הורים מספרים: מה עושים כשקשה בבית
הזמן עובר והילדים עדיין בבית, אבל מה קורה במשפחות משולבות בפרק ב', כשצריך לגייס סבלנות כפולה? ארבעה זוגות הורים סיפרו לנו מה עובר עליהם בימים אלו וגם נתנו כמה עצות לשמירה על אופטימיות להמשך
"מטילים סגר", "משחררים סגר", "חוזרים ללימודים", "לא חוזרים ללימודים". מה שבטוח שהדבר המשותף לרובנו זו הכמיהה להריח כבר שגרה.
בואו נודה, גם את הילדים שלנו אנחנו רוצים לפעמים להפקיד באיזו מסגרת ולצאת מחוץ לבית - בלי ילדים משועממים שכבר לא יודעים איפה לפרוק את האנרגיה המצטברת, חוץ מאשר אחד על השני או עלינו. אז אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר? המשפחות המשולבות? שסבלנות, הכלה ואורך רוח הם מוצרי צריכה בסיסיים חיוניים לקיומן.
קראו עוד:
להקים משפחה עם אלמן ושלושה ילדים
"בכל ריב של הילדים - היינו מתכווצים"
נכון, אין היררכיה לקשיים, אבל יש קשיים ייחודיים לקבוצות עניין מסוימות, ומשפחות משולבות מתמודדות כולן עם הקושי של שינויי המסגרות התכופים, הקושי של המבוגרים ושל הילדים במעברי הילדים, המתח שמתלווה לשהייה הממושכת יחד כשמערכות יחסים עדיין לא מיוצבות, יכולות הכלה שונות, צורך באוורור ולוחות זמנים שמשתנים כל הזמן ומגבירים את חווית חוסר השליטה והוודאות.
לפנייה לכתב/ת 
