גם בתקופת הקורונה: אל תפחדו להביא את הילדים לטיפול
מאז פרוץ מגפת הקורונה, חלה ירידה משמעותית בפנייה לרופאים מסיבות שאינן קשורות לקורונה, אומרים מומחים: "יותר בטוח להגיע לבית החולים לילדים מלערוך קניות בסופר"
בשיתוף שיבא
בצל מגפת הקורונה, נתוני שטח מהחודשיים האחרונים מצביעים על ירידה משמעותית בפנייה לשירותי רפואה שאינם קשורים לטיפול ב-COVID-19. בין היתר, מדובר בירידה בשיעור הפונים לשירותי רפואה יועצת, רפואת משפחה ובדיקות מעבדה, וכן בירידה ממוצעת של כ-40% בביצוע ניתוחים בבתי החולים. "בחודש וחצי האחרונים אנחנו נתקלים בבית החולים במקרים מסובכים שהיו יכולים להימנע אם היו מטופלים קודם", מספר פרופסור רז סומך, מנהל מחלקת ילדים א' בבית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, ומבקש להדגיש את חשיבותם של טיפול במצבים רפואיים שאינם קורונה. "הגיעה לבית החולים ילדה עם נפיחות חמורה בבלוטת לימפה, ונזקקה לניתוח, בשעה שאם הייתה מגיעה כמה ימים קודם לכן ומקבלת אנטיביוטיקה - היה נמנע ההליך הניתוחי לגמרי".
מקרה נוסף שמציג פרופ' סומך, מתייחס למצב הנפוץ בקרב ילדים של אפנדציטיס, בו מתפתחת דלקת בתוספתן שעשויה להוביל לסיבוכים כאשר אינה מטופלת. "במקרה הזה מדובר בילד שהגיע לבית החולים אחרי מספר ימים רב של כאבי בטן, ומסתבר שהתרחשה התנקבות של האפנצדיט שלו. מדובר במקרה קלאסי שיכול להימנע באמצעות שיחת טלפון עם רופא מטפל והגעה לבית החולים".
בימים אלה, מסביר פרופ' סומך, אסור לפספס תחלואה רפואית שאינה קשורה בקורונה, ובמיוחד בקרב ילדים. "הורים צריכים להיות ערים לתלונות של הילדים בתקופה הזו, חום גבוה, שינוי בהתנהגות, סירוב לאכול או לשתות, כאב, פריחות, חבלות - מדובר בתסמינים שחייבים לקבל התייחסות. מאוד חשוב להמשיך טיפול רפואי קיים, אם צריך להגיע לבדיקות שגרה - צריך להגיע.
"טלמדיסין ורפואה מרחוק יכולה להיות כלי סיקור ראשוני מצוין, אבל לעיתים נדרשת בדיקה רפואית פיזית פנים אל פנים. בקרוב מאוד נחזור לשגרה ונגלה חולים חדשים, שאינם באמת חדשים - אלא פשוט לא קיבלו טיפול רפואי בזמן״.
טיפולים אורתופדיים: קריטיים במיוחד בילדים
תחום טיפול שצריך לשים אליו לב במיוחד הינו תחום האורתופדיה. "חשוב להבהיר להורים שיש הרבה מצבים רפואיים שאי אפשר להתעלם מהם, גם בזמן מגפת הקורונה, ובפרט בתחום האורתופדיה", מסביר פרופסור עמוס שינדלר, מנהל אורתופדיית ילדים בבית החולים ספרא לילדים שבמרכז הרפואי שיבא. "בעיקר בילדים צעירים, בתינוקות ובפעוטות, השתהות בטיפול מחייבת טיפול ארוך או משמעותי יותר, וזה בגלל הצמיחה וההתפחות המהירה בגילאים האלה. מספיק לחשוב על השינוי העצום בין תינוק שרק נולד ובין תינוק בן שנה כדי להבין".
