מה אפשר ללמוד מיום עצמאות בימי קורונה?

בתוך שינוי סדרי העולם, שכפה עלינו נגיף קורונה, והרצון לחזור לשיגרה המוכרת והטובה, יש גם כמה נקודות אור, ובעיקר הזדמנויות למחשבה מחדש ולשינוי הרגלים.

ההחלטה על סגר נוסף ביום העצמאות, במטרה לשמור על ריחוק חברתי ולהימנע מהידבקות המונית, הובילה לביטול החגיגות ברחובות הערים בערב החג, כמו גם לדחיית המסיבות המשפחתיות או אלו עם החברים בבית ובפארקים ביום החג עצמו. בתוך כך, המצב הכלכלי הקשה, שנוצר כתוצאה מההתמודדות עם הקורונה, הוביל רשויות רבות להודיע שלא יוציאו כספים על מופעי זיקוקים.

חגיגות יום העצמאות בירושלים בשנה שעברה(צילום: AFP)

אבל רגע לפני שנחזור לחדש ימינו כקדם, יש לנו גם הזדמנות, כמעט חד פעמית, ולא במובן הבעייתי של הנושא, לא רק לבחון איך אפשר לחגוג את יום העצמאות אחרת, עם קצת יותר משמעות והרבה פחות ראוותנות ובזבזנות, אלא אפילו להתנסות בכך בפועל.

שנים ארוכות שלקראת יום עצמאות מתקיים דיון על העלויות המוגזמות של אירועי החג. מצד אחד אנחנו מחפשים את השמות החמים, מדלגים מבמה לבמה, ומצד שני תוהים על הבזבוז, ועל מה שניתן היה לעשות בכסף במקום. החצים העיקריים מופנים כלפי העלות הגבוהה של מופעי הבידור, עשרות עד מאות אלפי שקלים חדשים להופעה קצרה, כאשר בסופו של יום הרשויות מוציאות מאות אלפי שקלים חדשים על כל החגיגות, ואפילו עושות ביניהן תחרות, סמויה או גלויה.

גם מופעי הזיקוקים, שהפכו משנה לשנה גדולים ויקרים יותר, הם כבר הרבה מעבר למפגן להעלאת מצב הרוח הלאומי. אך אפילו ניסיונות לקבוע שניתן יהיה להקצות רק אחוז מתקציב התרבות העירוני לאירועי יום העצמאות, או לקבוע עלות מקסימום שניתן לשלם לאמן לערב, לא הצליחו לטפל בנושא. והנה, באה הקורונה, ושוב שינתה הכל.

המחיר הסביבתי

המחיר של יום העצמאות אינו רק כלכלי אלא גם סביבתי, והעלויות החיצוניות, כלומר העלויות העקיפות והלא מתומחרות, המושתת עלינו, גבוהות אפילו יותר.

נתחיל ברעש. בניגוד למטרדים סביבתיים מוכרים כמו זיהום אוויר וייצור פסולת, נדמה שעם הרעש התרגלנו לחיות, ושזיהום רעש הוא דווקא נושא מושתק. רעש הוא מפגע, ויכולות להיות לו השפעות בריאותיות, גופניות ונפשיות, מפגיעה בשמיעה ועד עלייה בלחץ הדם ובעיות שינה או חרדה. וכמו מרבית המפגעים, השפעתו תלויה בכמות, עוצמה ותדירות, ובמשך החשיפה. שלא נדבר על כך, שהרעש מפיצוצים של זיקוקים יכול להחזיר טראומה לאנשים שונים, וגם לפגוע בחיות הבית.

כמה מרעיש אתם שואלים? הקול שנוצר כתוצאה מפיצוץ של זיקוקי דינור יכול להגיע לעוצמה של 120 דציבלים, והרעש של ההופעות, גם באוויר הפתוח, מגיע עד ל-100 דציבלים, כאשר, לשם השוואה, רעש ממטוס חולף עומד על 60-70 דציבלים. כל זאת כאשר עוצמת קול מעל 85 דציבלים כבר נחשבת לרעש ומסוכנת לשמיעה. דרך אגב, את חריגות הרעש הללו אמורה לאכוף הרשות המקומית.

