשיך, וניסיונותיו של השר גלעד ארדן למינוי מפכ"ל לא צלחו. גם אשר וקנין מכהן פרק זמן דומה כמ"מ נציב שב"ס.
אלו יישארו בתפקידיהם לפחות לעוד חצי שנה - אבל סעיף זה חשוב בעיקר עקב העובדה שיוביל גם להארכת תפקידו של מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד, שמינויו על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה הוביל לסערה. אבי ניסנקורן מכחול לבן יכהן כשר המשפטים החדש, אבל את אלדד הוא יוכל להחליף רק בעוד חצי שנה, לכל המוקדם.
הסעיף: מעון לממלא מקום ראש הממשלה
"ייקבעו הוראות נוספות לעניין אבטחת ראש הממשלה החלופי ומ"מ ראש הממשלה ונושאים הנגזרים מכך דוגמת סידורי דיור, משרד וכל הנגזר מכך באופן ישיר ועקיף, כשאין בכך כדי לגרוע מאום מכך שמשהיה ראש הממשלה החלופי וממלא מקום ראש הממשלה לראש ממשלה יהיה ראש הממשלה לכל דבר ועניין לרבות סידורי דיור של ראש הממשלה וכיו"ב, וראש הממשלה, שיהפוך לראש ממשלה חלופי וממלא מקום ראש הממשלה יהיה זכאי לכל התנאים הנלווים למ"מ ראש ממשלה".
המשמעות: בתחילת החודש כל אחד מהצדדים טען שהצד השני הוא שביקש כי מ"מ ראש הממשלה יזכה למעון רשמי. בכחול לבן אמרו כי גנץ מתכוון להמשיך להתגורר בביתו בראש העין עד לכניסתו לתפקיד ראש הממשלה בפועל, ואילו בליכוד אמרו: "מדובר בפייק ניוז. הליכוד לא מבקש מעון נוסף לראש הממשלה או לממלא מקומו". אבל בהסכם נכללים במפורש אותם "סידורי דיור".
הסעיף: הסדר להצעות אי אמון
"ייקבע הסדר מיוחד לעניין הצבעת אי אמון: ההסדר הקיים יוותר על כנו אבל ראש ממשלה וראש ממשלה החלופי לא יוכלו לעמוד בראש ממשלה שתכהן כתוצאה מהבעת אי אמון בממשלה. פיזור הכנסת בחוק במהלך השנה וחצי הראשונות יביא לכניסה לתפקיד של ראש הממשלה החלופי, שיכהן בתקופת ממשלת המעבר ובלבד שלפחות 12 חברי כנסת שנמנו במועד השבעת הממשלה על גוש הליכוד תמכו בהצעת החוק.
פיזור הכנסת בשנה וחצי האחרונות יותיר את ראש הממשלה החלופי בתפקידו ובלבד שלפחות 12 חברי כנסת מגוש הליכוד (במועד השבעת הממשלה) תמכו בהצעת החוק לפיזור הכנסת. פחת מספר חברי גוש הליכוד מ-59 ביום השבעת הממשלה, יפחת בהתאמה מספר 12 הח"כים הנזכר לעיל. פיזור הכנסת בחוק במהלך השנה וחצי האחרונות יביא לכניסה לתפקיד של ממלא מקום ראש הממשלה, שיכהן בתקופת ממשלת המעבר ובלבד שלפחות 12 חברי כנסת שנמנו במועד השבעת הממשלה על גוש כחול לבן תמכו בהצעת החוק".
המשמעות: חלק מרכזי בהסכם הקואליציוני מוקדש להענקת ערבויות לגנץ אל מול ניסיון עתידי אפשרי של נתניהו להתחמק מהסכם הרוטציה. מנגנון הסדר האי-אמון, שעל פיו אם נתניהו יפזר את הכנסת בשנה וחצי הראשונות גנץ ייכנס לתפקיד ראש ממשלת המעבר, הוא העיקרי שבהם.
