הפועל באר שבע יכולה לצאת מחוזקת מעזיבת אלונה

נגיף הקורונה גרם לנזק רב עבור רוב ענפי הספורט בישראל, והכדורגל בפרט. מי שחוותה את הפגיעה האנושה ביותר על פניו היא הפועל באר שבע, שנאלצת להתמודד עם עזיבתה של אלונה ברקת, בעלי המועדון ב-13 השנים האחרונות. על אף רוע הגזירה, הסיטואציה החדשה שנוצרה בבירת הנגב היא לא אסון כל כך גדול כפי שהוא מצטייר כלפי חוץ, ובעיניי דווקא מהווה נקודת אור להמשך הדרך עליה ארחיב בהמשך.

ימי זוהר לצד התרשלות מקצועית

העשור האחרון של הפועל באר שבע נחשב לזוהר ביותר בתולדות המועדון, והמספרים מוכיחים זאת: שלוש אליפויות רצופות, קמפיין מרשים בליגה האירופית שכלל ניצחונות מרשימים על אינטר, עלייה לשלב 32 הגדולות ושער אחד יקר במפגש מול סלטיק שהפריד בין האדומים לבין העפלה היסטורית לליגת האלופות. לעומת זאת, אוויר הפסגות שהחל לחלחל במסדרונות המועדון, הביא עימו גם לא מעט רגעי שפל: פרשת שיר צדק שהציפה את הכותרות והותירה המון סימני שאלה, אי מציאת מחליף ראוי לטוני ווקאמה שהיה אחד מהעוגנים של משחק ההתקפה, תופעת המנודים, יחס לא מכבד כלפי שחקנים בכירים ופיטורי ברק בכר בצורה שלא מתאימה לאיש שניגן על התזמורת וגרם לכדורגל בנגב לפרוח מחדש. אולי מבחינת יכולת על המגרש הבאר שבעים כן מסוגלים להוות מכשול עבור כל קבוצות הליגה, אך בפן הניהולי הם היו רחוקים בכמה רמות טובות מצמרת הכדורגל הישראלי.

הפועל ב"ש מתאמנת(צילום: הפועל באר שבע)

מבט בגובה העיניים

אופייה של העיר באר שבע שונה מהרבה ערים בישראל. החום תרתי משמע, תחושת העממיות שאתה מקבל עם כניסתך בשעריה, הריחוק מהמרכז שמאחד את אוכלוסייתה ואצטדיון שנחשב לאחד מהמבצרים של ליגת העל, גורמים לכך שתושביה מחבקים את הקבוצה מקרוב ומרגישים חלק בלתי נפרד מהצלחתה. אלא שמדיניות הרכש שנחלה כישלון חרוץ בשנים האחרונות (ראו ערך נייג'ל האסלביינק), לצד פרישתם של אליניב ברדה ומאור מליקסון בנסיבות עצובות, יצרה אובדן זהות ותחושת ריחוק בין הקהל לקברניטי המועדון.

בטבעו של האוהד הבאר שבעי, הצלחה מקצועית היא בגדר פנטזיה. קריאות ה"עמה יעמיק" ו"באר שבע לא תרד" עדיין נשמעות ביציעים. וכשהמציאות עולה על כל דמיון, אין לו באמת מושג איך מתמודדים או מעכלים אותה. באופיו, הוא לא נשבה בקסמם של "שכירי חרב" שמגיעים תמורת כמה אלפים כדי לעשות סיבוב קצר בישראל, מוכן לסבול ולהשלים עם עונות לא טובות - אך לא כשזה קורה לצד "אחיזת עיניים" מהדרג הניהולי - ונמשך לתמהיל שחקנים שיקנה ערך מוסף לקבוצה, חסר יהירות, מרגיש מקרוב את אורח החיים של תושבי באר שבע ומוכן לתת את נשמתו עבור הקהל התומך שפוקד את אצטדיון "טוטו טרנר" מדי שבוע. "ניקוי אורוות" מכל אותם שחקנים שלא היו מוכנים לסייע במתווה הקיצוץ, שבמקביל לא הועילו גם על כר הדשא, לצד שימוש נכון בקופת המועדון בקיץ הקרוב, יוכל לצמצם משמעותית את הפער שנוצר, על אף הצפי לירידה בכמות המנויים לעונת 2020/2021.

פתרון להמשך הדרך

זה הזמן של הנאמן יונגר ויועציו לסקור מחדש את מחלקת הנוער "בבית האדום", על מנת להשביח שחקנים נוספים. עד כה, תומר יוספי ואור דדיה הם היחידים שקיבלו קרדיט משמעותי. הגעה של שחקני נוער לרמה המצופה משחקן בליגת העל היא תהליך מורכב שלא יניב תוצאות כבר בתחילת הדרך. למזלם, על הקווים עומד האיש הנכון ביותר עבור המשימה, לאחר שלא מעט צעירים פרצו תחת שרביטו בבני יהודה, וקוראים לו יוסי אבוקסיס. לטעמי, הסיטואציה הנוכחית היא בעצם win win situation מובהק: אותם נערים שיושאלו או שישחקו לעיני הקהל הביתי יצברו ביטחון, יסתגלו לקצב הנדרש מהם ויתחזקו בפן המנטלי והטכני שלהם בכמה רמות.

באר שבע, מצידה, תרוויח שחקנים ללא עלות שמוכנים לתת את הכל, ומחכים בקוצר רוח להזדמנות הראשונה שתגיע כדי להגשים את חלומם ולפרוץ במדי קבוצת האם שלהם, ובנוסף לכל היא תוכל לבנות לעצמה עמודי תווך שקרוב לוודאי ישפרו באורח פלא את האיזון של הסגל והתמיכה של הקהל שהיא מרכיב חשוב בתקופה הזו.

על פניו, העזיבה של אלונה ברקת מצטיירת כמכה אנושה עבור הפועל באר שבע, אך העתיד הוא לא כל כך שחור כפי שהוא נראה כרגע. לנאמן מטעם הבעלים ניתנה הזדמנות פז לעשות שינוי משמעותי בסדר היום ולהפוך את האדומים מבירת הנגב מקבוצה למערכת שלמה יציבה ומתפקדת. האם הוא האיש הנכון לתפקיד? האם ניצוצות של שינוי יתרחשו כבר בתחילת הדרך? את התשובות לשאלות הללו נקבל ככל הנראה רק עם סיומה של העונה הקרובה, אם וכאשר היא תשוב לסדרה. בכל אופן, אני מקווה שהדרג הניהולי במועדון החל להכין את הקרקע לקראת 2020/2021, מאחר והקבוצה כבר לא מהווה פקטור בצמרת.

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.