גם אחרי 2 לידות שקטות לא איבדנו תקווה

בשיתוף וריפיי

''אף פעם הריון ולידה לא באו לנו בקלות", מספרת נטלי חזן (33) מהישוב כפר אחים. "תמיד הייתה לנו אהבה לילדים – אני חלמתי להיות אמא, ובעלי פתח רשת חנויות צעצועים. אך עבורנו, זה לא היה פשוט להביא ילדים לעולם".

נטלי עברה שתי לידות שקטות – בפעם הראשונה בחודש השמיני להריון ובפעם השנייה בחודש התשיעי. "זו הייתה חוויה קשה ובכל פעם לקח לנו – לבעלי ולי – הרבה זמן להתאושש ממנה", היא נזכרת ומוסיפה: "יחד עם זאת ידענו כל הזמן שאסור לנו לאבד תקווה ושלא נרים ידיים". אחרי מאמצים גדולים הביאו השניים לעולם שני ילדים – בן ובת – גיא ועומר. "אומנם גם ההריונות וגם הלידות לא היו קלים, אך תחושת הסיפוק היא אדירה. אין מילים שיכולות לתאר את האושר שהילדים הכניסו לנו לחיים. הרגשנו שהפכנו מזוג למשפחה של ממש".

הפכנו למשפחה. משפחת חזן

בתחילת 2012 לקראת סוף ההיריון הראשון, התגלה קרע ברחמה של נטלי שהעמיד אותה ואת העובר בסכנת חיים. "מייד לאחר שיילדו אותי, הועברתי לטיפול נמרץ על מנת לייצב את מצבי, איבדתי המון דם במהלך הלידה", משחזרת נטלי. "היה לי קשה לקבל את הסיטואציה. יותר מהכל רציתי להחזיק אותו על הידיים שלי. חיכיתי תשעה חודשים לרגע הזה וכשלקחו אותו ממני – כמעט ונשברתי", מספרת נטלי. "הדבר היחיד שניחם אותי היה הידיעה שהוא מטופל על ידי טובי הרופאים ושהצוות הרפואי עושה כל שביכולתו", היא מוסיפה.

ארבע שנים אחרי, נטלי הרתה בשנית, ההיריון שהיה לא פחות דרמטי. "הבת שלנו, עומר, נולדה מחוסרת הכרה. רגעי ההמתנה לקול הבכי המיוחל, היו ארוכים ומלחיצים. היינו בחוסר ודאות ובהיסטריה שלא אשכח אף פעם", נזכרת נטלי. "לצערי, גם בלידה הזו לא יכולתי להניח את עומר עלי. כל כך רציתי לאחוז בתינוקת שלי בשתי ידיים ולהרגיש אותה". בדומה ללידת אחיה הבכור, עומר הועברה בבהילות למחלקה לטיפול נמרץ ושהתה שם כחודש עד שמצבה התייצב. "בכל התקופה הזאת כמעט ולא יכולתי לגעת בה ולהרגיש אותה. זו הייתה חוויה קשה מאוד עבורי כאמא", נזכרת נטלי.

לפני כעשרה חודשים נטלי הצליחה להרות בפעם השלישית. "בגלל ההיסטוריה הרפואית, הייתי בחששות כמו בהריונות הקודמים שלי", היא מעידה. "כבר במפגש הראשון עם הרופא, הומלץ לי לעבור סדרת בדיקות שנועדו לוודא שההיריון תקין ושאין כל סכנה לי ולעובר. בין הבדיקות ביצענו גם את בדיקת ה NIPS ( Non Invasive Prenatal Screening ) – בבדיקת דם שנועדה לשלול תסמונת דאון ותסמונות אחרות. מבחינתי היה חשוב לבצע את הבדיקות על מנת שאוכל להיות רגועה", נזכרת נטלי. אולם, כשהגיעו תוצאות בדיקת ה NIPS התברר שיש בעיה בממצאים.

