לחפש את הקורונה בביוב
בהולנד ובמדינות אחרות כבר החלו לחפש אחר הימצאות קורונה במי השפכים העירוניים. צעד זה יכול לכאורה לחסוך הרבה בדיקות פרטניות ולקדם התמודדות יעילה יותר עם הנגיף. האם גם בישראל יאמצו בקרוב את המודל?
אחד ההיבטים המתסכלים במשבר הקורונה הוא חוסר הוודאות סביבו. כך, למשל, יש קושי ממשי להעריך את היקף התחלואה במחלה (COVID-19) הנגרמת על ידי נגיף הקורונה החדש (SARS-CoV-2): על מנת לאמוד באזור מסוים את מספר החולים ובמיוחד החולים האסימפטומטיים (שאצלם תסמיני המחלה אינם מתבטאים), יש צורך לבצע מספר גדול מאוד של בדיקות, שזמינותן מוגבלת . שיטה חדשה, שכבר הניבה תוצאות במקומות שונים בעולם, מאפשרת למפות את רמות התחלואה במחלת הקורונה באזור מסוים ולחזות מוקדי התפרצות עתידיים ביעילות, זאת דרך תעלות הביוב.
בדומה לחומרים שונים בגופנו, גם נגיפי הקורונה משתחררים בצואה של אדם שנגוע בהם, ולכן מבדיקת מי השפכים של שכונה או יישוב ניתן ללמוד על מצב התחלואה בקורונה באותו המקום. בחלק מהמקרים מעטפת הנגיף מתפרקת במי השפכים, ולכן לעתים ניתן למצוא בהם רק חלקים ממנו, אך גם במצב זה עדיין ניתן לזהות את ה-RNA של הנגיף - החומר התורשתי שלו. "בבדיקה הזו בוחנים האם רצפי ה-RNA שנמצאים במי הביוב מתאימים לאלה של הנגיף, ולפי התוצאות קובעים האם יש SARS-CoV-2 במקום ומכמתים את הנוכחות שלו", אומר פרופ' דרור אבישר, ראש המרכז לחקר מים באוניברסיטת תל אביב.
עוד כתבות ב"זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".
זיהום בחסות הקורונה
התאים עובדים בלילהעל הראש הגבעה עומד פרפר
על פי העדויות שקיימות כיום, נגיף הקורונה מפסיק להיות פעיל כשהוא מגיע לשפכים, ולכן ככל הנראה לא קיימת כל סכנה שהוא יתפשט וידביק בני אדם בשלב זה של קיומו - וגם לא כשמי השפכים עוברים טיהור במכון לטיהור שפכים (מט"ש) ומשמשים להשקיית גידולים חקלאיים.
קורונה בשדה התעופה
כיום, מעל תריסר קבוצות מחקר עורכות בדיקות במי השפכים במקומות שונים בעולם בחיפוש אחר מידע שיוביל להבנה טובה יותר של התחלואה בקורונה באותם אזורים. עד כה, נמצאו בזכות השיטה עקבות של הנגיף בהולנד, בארצות הברית ובשבדיה. חוקרים חשפו נוכחות שרידי נגיפי קורונה בנמל התעופה סכיפהול שבאמסטרדם ארבעה ימים בלבד אחרי שהתגלה המקרה הראשון של הנגיף בהולנד כולה, ו-RNA של הנגיף אותר בעיר ההולנדית אמרספורט (Amersfoort) עוד לפני גילויו של החולה הראשון במקום.
השימוש בשיטה נמצא עדיין בשלבים ראשוניים יחסית. קיים עדיין צורך להבין היטב מהי כמות הנגיף שמשתחררת מאדם בודד בצואה, על מנת שניתן יהיה להסיק בצורה טובה כמה נדבקים מייצגים הריכוזים שמתגלים בביוב. בנוסף, על המדענים לגלות מהו סף הרגישות של הבדיקות - כלומר, מתחת לאיזה ריכוז הנגיף לא יתגלה בבדיקה אפילו אם הוא קיים בביוב.
לחסוך מאות אלפי בדיקות
כך או כך, אין ספק שיש לבדיקה כזו יתרונות רבים. הראשון שבהם הוא הגילוי המוקדם: כידוע, תסמיני הקורונה עלולים להופיע עד 14 יום לאחר ההדבקה, זמן שבמהלכו האדם לא יודע שהוא נגוע בנגיף ועלול להפיץ אותו לאנשים רבים בסביבתו. בצואה, לעומת זאת, הנגיף מופיע כבר כעבור שלושה ימים מההדבקה, מה שמאפשר לבצע פעולות מהירות יותר לבידוד מוקד ההדבקה, שיכולות לצמצם משמעותית את התפשטות המחלה באזור (כמו הטלת סגר או עוצר ממוקד).