הסעיף: מניעה למינוי נתניהו
"היה ובסמוך להשבעת הממשלה ועד תום תקופת החירום תהיה או תתהווה מניעה נוכחית או עתידית למינוי ראש הממשלה בנימין נתניהו או ח"כ בני גנץ לתפקיד ראש הממשלה או לתפקיד ראש הממשלה החלופי ומ"מ ראש הממשלה (לאחד או שני התפקידים באחת או שתי תקופות הממשלה) הליכוד וכחול לבן מתחייבות שלא להציע כל מועמד חלופי לתפקיד ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי בכנסת ה-23 ולא לתמוך בכל מועמד אחר. במקרה האמור, יפעלו הצדדים במשותף להביא את הכנסת לפיזור. הוראת פסקה זו תעמוד למשך 6 חודשים מיום כינון הממשלה או 30 יום מהיווצרות המניעה, לפי הזמן הקצר ביניהם".
המשמעות: בג"ץ לא מוזכר כאן מפורשות, אבל הכוונה כאן ברורה. משפטו של נתניהו על שוחד, מרמה והפרת אמונים אמור להיפתח בקרוב, וצפויות עתירות לבג"ץ נגד מינויו לראש ממשלה. על פי סעיף זה, אם בג"ץ כן יקבע כי יש מניעה למינוי נתניהו, הכנסת תתפזר מבלי שתוקם ממשלה - ונתניהו לא יצטרך לחשוש מאפשרות שמועמד אחר בליכוד יתפוס את מקומו.
הסעיף: נתניהו יתחיל - וגם יסיים?
"חדל או נבצר מראש הממשלה נתניהו לכהן באופן קבוע כראש ממשלה טרם הזמן שנקצב לו, מסיבות בריאותיות או מפני שהתפטר מתפקידו מבחירתו וביוזמתו, ייכנס לתפקידו ממלא מקומו ויכהן את מלוא התקופה שנקצבה לו (18 חודשים). לאחר 18 החודשים האמורים ישוב ראש הממשלה נתניהו לתפקיד ראש הממשלה לשארית התקופה שהייתה עומדת לו אלמלא הסתיימה כהונתו כאמור בסעיף זה".
המשמעות: לפי סעיף זה, נתניהו יכול להתפטר לפני סיום השנה וחצי שהוקצבה לו, ולחזור לכהן לשארית התקופה, לאחר סיום השנה וחצי של גנץ. כך הוא יוכל לכהן שוב כראש ממשלה לפני בחירות, עם כל ההטבות הנוגעות לכך.
הסעיף: התיקון לחוק הנורבגי
"יחוקק חוק נורבגי שיאפשר לשר או לסגן שר להתפטר מחברותו בכנסת לטובת הבא ברשימת סיעתו, ולחזור ולכהן בכנסת מיד עם התפטרותו מתפקידו המיניסטריאלי. במסגרת החוק ייקבע כי מרגע שחדל שר או סגן שר שהתפטר מן הכנסת במסגרת ההסדר הקבוע בחוק הנורבגי, מלכהן בתפקידו המיניסטריאלי, הוא ישוב באופן אוטומטי לכהן כחבר כנסת, ואחרון חברי הרשימה של סיעתו שמכהן בכנסת באותה עת, יחדל מלכהן בה.
"בחוק ייקבע כי לעניין רשימת מועמדים המורכבת מצירוף של מפלגות, ייראה כל מרכיב שלה לצרכי החוק הנורבגי כסיעה נפרדת, באופן שבמקום שר או סגן שר שיתפטר מן הכנסת, יבוא המועמד הראשון ברשימה שאינו חבר כנסת הנמנה עם מפלגתו של השר או סגן השר בהתאם לרישום שנעשה בעת אישור רשימת המועמדים לכנסת על ידי ועדת הבחירות המרכזית".
