מחקר: זיהום אוויר גבוה תורם לתמותה מקורונה
"יש תמותה גבוהה באזורים שבהם נצפה זיהום אוויר גבוה", אמר ל-ynet עורך המחקר, ד"ר ירון עוגן. הוא מצא כי בארבעה אזורים באיטליה ואזור בספרד שבהם רמות חנקן דו חמצני גבוהות ותנאים גיאוגרפיים שמנעו את הפיזור של זיהום האוויר
רמות גבוהות של זיהום אוויר עשויות להיות אחד התורמים העיקריים לתמותה מנגיף קורונה, כך עולה ממחקר שערך החוקר הישראלי ד"ר ירון עוגן, העושה בימים אלה את הפוסט דוקטורט שלו באוניברסיטת מרטין לותר בגרמניה. ד"ר עוגן עוסק במחקריו בניטור סביבה באמצעות חיישנים ולווינים, בין היתר ניטור קרקעות, מינרלים ואטמוספירה.
"חשיפה ממושכת לחנקן דו חמצני (NO2) עשויה לגרום לבעיות בריאות נרחבות כגון סוכרת, מחלות לב ואפילו מוות", נכתב במחקר. "מטרת המחקר הייתה לבחון את היחסים בין חשיפה ממושכת ל- NO2 ותמותה מנגיף הקורונה".
המחקר, שפורסם בכתב העת Science of the Total Environment, השווה בין רמות חנקן דו חמצני בחודשים ינואר-פברואר ב-66 אזורים במדינות באירופה, לעומת התמותה המתועדת מנגיף הקורונה. ד"ר עוגן ביצע הערכה לנתונים האטמוספריים באותם אזורים על מבחן לבחון היכן היה זיהום אוויר גבוה יותר במדינות איטליה, ספרד, צרפת וגרמניה.
מתוך מקרי המוות המתועדים ב-66 אזורים במדינות איטליה, ספרד, צרפת וגרמניה - נמצא כי 78% מהם אירעו בחמישה אזורים בלבד - ארבעה בצפון איטליה ואחד במדריד. חמשת האזורים האלה היו גם המזוהמים ביותר, עם רמות חנקן דו חמצני גבוהות ותנאים גיאוגרפיים שמנעו את הפיזור של זיהום האוויר.
המחקר של ד"ר עוגן מתכתב עם מחקרים קודמים שפורסמו בתחילת החודש, בין היתר של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, שניתחו את זיהום האוויר והתמותה בארצות הברית והתמקדו בזיהום מחלקיקים נשימים. ד"ר עוגן ציין כי כגיאוגרף ביקש להתמקד באירופה, לאחר שתהה מה משותף לכל המדינות עם אחוזי תמותה גבוהים. "בכל הכתבות שראיתי דיברו על איטליה וספרד. אבל זה לא היה איטליה אלא צפון איטליה. זה לא היה ספרד, אלא מדריד", הוא אמר.
"זיהיתי תהליך. אני לא אומר שאיפה שיש זיהום אוויר גבוה יש תמותה גבוהה. אני אומר שיש תמותה גבוהה באזורים שבהם נצפה זיהום אוויר גבוה", אמר ד"ר עוגן ל-ynet. "מה שניסיתי לעשות במחקר הקצר הזה הוא להעלות למודעות את הנושא הסביבתי. עד היום התייחסו למחלות הרקע: סוכרת, מחלות לב וריאה ומחלות נשימה וסרטן. אני אומר: תעצרו. בואו תסתכלו על האלמנטים הסביבתיים. אם הסביבה שלנו מזוהמת לגוף שלנו יש פחות סיכוי לשרוד מחלות נשימה כמו וירוס קורונה. ניסיתי לפתוח צוהר למחקרים נוספים שחוקרים נוספים יעשו בתחום. שלא יתעלמו מהגורמים הסביבתיים".
מחקרו של ד"ר עוגן, יחד עם מחקרים קודמים, מהווים תמרור אזהרה למדינות שמבקשות להקל בתקנות נגד מזהמים בתקופת משבר הקורונה, דוגמת ארצות הברית. "זו בעיה קשה מאוד והם עלולים לדרדר את המצב", אומר ד"ר עוגן. "האוכלוסיה תהיה חשופה לזיהום אוויר גבוה יותר. גם אם זה לא ידרדר את הקורונה - זה ידרדר מחלות אחרות. צריך להבין שיש פה גורם סביבתי שיכול אולי להיות גורם משמעותי".
גם ארגוני סביבה הזהירו ומתריעים על הקשר שבין זיהום לתמותה מנגיף הקורונה, בין היתר בגלל העובדה כי זיהום גורם למגוון מחלות רקע. מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, שלח השבוע מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו קרא להכנת תוכנית אסטרטגית רב שנתית ליום שאחרי משבר הקורונה: "אין זה סוד שחלק ניכר ממחלות הרקע המזרזות את מקרי המוות כתוצאה מההידבקות בנגיף הקורונה, כמו גם בנגיפים אחרים, הן תוצר של חשיפה סביבתית לזיהום אוויר כרוני, כימיקלים וחומרי הדברה, תשתיות פיזיות לקויות במרכזי אוכלוסין ועוד".
למחקר המלא
לפנייה לכתב/ת 
