הסכם שיתוק לאומי

מלבד אחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יהיו אלה שלושה שבועות שכולם ירצו לשכוח - צוותי המשא ומתן הקואליציוני, הפוליטיקאים, הציבור ובעיקר יו"ר כחול לבן בני גנץ. שלושה שבועות של שיחות בלתי נגמרות, שעות על גבי שעות בתנאי עייפות ואף בטן ריקה בבלפור (במעון ראש הממשלה לא מוגש בדרך כלל מזון לאורחים, גם כששוהים שם שעות ארוכות) - בניסיון לייצר אחדות.

ההסכם במלואו

הסעיפים ומשמעותם

הסכם האחדות שנחתם אתמול לא השרה אווירה חגיגית שהסכמים מהסוג הזה אמורים להביא איתם. התחושה החמוצה שליוותה אותו והאווירה הכבדה הייתה לא רק תוצר של ערב יום השואה, שדווקא בו בחרו הצדדים לחתום. החמיצות הייתה גם תוצר של חוסר האמון בין הצדדים, ושל הידיעה שיוצאים להרפתקה שאיש לא יודע איך היא תיגמר, ובעיקר מתי.

החתימה בבלפור. לא תמיד יש מה לאכול

לנתניהו וגנץ, היריבים המרים עד לא מזמן, היו לא מעט שעות יחד בתקופה האחרונה. מי שהיו בסביבתם בימים האחרונים אומרים שגם ספר עב כרס לא יספיק כדי למלא את כל התיאורים והסיטואציות המוזרות שעברו עליהם בשיחות. זה לא שיפר את מצב היחסים ביניהם ואת האמון ההדדי.

עם פרסום ההסכם, מיהרו שני הצדדים לחשוף רשימת הישגים שהוכנה מראש. מה נמנע מהיריב, מה הושג על ידיהם. אלא שההסכם הזה, מלבד סעיף או שניים לכל צד, לא צפוי להביא בשורות גדולות. הוא מביא איתו וטו על יוזמות חקיקה לשני הצדדים, וטו על מינויים, ממשלה שוויונית שהכל בה דורש הסכמה - ובמילים אחרות, מסמך שכדי להגשים אותו דרושה רמת אמון גבוהה מאוד בין שני החותמים - וזה כנראה לא המקרה. הסכם האחדות הלאומי עוד עשוי להפוך להסכם שיתוק לאומי.

"לא הייתה ברירה אחרת", אומרים המעורבים. נכון. ממשלת אחדות היא כנראה הפתרון היחיד בעת הזאת. אבל האם גנץ נכנס אליה כשעשה את המקסימום עם הקלפים שהיו בידיו? התשובה היא לא. למזלו של נתניהו, גנץ סירב לשחק את המשחק הפוליטי ולשפר את מצבו בהסכם. הוא קיבל אומנם רוטציה על תפקיד ראש הממשלה, אבל לא רק שהמערכת הפוליטית כולה סבורה שאם תתקיים הרוטציה יהיה זה נס גלוי, הרי שאם בטעות הוא יהפוך לראש ממשלה - עם 17 מנדטים בכנסת, רוב ימני ויו"ר כנסת מהליכוד שיכהן לאורך כל הקדנציה - גנץ לא יוכל לזוז.

נזכיר גם כי נתניהו אמר לפני שבועות ספורים שראש ממשלה לא יכול לתפקד בלי יו"ר כנסת מטעמו. הכלל הזה לא תקף, מתברר, כשמדובר בהסכם הרוטציה עם גנץ, ויו"ר כחול לבן אפילו לא חשב לבקש יו"ר כנסת ממחנהו. זה אומנם תרחיש רחוק שכאמור לא בטוח שיתגשם, אבל הוא מסביר משהו על האופן שבו ניהל גנץ את האירוע.

ועוד נקודה שחייבים להזכיר היום: אחרי שהיה מיעוט בכנסת, אחרי שכמעט איבד את השלטון, נתניהו חזר אתמול למשחק ובגדול. מחנה המרכז-שמאל מפורק ומסוכסך, ללא מועמד בולט לראשות ממשלה. גנץ לא רק סידר לנתניהו חצי קדנציה בטוחה, הוא גם סידר לו תנאים מעולים למערכת בחירות.