"קיבלנו מכתב שנמצא כשל טכני בבדיקה. הרופא הסביר לבעלי ולי שלמעשה אין תוצאות חד-משמעיות ולכן עלינו לבצע אותה שוב", מספרת נטלי ומוסיפה: "בפעם השנייה המתח והחרדה היו אפילו גדולים עוד יותר. כשהטלפון צלצל והרופא עדכן אותנו שגם בפעם הזו נמצא כשל טכני. לא ידענו איך להתמודד עם הסיטואציה. קיוויתי, ציפיתי וייחלתי שאקבל תשובה חד-משמעית, רציתי שתהיה לי וודאות שתאפשר לי להמשיך את ההיריון בראש שקט. זו הייתה אחת התקופות הקשות והמתוחות בחיי".

הבדיקה שנותנת תקווה

בגלל הקרע ברחם של נטלי בהריון הראשון וקרישיות יתר ממנה היא סובלת – דיקור מי שפיר לא הייתה אופציה. הרופא המליץ לה לבצע שוב בדיקת NIPS אבל מסוג וריפיי, "הגניקולוג שלי פשוט מדהים. הוא הבין את המצב שבו אני נמצאת, ניסה להרגיע אותי והסביר לי שיש פתרון אחר – בדיקת וריפיי", מספרת נטלי.

מדובר בבדיקת NIPS לא פולשנית. למעשה זו בדיקת דם פשוטה, שמזהה בוודאות של מעל 99 אחוזים מספר תסמונות כרומוזומליות בעובר, החל משבוע מוקדם יחסית של ההיריון. ביכולתה של הבדיקה לאתר תסמונת דאון, וכן תסמונות נוספות העלולות לסכן את ההיריון או לאתר תסמונות העלולות לגרום לכך שהעובר ייוולד לחיים של סבל. אחד היתרונות הבולטים של וריפיי על פני בדיקות סקר מסוג NIPS האחרות , הינו רמת כשל טכני נמוכה מאוד ( של פחות מ 1% ). בימים אלו, את הבדיקה ניתן לבצע אפילו מהבית, באמצעות אחות שמגיעה לבצע את בדיקת הדם.

"בגלל שאיבדנו זמן יקר על שתי בדיקות ה NIPS האחרות שלא צלחו, את הבדיקה הפעם  עשיתי רק בשלב מתקדם של ההיריון – במהלך שבוע 30", מספרת נטלי. "כמה ימים לאחר שביצעתי את הבדיקהי הרופא התקשר וביקש ממני ומבעלי להגיע לקליניקה שלו", משחזרת נטלי. "כל כך חששתי לקבל שוב תוצאה שאינה חד משמעתית. אני זוכרת שהרגשתי את הלב פועם בחוזקה ככל שמועד הפגישה התקרב", היא נזכרת.

הרופא בישר לנטלי ובעלה שהתוצאות טובות וההיריון מתקדם באופן תקין. "בכיתי מרוב התרגשות, זה היה בכי של הקלה. הידיעה שההיריון מתפתח כשורה, העובר בריא ושלא נשקפת לו סכנה הייתה שווה את כל המתח והחרדה באותם הימים", מספרת נטלי.

לפני כחודש וחצי נולדה רוני – ילדה שלישית לבית משפחת חזן. "היא המתנה הגדולה של חיי", מספרת נטלי בהתרגשות. "זו הייתה הפעם הראשונה שהרופאים הניחו אותה עליי מיד לאחר הלידה. הרגשתי שהגשמתי חלום. יכולתי לחבק אותה ולאמץ אותה לחיקי ברגעים הראשונים של חייה. החזקתי אותה בידיים בהתרגשות עצומה. יכולתי לנשום אותה ותת לה את התחושה שאני תמיד אהיה שם בשבילה. זו חוויה שאי אפשר לתאר במילים. חוויה שאני לא אשכח אף פעם", מסכמת נטלי.

בשיתוף וריפיי