המשמעות: 32 שרים יהיו בממשלת החירום עם הקמתה, שיא חדש. בעוד חצי שנה היא כבר אמורה למנות 36 שרים, שוב שיא. מספר סגני השרים היה עלול להגיע ל-16, אבל גנץ הודיע כי לא ימנה סגני שרים. בכל מקרה, תיקון שכזה לחוק הנורבגי יאפשר לדלג על מועמדי יש עתיד ברשימת כחול לבן, וכך יתאפשר לשרי המפלגה להתפטר מבלי שחבר הכנסת שייכנס במקומם ישתייך דווקא לאופוזיציה. חוק שכזה מעורר קשיים משפטיים וגם עשוי להגיע לבג"ץ.
הסעיף: חוק הגיוס
"עם כינון הממשלה יחוקק חוק הגיוס על פי הצעת משרד הביטחון וצה"ל, תוך תיקון לפיו יעדי הגיוס יקבעו בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה ראשית. כן יערכו התאמות במועדים האמורים בהצעת החוק (שהוגשה בחודש יולי 2018) כך שכל המועדים ידחו בהתאמה ממועד קבלת החוק בקריאה שלישית בכנסת. עוד תתוקן ההצעה באופן שבמקרה שבו פחת מספר המתגייסים בפועל, החל משנת הגיוס 2022, מ-85 אחוזים מיעד הגיוס השנתי הכולל במשך שלוש שנות גיוס רצופות, תחליט הממשלה בתוך שנה על תכנית יעדי גיוס שנתיים ותאשר תכנית לתמריצים כלכליים חיוביים - ושלילים, לעמידה או לאי עמידה ביעדים. חרף האמור לעיל, לאחר חקיקת חוק הגיוס האמור, תגבש הממשלה להצעת שר הביטחון חוק חדש ומקיף בדבר גיוס לצה"ל ושרות לאומי בהתאם למיתווה רחב ועדכני התואם את צרכי החברה בישראל על גווניה ורבדיה בהסכמת סיעות הקואליציה".
המשמעות: כנראה שלא הרבה זוכרים, אבל הממשלה הקבועה האחרונה סיימה את כהונתה דווקא בגלל חוק הגיוס והחלטת לפיד לא לתמוך בחוק שהגישה ממשלת הליכוד. מאז התקיימו 3 מערכות בחירות, עברה שנה וחצי, ורק כעת יש ממשלה בישראל. וחוק הגיוס? יעדי גיוס לא יוכנסו אליו אלא ייקבעו בהחלטת ממשלה, בדומה לפשרה שהוצעה לפני הבחירות הראשונות, פשרה שיש עתיד התנגדה לה.
הסעיף: פשרת האוזר
"הוועדה למינוי שופטים: נציגי הממשלה בוועדה לבחירת שופטים יהיו שר המשפטים - ושר נוסף מגוש הליכוד. הקואליציה תציג חברת כנסת אחת מטעם גוש הליכוד (אסנת מארק) וחבר כנסת אחד מטעם גוש כחול לבן (צבי האוזר) לבחירה מבין חברי הכנסת. כל חברי הקואליציה מחויבים שלא להציג מועמדים נוספים ומחויבים לבחור באותם שני המועמדים של הקואליציה לאחר אישור ה"חוק הנורבגי" בכנסת. לא יחולו שינויים בהרכב הועדה, בתהליכי המינוי בה ובמועדי מינוי השופטים המקובלים ובכלל זה לא ימונו מראש שופטים שכהונתם אמורה להתחיל לאחר תום מועד כהונתה של הכנסת ה-23.
המשמעות: פרט לנתניהו ולגנץ, שני שמות בלבד מופיעים בהסכם הקואליציוני, שבו יותר מ-3,900 מילים - אסנת מארק, חברת כנסת שולית מהליכוד, וצבי האוזר. שמו של האחרון הוא זה שהביא לסיום המחלוקת המרכזית - זהות נציג גוש המרכז-שמאל בוועדה לבחירת שופטים. הבחירה בהאוזר, איש ימין ששימש כמזכיר הממשלה של נתניהו, הובילה לזעם באופוזיציה על גנץ.