כך, מסביר פרופ' שינדלר, קיימים בתחום האורתופדיה טיפולים שאמנם לא מוגדרים כדחופים או מסכני חיים, אך יכולים לגרום סבל רב לילדים ופעוטות שאינם מטופלים בזמן. ״לא נכון לא לספק טיפול רפואי נאות לכל מי שיש לו בעיות שאינן קורונה״, הוא מחדד, ״הבעיה לרוב הולכת ומחמירה ומחייבת טיפול אינטנסיבי יותר - החודשים החולפים אצל ילדים הם קריטיים. למשל תינוקות עם נקיעה מולדת של מפרק ירך, על פניו התינוק לא סובל ואפשר לחכות כמה חודשים, אבל זה משנה מהותית את המחלה ואת היכולת שלנו לטפל בה. לפעמים מדובר בהבדל פשוט בין הצורך לטיפול בגבס או בתותב, שאחרי כמה חודשים הופך למצב שמחייב ניתוח".
מתמודדים עם הפחד - עבור הילדים
"גם כרופאים וגם כהורים אנחנו מבינים מאוד את הפחד ואת החשש שיש מלהגיע לבית החולים", מסביר דוקטור עמר בר יוסף, סגן מנהל בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא. "בית החולים נתפס כמקום בו יכולים להידבק בנגיף הקורונה ולחלות, ואנחנו באמת מבינים את זה. זו בדיוק הסיבה להיערכות שנעשתה מראש בבית החולים כדי לספק הגנה אמיתית לילדים ולמשפחות".
ד"ר בר יוסף מסביר כי הן הצעדים שננקטים בבתי החולים, ביניהם גם ספרא, והן העובדה שנגיף הקורונה מתבטא בצורה קלה בקרב ילדים, אמורים לספק להורים רגיעה מסויימת. "עוד בתחילת תקופת הקורונה בית החולים נערך למגפה והנהיג קונספט בו נבנה מערך קורונה נפרד מבית החולים, ובוודאי מבית החולים לילדים. אין אדם שנכנס לבית החולים בלי שנבדק לו חום, אין אדם שנכנס עם תסמינים של שיעול או נזלת וכל מי שנכנס מקבל מסכה ומחטא את הידיים. מהניסיון בספרות ומהניסיון שלנו - אנשים עם מסכות ושמחטאים ידיים, הסיכוי שלהם להידבק ולהדביק מאוד נמוך".
בין הצעדים שננקטים בבית החולים כדי לוודא המשך פעילות תקין והגנה מקסימלית על המטופלים, מציין ד"ר בן יוסף אזורי ישיבה מסומנים בהם קיים מרחק של לפחות שני מטר בין משפחה למשפחה, חללים מאווררים והגברת מערך הניקיון כדי למנוע הדבקה דרך משטחים. "אין לנו בבית החולים לילדים אדם אחד שנדבק בקורונה, ואם מגיע אלינו ילד עם תסמינים שכאלה, הוא בהפרדה מוחלטת ונמצא במיון של חשודים לקורונה, בו אנשי צוות ממוגנים שמטפלים רק במי שנמצא שם. אין אדם - לא מטופל ולא איש צוות רפואי - שמגיע למחלקות בית החולים בלי שהוא נפסל לקורונה באמצעות בדיקה", הוא מסביר.
"בסופו של דבר המסרים שמועברים הם להישאר בבית ולשמור על ריחוק חברתי ואני תומך בזה לחלוטין", מבהיר ד"ר בר יוסף, "אך חייבים לזכור שבמקביל לקורונה יש עוד הרבה מקרים טיפוליים אחרים שאי אפשר להתעלם מהם. גם את החשש מהידבקות צריך לשים בפרופורציה, במיוחד כשזה מגיע לילדים בהם המחלה לרוב עדינה. סביבת בית החולים היא סביבה בטוחה".
"צריך להירגע ולהרגיע. אלו שתי המילים הכי חשובות", מסכם פרופ' סומך. "בתוך אי הוודאות שקשורה בנגיף הקורונה, בילדים דווקא יש וודאות מסויימת. אנחנו יודעים שבילדים המחלה לא פוגעת לרוב, בשעה שמצבים רפואיים אחרים שיכולים להתפספס, עלולים לפגוע בילדים. ובנוגע למלווים מבוגרים - גם בזה טיפלנו, ואנחנו מאפשרים ליווי של הורה אחד בלבד, מבקשים מכולם להישאר בחדרים ולא מכניסים מלווים בעלי תסמינים. כדי לסבר את האוזן, הסביבה לאין שיעור בטוחה יותר מלערוך קניות בסופר".
בשיתוף שיבא
לפנייה לכתב/ת 
