נתניהו וגנץ הסכימו על מהפכה חוקתית
האיום על בג"ץ, ריקון הכנסת מכוח, השינויים בהרכב הוועדה למינוי שופטים והמשחק בתקציב. ספק אם ההסכם הקואליציוני יעמוד במבחן משפטי
ארכיון(צילום: אוהד צויגנברג)
הממשלה החדשה אמנם אינה ממשלת האחדות הראשונה בתולדות המדינה, אך היא בלא ספק היחידה שלידתה מעוררת שאלות חוקתיות-משטריות כה כבדות משקל, עד שספק אם הן יעמדו במבחן המשפטי של בג"ץ.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ההסכם החדש ותיקוני החקיקה שהוא דורש יביאו עמם מושגים חוקתיים-משטריים חדשים לחלוטין, ולמיטב הידיעה ראשונים מסוגם בעולם: מקום המדינה ידענו שממשלה מורכבת משרים ובראשה עומד ראש הממשלה כראשון בין שווים. כעת הופכת ממשלת ישראל לרשות מבצעת המונהגת על ידי שני בעלי תפקידים במקביל: ראש ממשלה וראש ממשלה חילופי.
ההסכם מעורר בעיות חוקתיות כבדות משקל. ראשית, הוא כולל איום מוסווה על בג"ץ, במידה שיקבע שיש לפסול את בנימין נתניהו (כראש ממשלה או כחילופי) על רקע האישומים נגדו. אם בג"ץ יעשה כן – תפוזר הכנסת ויהיו בחירות חדשות. סעיף זו פוגע בעקרון הפרדת הרשויות ובייחוד בעצמאות הרשות השופטת: הוא מציב תג מחיר לפסיקה של בג"ץ.
הציבור עלול לחשוב שהכרעות שיפוטיות בענייניו של נתניהו מושפעות מה"איום" והתקבלו באופן לא ראוי, וזאת בניגוד לסעיף 2 לחוק יסוד השפיטה הקובע כי "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין".
שנית, הסכם האחדות כולל הסכמה לתקציב דו-שנתי לשנים 2021-2020 ו-2022-2021. בשנת 2017 קבע בג"ץ כי "אין עוד מקום לתקן את חוק היסוד ולכונן תקציב שאינו חד-שנתי על דרך הוראת שעה; וככל שכך ייעשה, עלול הוא להיות צפוי לביטול על פי התראה זו".
בהסכם נתניהו-גנץ נקבע שחוק היסוד יתוקן, ככל הנראה באופן קבוע, בדרך שתאפשר להגיש תקציב דו-שנתי עם אפשרות עדכון בתחילת השנה השנייה. ככל שתיקון זה אכן יתרחש תתעורר שאלה בדבר "התיקון החוקתי הלא חוקתי" של "חוק יסוד: משק המדינה". זאת בשל הפגיעה בפיקוח הפרלמנטרי על תקציב המדינה והגירעון הדמוקרטי המשמעותי שבהחלשת הכנסת.
שלישית, ההסכמה שלפיה בוועדה לבחירת שופטים יהיו שני נציגים מסיעות הקואליציה (בניגוד לנוהג של נציג אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה), עלול להיתקל במכשול משמעותי. נקבע בעבר בבג"ץ כי חברותו של נציג אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים משרתת עקרונות יסוד חוקתיים ומהווה נוהג חוקתי מושרש: "היה ותחליט הכנסת בבחירות הבאות לוועדה לבחירת שופטים שלא למנות מטעמה בעת הבחירות לוועדה נציג מסיעות האופוזיציה - תעמוד בפניה משוכה משפטית רצינית".
רביעית, תקנון עבודת הקואליציה שנלווה להסכם הופך הלכה למעשה את הכנסת לחותמת הגומי של הממשלה, והופך את היוצרות: במקום שהממשלה תוכפף לנציגי הריבון בכנסת, הכנסת כפופה לממשלה.
בניסיון לייצר מנגנון הסכמות מפותל ויצירתי בין הליכוד לכחול לבן נקבע שאם הנהלת הקואליציה לא מגיעה להסכמות, יש לממלא מקום יו"ר הקואליציה סמכות ערעור לשרים הממונים על הקשר עם הכנסת, ויש "ערכאת ערר" נוספת אצל ראש הממשלה וראש הממשלה החילופי. כלומר, בניגוד לכל מושכלות היסוד החוקתיות, הרשות המבצעת תקבע את גורל כל ההליכים הפרלמנטריים.
ידועה האמרה כי "מקרים קשים יוצרים דין רע". במקרה הנוכחי, משבר חוקתי ובריאותי חסר תקדים יצר הסכם קואליציוני רעוע הנושא עמו בעיות חוקתיות כבדות משקל ומשנה סדרי משטר בישראל עד כדי מהפכה חוקתית של ממש.
- ד"ר מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי, מוסמך מאוניברסיטת הרווארד ומרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה. בעבר שימש עוזר משפטי בבית המשפט העליון ועוזר לנשיא אהרן ברק
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר מתן גוטמן
שלומי יוסף
מומלצים