הסעיף: ריבונות
"על אף האמור בסעיפים אחרים, ולאחר שיתקיימו דיון והתייעצות בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי, ראש הממשלה יוכל להביא את ההסכמה שתושג עם ארה״ב בעניין החלת הריבונות החל מיום 1.7.2020 לדיון בקבינט ובממשלה ולאישור בממשלה ו/או בכנסת. במידה וראש הממשלה ירצה להביא את הצעתו בפני הכנסת, הוא יוכל לעשות זאת גם באמצעות ח"כ ובלבד שיהא מסיעת הליכוד, שיתחייב במעמד הקריאה הטרומית כי החקיקה תתוקן לנוסח זהה לזה שהוצג ע"י ראש הממשלה בקבינט ובממשלה.
"לאחר הקריאה הטרומית, ואם מדובר בהצעת חוק ממשלתית לאחר הקריאה הראשונה, יועבר החוק בהקדם, בדרך המהירה ביותר, ובאופן שלא ישבש ויעכב את התהליך על ידי יו"ר ועדת הכנסת וועדת הכנסת לדיון בוועדת החוץ והביטחון".
המשמעות: בסעיפים הנוגעים להקמת ממשלת חירום, הובהר כי לא תתבצע שום חקיקה שאינה קשורה לקורונה. יש לכך חריג אחד – החלת ריבונות ביהודה ושומרון, שאותה ניתן לבצע החל מ-1 ביולי. לגנץ אין וטו בנושא, ונתניהו – שמעוניין לקדם זאת במהירות לפני הבחירות בארה"ב – הכניס גם סעיף לפיו החוק יועבר "בדרך המהירה ביותר". ראשי המועצות ביהודה ושומרון מיהרו לברך, והם ידעו למה.
הסעיף: אין תקציב? ראש הממשלה יוחלף
"בסמוך להקמת הממשלה ולא יאוחר מ-90 יום ממועד השבעת הממשלה, תבטיח הקואליציה העברה מסודרת של תקציב המדינה, לרבות תקציבים מיוחדים להתמודדות עם משבר הקורונה. התקציב יהא דו שנתי לשנים 2020-2021. תקציב המדינה יעודכן מעת לעת בהתאם לצרכים המשתנים של המדינה בעת משבר זו. תקציב המדינה יעודכן בראשית שנת 2021 ובאותה העת יאושר כבר תקציב לשנת 2022. אם לא תהיה הסכמה על עדכון תקציב 2021, יראו את התקציב המקורי שאושר כתקציב 2021 ולא יראו בכך אי אישור של התקציב. בסוף שנת 2022 יאושר התקציב לשנת 2023. תיקבע הוראת חוק המאפשרת הגשת תקציב דו שנתי ועדכונו מדי שנה לשנתיים הבאות.
"במידה ולא תהיה הסכמה בנושא התקציב, יובא הנושא להכרעת ראש הממשלה וממלא מקומו. לא הועבר התקציב במועדו המוסכם, יראו את הצד שהכשיל את העברת התקציב ו/או שלא תמך בהעברתו כמי שהפר הסכם זה. במקרה כאמור יתבצעו חילופי ראש ממשלה באופן שיו"ר המפלגה המקיימת הסכם זה יהיה או ימשיך לכהן כראש הממשלה. לרשות ראש הממשלה יעמדו עוד 3 חודשים על השלושה הקבועים בחוק (סוף יוני) במידה ולאחר ששת החודשים לא הועבר תקציב, תפוזר הכנסת ויתקיימו בחירות תוך 90 יום וראש הממשלה המכהן ימשיך בכהונתו כראש ממשלה".
המשמעות: המאבק המרכזי הבא, ובוודאי על רקע משבר הקורונה, יהיה על תקציב המדינה. שני המועדים הקרובים לאישור התקציב (תוך 90 יום, ובתחילת 2021) הם בתקופת כהונתו של נתניהו. המועד השלישי - סוף 2022 – בתקופת כהונתו הצפויה של גנץ. לפי סעיף זה, עשויים להתרחש חילופי ראש ממשלה אם אחת משתי המפלגות לא הצביעה בעד התקציב.
לפנייה לכתב/ת 