במקרים מסוימים, בחינת נוכחות וירוס הקורונה בשפכים עשויה לספק מידע על התפשטות המחלה באזור ספציפי בצורה יעילה יותר מבדיקות הקורונה האישיות. "בשיטה זו, ניתן לקבל מידע בסקאלות מאוד רחבות באמצעות בדיקות מועטות יחסית", אומר ד"ר אדי סיטרין, מיקרוביולוג סביבתי במכון וולקני. "אם רוצים לראות מה התפוצה של הנגיף בבני ברק, למשל, ובודקים שם איש-איש, יש צורך לערוך כמה עשרות אלפי או מאות אלפי בדיקות. לעומת זאת, אם פשוט בודקים את הביוב בשכונות בבני ברק, אפשר לנטר בקלות יחסית את רמת הקורונה ולראות אילו שכונות מושפעות, ולקבל תמונה רחבה מאוד", הוא אומר.
עם זאת, לשיטה זו יש גם מגבלות. אחת מהן נעוצה בכך שהמידע שהיא מספקת כללי מאוד. "השיטה הזו טובה מאוד ברמת המאקרו, אבל לא ברמת המיקרו", אומר סיטרין. "גם אם נגלה בזכותה שיש תחלואה רבה בשכונה מסוימת בירושלים, למשל, לא נוכל לדעת מיהם האנשים שחולים. בסופו של דבר, הבדיקות האישיות והכלליות צריכות לבוא ביחד".
מגבלה אחרת של הבדיקה נעוצה בסביבה שבה היא מתבצעת: הביוב, שמטבעו רחוק מלהיות סטרילי. "הביוב מהול מאוד בדברים אחרים: מלבד מי האסלה, מגיעים אליו שפכים גם מכל הכיורים, מכונות הכביסה, המקלחות ועוד", אומר סיטרין. שפכים אלה מכילים חומרי ניקוי שונים שעלולים להקטין את ריכוזו של הנגיף בביוב ולמנוע ממנו להתגלות.
שפכים למען שגרה
איתור שרידי נגיפים במי השפכים הוא לא פטנט חדש, וגם הרבה לפני ימי הקורונה נעשה בו שימוש ברחבי העולם לצורך מעקב אחר מחלות שונות שמותירות עדויות בצואה ובשתן. לאורך השנים נעשה שימוש בשיטה גם בישראל: ב-2013, בדיקה שערך המרכז הארצי לנגיפים בסביבה בביוב ברהט חשפה את קיומו של נגיף הפוליו בישראל (מבלי שהתגלו חולים כלשהם במחלה), ובהמשך נתגלה גם שהנגיף מתפשט אל מרכז הארץ, מה שהוביל למבצע חיסונים נרחב בו ניתן חיסון שהכיל נגיפי פוליו מוחלשים (בניגוד לחיסון שניתן בשגרה שמכיל נגיף מומת). עם מתן החיסון של הנגיף המוחלש נצפתה ירידה באוכלוסיית נגיפי הפוליו במערכות הביוב בישראל, ועד אפריל 2014 כבר לא נמצאה נוכחות שלו בביוב. ב-2016 נצפתה במי הביוב בישראל נוכחותו של נגיף צהבת A, מה שסייע באיתור מקור התפרצותו, שהיה באזור תל אביב.
לדברי סיטרין, יש חשיבות לביצוע בדיקות לווירוס הקורונה החדש בשפכים גם בישראל, לצד הבדיקות האישיות, והדבר יוכל לסייע למקבלי ההחלטות במדינה בתכנון אסטרטגיית החזרה ההדרגתית לשגרה בצל הקורונה. "יכול להיות שהביוב יכול לתת לנו אינדיקציה טובה לגבי כמה נשאים יש בכל מקום", הוא מסכם. "צריך להתחיל לחשוב איך יוצאים מהמשבר בצורה הדרגתית ושקולה ואיך בכל זאת חוזרים לאיזושהי שגרה חצי-נורמלית, וצריך להסתמך בתהליך זה על נתונים וידע מעמיק מאוד בנושא".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנחנו מכירים את הפרסומים מהולנד ומהעולם בדבר הימצאות נגיף קורונה בשפכים. מדובר בשלב זה בפעילות מחקרית. מעבדת משרד הבריאות לנגיפים בסביבה, חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, ומהטכניון עורכים בימים אלו בדיקות בשפכים לגילוי נגיף הקורונה. הבדיקות נעשות במתקני טיפול בשפכים ובנקודות נוספות בצנרת הובלת השפכים אל מתקני הטיפול. לאחר ניתוח תוצאות הדיגומים נוכל להעריך האם דיגום שפכים יכול לשמש לגילוי מוקדם של התפרצות נגיף קורונה ובאילו תנאים".
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".
לפנייה לכתב/ת 
