הטייסים למען שורדי השואה: "יש הרבה מה ללמוד מהם"
מאות טייסים ואנשי צוות אוויר בחיל האוויר מנצלים את תקופת הקורונה להתנדבות עם שורדי שואה. "באנו לעשות טוב, ובסוף עושים לנו טוב", סיפר סרן א'. שורד השואה אבי אורן: "זה שילוב מעניין, מרתק ומרגש"
מבצע מרים, על שם שורדת השואה ד"ר מרים וילצ'ק ז"ל, הוא יוזמה של ארגון "מובילים" שנועד לחבר בין לוחמי צוותי האוויר לשורדי השואה. "המבצע התחיל מתוך רצון לעשות משהו טוב בזמן הקורונה", אמר רס"ן ע', יוזם הפרויקט וראש מדור אוויר במטה חיל האוויר. "זאת תקופה מאתגרת וקשה בשביל כולנו. ומעבר לשירות בחיל האוויר, הרגשנו שיש פה מקום לתרום גם בעולם החברתי".
רס"ן ע' יצר קשר עם מיזם "זיכרון בסלון", שם חיברו אותו לשורדי השואה. עכשיו יש כבר מאות מתנדבים בחיל שהתחייבו לשוחח עם השורדים לפחות פעם בשבוע, אבל בפועל השיחות תכופות בהרבה. כל שיחה מתחילה בשאלות הדחופות על צורך במזון או בתרופות, וגם בשאלות על המצב הנפשי. "בסוף זו אוכלוסייה שעברה המון בחיים והם מאוד חזקים, יש להם כוחות נפשיים", אמר רס"ן ע'. "אני חושב שיש הרבה מה ללמוד מהם על אופטימיות, ועל זה שהמשבר יעבור והכול יהיה בסדר. אני חושב שזה משהו מאוד חזק לאנשים".
כך זה נראה גם בשטח. השיחות בין אבי אורן, שורד שואה, לסרן א', קצין במדור הגנה עצמית בחיל, הן קולחות, מרגשות ואפילו משעשעות לעיתים. הם מדברים על מטוסים, על חיל האוויר, על המשפחה ועל החיים. העובדה שאבי היה טייס תורמת הרבה לקשר הזה.
"זו זכות אדירה בשביל מישהו כמוני, בן 27, לבוא ולדבר סתם ככה על החיים עם בן אדם שיש לו כל כך הרבה ניסיון, ולבוא וללמוד זו באמת זכות אדירה", העיד סרן א'. "השיחות האלה זה אחד הדברים הכי טובים שיש לי בשבוע".
"הקורונה זה דבר טריקי. יש לנו הרבה זמן, אבל אין לנו כל כך מה לעשות איתו", אמר שורד השואה אבי אורן, שמשוחח עם סרן א'. "מה שאנחנו עושים, השילוב הזה של צוותי האוויר ושורדי השואה, זה בהחלט מעניין, מרתק ומרגש. אנחנו אומרים שורדי שואה ולא ניצולי שואה כי לא כל כך הצילו אותנו, אבל שרדנו".
אורן נולד ב-1941 בעיר סגד שבהונגריה. מיד לאחר הכיבוש הגרמני נשלחו מרבית היהודים לאושוויץ, אך אבי ומשפחתו נשלחו למחנה המעבר שטרסהוף באוסטריה, שם נפטרה אימו ממחלת השחפת. ב-1945 הועברה המשפחה למחנה העבודה טרזיינשטט, שם שוחררה על ידי הצבא האדום. לאחר המלחמה התאחדה המשפחה, וב-1949 עלתה ארצה והתיישבה בנהריה.
כבר כילד אהב אבי את תחום התעופה, וב-1960 התקבל לקורס טיס. במהלך שירותו הצבאי לחם אבי במלחמות ישראל השונות, צבר 23 שנות תעופה מבצעיות והגיע לדרגת אלוף משנה. עד שנת 1998 שירת במילואים כמדריך בבית הספר לטיסה.
"הסיפור הזה של אבי, של לעלות לארץ מקטסטרופה ולהגיע לשלב של תקומה וממנה לעבור לשחקים, זה סיפור שכל אחד יכול להסתכל עליו ולקבל ממנו השראה", אמר סרן א'. "שורדי השואה שאיתם אנחנו בקשר הם אנשים שתרמו הכי הרבה בשביל המדינה ובשבילנו, והם ראויים לזה. הם ראויים לכל הקשר והוקרת התודה, ובגלל זה דווקא עכשיו חשוב מאוד להתגייס למענם".
"אנחנו מרגישים שזו זכות אדירה לתת להם משהו מעבר, להפיג להם את הבדידות, לעזור להם בתקופה הקשה הזאת ולסייע להם גם ברמה הפיזית של מה שהם צריכים, וגם ברמה המנטלית של נטו להרים טלפון, לשאול מה שלומם ולהיות שם בשבילם", הוסיף.
רס"ן ע', שיזם את הפרויקט, מופתע לא רק מההיענות אלא בעיקר מהתוצאות: "באנו לעשות טוב ובסוף יצא שעושים לנו טוב. אני מקבל הודעות ושיחות ממתנדבים שאומרים שהם מקבלים השראה, וששורדי השואה הם אלה שדווקא מחזקים אותם".
ואבי, מבחינתו הכי חשוב לשמור על המורשת: "היא מספרת את סיפורם של 142 צעירים ששרדו את זוועות השואה, והיו להם תעצומות להתנדב ולעשות את המעבר החד מתחתית השאול, לנסוק ממעמקים ולהגיע למקומות הגבוהים ביותר כלוחמי צוות אוויר".
במסגרת המתוכנת המיוחדת שבה פועל השנה מיזם "זיכרון בסלון" בשל הגבלות הקורונה, המיזם מחבר קבוצות שונות, בהן צוותי אוויר וחברות גדולות במשק, עם שורדי השואה.
לפנייה לכתב/ת 