פסולת מיום העצמאות בשנה שעברה באחד מיערות קק"ל(צילום: עובדי ויערני קק״ל)

המפגע השני הוא זיהום אוויר, מהזיקוקים ועד למנגלים. זיקוקי דינור משחררים לאוויר מזהמים רבים, וביניהם מתכות כבדות, חלקיקי פחם וחומרים אורגאניים רעילים ומסרטנים, וגם גזי חממה. יתרה מכך, הנשורת של חומרים אלה לקרקע ולמקורות מים יכולה לגרום לזיהום משני.

אבל האחריות אינה רק אצל הרשויות, אלא גם אצל כל אחת ואחד מאיתנו. המנגל, שכבר מזמן הפך למדורת השבט הלאומית, משחרר אין ספור מזהמי אוויר, מחלקיקים ועד חומרים אורגאניים נדיפים, וגם אם שימוש בגז במקום בפחמים מקטין את הפליטות, הוא לא מונע אותן. יתרה מכך, אם אנחנו נמצאים ביער או בפארק מסביב לעצים, וסביבנו מנגליסטים נוספים, בתנאי מזג אוויר מסוימים הזיהום הרב יכול להיכלא בין העצים ולהישאר במקום לזמן ארוך יותר.

דרך אגב, חלק מהמזהמים הללו נספגים גם בבשר שאנחנו אוכלים, ולצידם גם נוצרות תרכובות אורגאניות מסרטנות שונות מהצריבה של הבשר והשומן בטמפרטורה גבוהה. וזה עוד לפני שדיברנו על ההשפעות הסביבתיות של תעשיית הבשר, כלומר פליטות גזי חממה ומזהמים רבים לסביבה, והסוגיות המוסריות השונות.

לבסוף, חגיגות וארוחות החג הם גם מקור לבזבוז גדול של מזון. הנתונים מראים כי ביום העצמאות יש עלייה של מאות אחוזים בצריכת הבשר, החומוס ועוד. וככל שאנחנו חוגגים יותר בגדול, אנחנו זורקים יותר, ובגדול, גם מזון שקנינו ולא עשינו בו שימוש או שהכנו ולא אכלו, וגם פסולת של אריזות ועוד.

וכל זה עוד לפני שהתחלנו בכלל לדבר על כמויות הכלים החד פעמיים שאינם מתכלים ומתעופפים לכל עבר. כך שבסופו של דבר, בחגיגות החג כמויות הפסולת גבוהות בין 20-50% מיום רגיל. דרך אגב, העלות של הפסולת הזו כפולה ומשולשת, כיוון שאנחנו מבזבזים את כל המשאבים שהוטמעו במוצר, בייצורו ובשינועו, וגם משלמים עלויות ישירו ועקיפות על הפינוי והטיפול בפסולת.

לצערנו הרב, פסולת רבה גם נותרת ביערות ובפארקים, ומעבר לזיהום הסביבה היא יכולה להוביל לפגיעה בבעלי החיים.

פרופ' עדי וולפסון(צילום: דורית תבור)

ביום העצמאות אנחנו מציינים את אירוע הקמת המדינה, אך גם את החוסן הלאומי והיכולת להמשיך ולהתקיים. אולם המשמעות של עצמאות היא גם הבטחה לחיים איכותיים וטובים יותר. יחד עם זאת, אתגרי השעה, מהאיומים על הסביבה הטבעית בישראל ועל בריאות הציבור ועד למשבר האקלים, מחייבים אותנו לשנות הרגלים ולנהוג באחריות גדולה יותר.

כולנו תקווה שביום העצמאות הבא נחגוג ללא ריחוק בשבת אחים גם יחד, אבל אם נוכל לשמור משהו מהצניעות והדאגה של ימים אלה, דיינו. חייבים להמשיך לחגוג, לצאת לרחובות, להיפגש עם משפחה וחברים, אבל חייבים לעשות זאת אחרת.

http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0