מסכה עוטים או לובשים? מילון הקורונה
צריך לומר נָגיף או נְגיף? חייבים להוסיף ה' הידיעה לפני המילה קורונה? האקדמיה ללשון עברית מסבירה את המושגים החדשים של התקופה האחרונה
מסכה – עוטים או חובשים או אולי דווקא שמים? מה ההבדל בין בידוד, סגר, הֶסגר ועוצר? האם צריך לומר "נגיף קורונה" בלי ה' הידיעה או "נגיף הקורונה"? מה זה "אקספוננציאלי" ואיך אומרים את זה בעברית? האם הנגיף מְדַבֵּק או מִדַּבֵּק, והאם אנחנו עלולים להידבק – בדגש בבי"ת או בלי דגש? למה אין שם עברי לקורונה?
מאות חובבי השפה העברית הציפו את האקדמיה ללשון עברית בבקשות להסברים וחלופות למילים ומונחים שנכנסו לחיינו בימי מגפת הקורונה, וחלקם אף הציעו חלופות בעברית למונחים. רבות מהפניות עסקו בחלופה עברית למונח לנגיף קורונה. שאלה נוספת שהטרידה רבים היא אם מסכה עוטים, לובשים או שמים? לפי האקדמיה ללשון, הפועל המתאים ביותר בהקשר זה הוא עָטָה.
האקדמיה השיבה שבדרך כלל לא נותנים שמות עבריים לנגיפים אלא למחלות שהם מחוללים, ובשלב הזה לא נקבע שם עברי למחלה. אולם, באקדמיה לא מוציאים מכלל אפשרות מתן חלופה עברית ומציינים כי כאשר יבינו טוב יותר את מהות המחלה, ואם היא תישאר איתנו לתקופה ארוכה, יהיה מקום להעניק לה שם עברי.
נגיפי קורונה (כתר בלטינית) הם משפחה גדולה של נגיפים שקיבלו את שמם בשל צורתם כשמתבוננים בהם במיקרוסקופ. ההצעות שהגיעו אל האקדמיה כוללות, בין היתר, את השמות: כַּתֶּרֶת, קָרֶנֶת ונַזֶּרֶת.
נָגיף או נְגיף? החלופה העברית למילה וירוס היא נְגִיף – המילה חודשה בהשראת המילה "מַגֵּפָה" (מן השורש נג"ף) המוזכרת לא מעט בתנ"ך במשמעות של מחלה המפילה חללים רבים. את המילה אפשר למצוא לפחות מראשית שנות ה־40 של המאה העשרים. (בעבר היו שהציעו את החלופות ארס או רעל.)
על פי החלטת האקדמיה יש להגות נְגִיף – בשווא ולא בקמץ. נְגִיף כמו נְחִיר, רְכִיב, שְׁרִיר, שְׁתִיל – מילים השקולות במשקל פְּעִיל, ונהגות כולן בשווא.
נגיף קורונה או נגיף הקורונה? התשובה על השאלה נגזרת ממעמדו של השם "קורונה" – האם מדובר בשם פרטי כמו "משה" או "מרים" או שמעמדו דומה לשם של צמח או של בעל חיים. כידוע, לשמות פרטיים אין מוסיפים יידוע, כי בהיותם שם פרטי הם מיודעים מאליהם. לעומת זאת לשמות צמחים ובעלי חיים, כמו "כלנית" או "קנגורו", אפשר להוסיף את ה' הידיעה. נראה שאין הכרעה ברורה בדבר מעמדו של השם "קורונה", וכן שמות של נגיפים וחיידקים אחרים.
כדי לסייע לציבור הרחב בשאלות לשון הקשורות למגפה פרסמה האקדמיה ללשון "מילון עברי לימי קורונה". אתם מוזמנים להתחיל לשנן:
• מַגֵּפָה (אֶפִּידֶמְיָה) – מחלה מידַבֶּקת הפוגעת באנשים רבים.
• מַגֵּפָה עוֹלָמִית, מַגֵּפָה רַבָּתִי (פַּנְדֶּמְיָה) – מגפה המתפשטת בעולם כולו.
• נְגִיף (וִירוּס) – גופיף טפיל הגורם מחלות, מורכב מחומר גנטי ומעטפת חלבון ויכול להתרבות עם חדירתו לתא חי.
• מַחֲלָה מִדַּבֶּקֶת (contagious disease) – מחלה העוברת מחולה או מנַשָּׂא אל אדם אחר על ידי מַגע וכדומה.
• תַּסְמִין (סִימְפְּטוֹם) – תופעה שחולה חש בה ומדווח עליה כסימן למחלתו, כגון כאב ראש או הרגשת בחילה (כנגד: סִימָן כגון חום או דימום שהוא אובייקטיבי).
• לְלֹא תַּסְמִינִים (אָסִימְפְּטוֹמָטִי) – מי שבגופו נגיף או חיידק מחוללי מחלה אך אינו מגלה תסמינים של המחלה.
• בִּידוּד (isolation) – הפרדת חולה במחלה זיהומית מסביבתו למניעה הדבקה; הפרדת אדם מסביבתו כדי למנוע הדבקתו במחלות זיהומיות המסכנות אותו.
• הֶסְגֵּר (קָרַנְטִינָה)– השמת אנשים או בעלי חיים החשודים כנשאים של מחלות בהפרדה ובבידוד עד לבירור מצבם.
• סֶגֶר – סגירת יישוב או אזור ואיסור על תושביו לצאת ממנו.
• מָטוֹשׁ (אַפְּלִיקָטוֹר) – מקלון שבקצהו צמר גפן והוא נועד ללקיחת דגימות כמו משטח גרון.
• חִסּוּן (immunization, vaccination) – יצירת הגנה בגוף בפני מחלות.
• תְּרוּפַת דֶּמֶה (פְּלָצֶבּוֹ) – תרופה שאין בה חומר פעיל הניתנת לאדם כדי לבדוק את השפעת התרופה האמיתית.
• דּוּ-עָלוּם (double-blind) – (ניסוי) שיש בו שתי קבוצות נבדקים, באחת הנבדקים מקבלים תרופה אמיתית, ובאחרת תרופת דמה, בלי שעורך הניסוי והנבדקים יודעים מי קיבל איזו תרופה.
• מַעֲרִיכִי (אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיָּאלִי) – שקשור להעלאה בחזקה; שנעשה גדול יותר ויותר או מהיר יותר ויותר.
• תַּבְהֵלָה (פניקה) – פחד פתאומי הגורם להתנהגות לא שקולה, לרוב אגב התפשטות הפחד בקרב קבוצת אנשים.
• מְלוֹנִית (מוֹטֵל) – מלון ייעודי, כגון מלון הצמוד לבית חולים או מלון להחלמה אחרי לידה או ניתוח.
לפנייה לכתב/ת 
