בימי קורונה: האם האסתמה שלכם בשליטה?
חולי אסתמה נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר לסבול מסיבוכים כתוצאה מהידבקות בנגיף קורונה. חולים רבים חוששים ונמצאים באי ודאות. פרופ' אהרון קסל מומחה באלרגיה ואימונולוגיה עושה סדר ומסביר למה צריך להמשיך בטיפול, איך מוודאים שהאסתמה בשליטה וכיצד שומרים על מחלה מאוזנת גם בימים אלו
בשיתוף אסטרהזניקה
רבים מחולי האסתמה חוששים בימים אלו בגלל התפשטות נגיף קורונה, ומעדיפים להישאר בבית. לחולי אסתמה אומנם אין סיכוי גדול יותר להידבק בנגיף, אבל במידה וחלו הם נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מסיבוכים של המחלה. התנהלות נכונה, הקפדה על הנחיות והתמדה בטיפול יכולים לסייע לשלוט במחלה גם בזמן שהייה ממושכת בבית.
מהי אסתמה?
אסתמה היא מהמחלות הכרוניות השכיחות בעולם. על פי הערכה ברחבי העולם ישנם כ-340 מיליון חולי אסתמה. במחקר שבוצע בישראל נמצא שכ- 5-6% מהאוכלוסייה הבוגרת (גילאים 20-70 שנה) סובלת מהמחלה. חלקם הקטן, כ- 4.5% סובלים מאסתמה בדרגה קשה. שיעור חולי האסתמה בקרב ילדים ובני נוער בישראל מגיע ל-10%.
אסתמה היא מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה.
המחלה מאופיינת בתקופות של החמרה והטבה לסירוגין. התקפי האסתמה באים לידי ביטוי בקשיי נשימה, שיעול, צפצופים הנובעים מחסימה בזרימת האוויר בריאות ואי נוחות בבית החזה. תסמינים אלו מופיעים כתוצאה מהתכווצות צינורות דרכי הנשימה (סימפונות), בצקת של הרירית הפנימית בדרכי הנשימה והפרשת ריר סמיך עקב הדלקת לתוך חלל דרכי הנשימה.
בשנים האחרונות התברר כי קיימות מספר תתי קבוצות של אסתמה שגורמות להופעת תהליך דלקתי שונה, כמו למשל אסתמה אלרגית, אסתמה הקשורה להשמנת יתר, אסתמה אאוזינופילית (המתבטאת ברמות גבוהות של תאי דלקת ספציפיים המובילים לדלקת בסימפונות) וכדומה. לפיכך, יש להתאים את הטיפול התרופתי לקבוצת האסתמה שממנה סובל המטופל.
הטיפול באסתמה
קיים מגוון רחב מאד של טיפולים הכוללים תרופות בשאיפה (משאפים) בעלי טכניקות שימוש שונות. משאפים אלו מכילים סטרואידים או מרחיבי סימפונות (תרופת הצלה) וחלקם מכילים שילוב של השניים. בנוסף, קיימת קבוצה של טיפולים ביולוגיים חדשניים המיועדת לחולים באסתמה קשה שאינה מאוזנת על אף הטיפול במשאפים. תרופות אלו מבוססות על נוגדנים כנגד מרכיבים שונים בתהליך הדלקתי, אשר מפחיתות את התהליך הדלקתי בדרכי האוויר ומביאות לשיפור במצב המטופל.
המטרות לטווח הארוך של הטיפול באסתמה הן שליטה על תסמינים והפחתת הסיכון להתקפים, שיגרמו לנזק לדרכי הנשימה. לאור זאת, הטיפול באסתמה נקבע על פי דרגת החומרה של המחלה המושפעת משכיחות התסמינים של המטופל, תוך התחשבות בפגיעה בתפקודו היומי, הצורך באשפוזים או הגעה למוקדי חירום, תפקודי הנשימה, טסטים עוריים לאלרגיה ותת הקבוצה של האסתמה אליה משתייך המטופל.
לדוגמה, חולים באסתמה קלה זקוקים לשימוש במשאפים רק בעת הצורך ומומלץ לשלב בין מרחיבי סימפונות לסטרואידים (שני משאפים או כמשאף משולב). במקרים בהם החולים נזקקים לעיתים קרובות להשתמש במשאפים אלו, וקיימת פגיעה בתפקודם היומי או פגיעה בתפקודי הנשימה שלהם, יומלץ על טיפול קבוע במשאפים המשלבים סטרואידים ומרחיבי סימפונות במינונים שונים. במידה וגם הטיפולים האלו אינם יעילים, והחולים ממשיכים לסבול מתסמינים, אשפוזים חוזרים ואף ליטול סטרואידים (דרך הפה) – יומלץ לתת לאותם מטופלים – המוגדרים כסובלים מאסתמה קשה – תרופות ביולוגיות.
האם האסתמה שלכם בשליטה?
חולי אסתמה בכל דרגה שהיא – קלה עד קשה – יכולים לסבול מ'אסתמה לא מאוזנת' שבאה לידי ביטוי בהופעה חוזרת של תסמיני האסתמה, כגון: שיעול, קוצר נשימה, הגבלה נשימתית בביצוע פעילויות יומיומיות, הגעה למוקדים רפואיים או אשפוזים. אסתמה שאינה מאוזנת עלולה לגרום לאשפוזים מיותרים, ובמקרים קשים אפילו להגעה לטיפול נמרץ.
בנוסף, אסתמה קשה גורמת לשימוש חוזר בתרופות סטרואידליות (סטרואידים הניתנים דרך הפה או דרך הווריד), הכרוכות בתופעות לוואי מרובות.
קיימות 4 שאלות פשוטות באמצעותן יכול כל מטופל לבדוק האם האסתמה שלו מאוזנת והאם הוא זקוק לשינוי הטיפול התרופתי עוד בטרם תהיה החמרה משמעותית במצבו.
השאלות מתייחסות ל-4 שבועות קודם מילוי השאלון.
1. האם היו לך תסמינים של האסתמה (כגון: שיעול, צפצופים, קוצר נשימה) בשעות היום יותר מפעמיים בשבוע ?
2. האם התעוררת במהלך הלילה עקב תסמינים של אסתמה ?
3. האם הזדקקת למשאפים מרחיבי סימפונות (תרופת הצלה) יותר מפעמיים בשבוע ?
4. האם הופיעו אצלך תסמינים של אסתמה שהגבילו את הפעילות הגופנית שלך ?
במקרה שהתשובות לכל השאלות – שליליות, מצבו של המטופל טוב וככל הנראה האסתמה מאוזנת ובשליטה. במידה ותשובה אחת או שתיים חיוביות, ככל הנראה האסתמה של המטופל מאוזנת רק באופן חלקי. במקרים בהם יש שלוש או יותר תשובות חיוביות – מסתמן שהאסתמה אינה מאוזנת ואינה בשליטה ועל כן מומלץ לפנות לרופא המטפל (אלרגולוג או רופא ריאות) ולתאם פגישה בהקדם.
קיימות כמה סיבות שגורמות לאסתמה לצאת מאיזון: שימוש לא נכון במשאף – ישנם סוגים רבים של משאפים (חלקם פועלים על בסיס תרסיס וחלקם פועלים על בסיס אבקה יבשה). חשוב לוודא, בכל סוגי המשאפים, כי נעשה בהם שימוש נכון על מנת לוודא הגעה מיטבית של התרופות שבמשאף לדרכי הנשימה. בנוסף, חוסר נטילה בצורה מסודרת של הטיפול שהומלץ על ידי הרופא המטפל עלול לגרום לאסתמה להיות לא מאוזנת.
קיימות גם סיבות נוספות: שינוי מקום המגורים לאזור עם זיהום אוויר גבוה, חשיפה לאלרגנים במקום העבודה, אלרגיה לאלרגנים נשאפים (בעיקר בעונות המעבר – האביב והסתיו), חשיפה לעשן סיגריות, שימוש בתרופות המחמירות את האסתמה כגון תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות , עליה משמעותית במשקל, צרבת ואפילו הופעת דיכאון וחרדה.
המלצות לחולי אסתמה בימי קורונה
לאור התפשטות נגיף קורונה גם בישראל, קיימת חשיבות רבה לשמירה על איזון המחלה. אומנם, חולי אסתמה אינם בסכנת הדבקות גבוהה יותר בווירוס בהשוואה לשאר האוכלוסייה, אך נטילת סטרואידים דרך הפה או יציאה מאיזון בעת הדבקות בנגיף עלולה לגרום למחלה קשה וסוערת יותר.
• הקפידו על נטילת יום-יומית של הטיפול על פי ההנחיות שקיבלתם מהרופא, תוך שמירה על טכניקת שימוש נכונה של המשאפים.
• הקפידו על שמירת משקל תקין באמצעות תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה גם בבית.
• המנעו מחשיפה לעשן סיגריות.
• בעונות המעבר – כמו בתקופה הזו – הקפידו על טיפול אנטי אלרגי.
• במקרה של החמרה במצבכם – השתמשו בשאלון לבדיקת אסתמה מאוזנת.
• חולי אסתמה שמקבלים טיפול ביולוגי במרפאות בבתי חולים ובמרפאות קהילה צריכים להמשיך להגיע לקבלת הטיפול. מומלץ לבדוק האם קיימת אפשרות לקבלת הטיפול בבית.
• יש להמשיך ולהגיע למרפאות השונות על מנת לקבל חיסונים אנטי אלרגיים.
• בכל בעיה פנו לייעוץ עם הרופא המטפל.
הכותב הינו פרופסור חבר קליני ומנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי בני ציון, חיפה
בשיתוף אסטרהזניקה