מתייחדים עם הנופלים: "שירים לזכרם" בכנסת

 

טקס "שירים לזכרם" המסורתי נערך הערב (ב') בכנסת בהשתתפות נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת בני גנץ, שר הביטחון נפתלי בנט, הרמטכ"ל אביב כוכבי ומ"מ מפכ"ל המשטרה מוטי כהן משתתפים גם הם - אך הוקלטו מראש בשל הנחיות הבריאות בימי הקורונה.  ynet העביר את הטקס בשידור ישיר.

בשל המגבלות, הטקס כולו הוקלט מראש במשך חמישה ימים, בחלקים וללא קהל. לראשונה יוקרנו שמותיהם של כלל חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה על חזית קירות משכן הכנסת.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו הדליק נר בפתח הטקס: "אני מבקש להדליק נר לזכרו של אחי, יוני, שנפל במבצע אנטבה. אין יום שאני לא זוכר אותו. אני מבקש גם להדליק שני נרות לחברי לנשק בסיירת מטכ"ל".

 

יו"ר הכנסת בני גנץ אמר בנאומו: "יום הזיכרון הוא יום שבו המדינה עוצרת ומתייחדת עם כלל נופליה, אבל אסור לנו לשכוח שהמושג הזה' כלל נופליה' בסוף ולפני הכול, מורכב קודם כל מאנשים, שמות, בנים ובנות, שהם עולם ומולאו לעצמם, עולם ומלואו למשפחה שלהם".

 

גנץ סיפר על חוויותיו מימי צוק איתן: "כל יום הביא איתו בשורות קשות על נופלים נוספים, ואין לך זמן תוך כדי המערכה להתעסק בעניין הזה, לא נפשית ובטח לא זמן פיזי. בעצם אחרי צוק איתן אני מצאתי את עצמי במסע בין 68 משפחות, שכל אחת איבדה עולם ומלואו. אתה לומד לדעת שזה לא דיווח קר בקשר, אלא זה לפגוש עשירים ועניים ודתיים וחילונים ויהודים וערבים, ואיפה לא הייתי, אבל זה העם שלנו וזו החברה שלנו.

 

"זה מסע כואב, אבל יותר משהוא כואב לי - הוא כואב למשפחות", המשיך גנץ. "בשבילנו הקרב נגמר, אבל המשפחות הן אלה שקמות בבוקר וניגשות לחדר שהוא שוב ריק, וחלום שלא התגשם, וחברים שמגיעים שנים אחר כך והם כבר גדולים ויש להם ילדים, וזו מעין תחושת החמצה שמלווה אותם כל שנייה מחייהם ותלווה אותם כל שנייה. אין לנו אלא לחבק, ובעיקר אין לנו אלא להיות יותר ראויים, כי בסוף האנשים האלה נפלו כדי שנחיה נכון, שנחיה כאן אחד בשביל השני. וזה מה שאני לוקח, פשוט שנהיה ראויים".

 

שר הביטחון נפתלי בנט הזכיר את סא"ל עמנואל מורנו מסיירת מטכ"ל, שנפל במלחמת לבנון השנייה ותמונתו עדיין אסורה בפרסום: "עמונאל היה חבר נפש שלי. אנחנו התגייסנו באותו היום לסיירת מטכ"ל ועשינו את כל המסלול ביחד. ישנו ביחד באותו החדר וטיילנו ביחד במרוקו ובספרד. עמנואל היה הנופל האחרון של מלחמת לבנון השנייה והוא חסר לי מאוד". בנט הוסיף: "גם היום אנחנו שולחים חיילים כדי להגן על גבולות ישראל, על מדינת ישראל, כדי שלעולם לא נהיה תלויים באף אחד. רק בנו ובכוחנו".

 

 

 

מוקדם יותר, ב-20:00, נשמעה צפירת דומייה בת דקה ובכותל המערבי בירושלים נערך הטקס הממלכתי שפתח את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. בטקס השתתפו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין והרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי. הטקס התקיים במתכונת מצומצמת וללא קהל.

 

הנשיא ריבלין פנה בנאומו למשפחות השכולות ואמר: "השנה אתם לבד בחדרים. איננו יכולים להגיע אל בתיכם, איננו יכולים לעמוד לצדכם בחלקות הצבאיות. איננו יכולים לחבק אתכם, לאמץ אתכם לליבנו כשהצפירה מפלחת את השקט, קורעת את הלב. מי שפגש אתכם הורים, אחיות, אחים, בנות ובני זוג, סבתות וסבים, ברגעים הקשים של השבעה, של השלושים, של השנה הראשונה, וגם אחריה, שמע את השאלות הגדולות: איך ממשיכים מכאן, לאן ממשיכים מכאן. למה, למה להמשיך מכאן. "בחרו בחיים" ביקשנו, התחננו כולנו.

 

 

"החיים המשיכו לפעום בחוץ, מכעיסים, מהירים", המשיך הנשיא, "ואתם, בכל יום, נלחמים למען החיים. מלמדים את הגוף פעולות חיים מובנות מאליהן: להתעורר ולקום מהמיטה. ללעוס הברות ומילים זו אל זו עד שיהפכו למשפטים, לדיבור. לצאת החוצה, להיכנס למכונית או לעלות על אוטובוס. להיות בחברת אנשים, להירדם בלילה, לישון. והנה באה עלינו תקופת המגפה, ופתאום נדמה שהעולם מסתובב לאט יותר. בידוד כזה, ימים שכאלה, מציפים אצל כולנו את מה שיש. אבל הם מציפים עוד יותר, אני יודע, את מי שאינו. הם מציפים עוד יותר, את החלל, את הגעגוע, את הכאב".

 

ריבלין הוסיף: "אני יודע משפחות אהובות, כי אתן לא צריכות את יום הזיכרון כדי לזכור. לכן יש הרי עוד כל כך הרבה ימים, עוד כל כך הרבה לילות, כל השנה. היום הזה הוא בשבילנו. כדי שנוכל ולו לרגע, להכיר את הפנים והשמות, החיים והסיפורים של בני ובנות הארץ הזו, של האהובים שלכם. כדי שנזכור ונזכיר את שתי ההבטחות העומדות בבסיסה של הברית הישראלית, לבנות בזיעת אפנו חיים ראויים, שקטים ובטוחים לילדינו, ולהחזיר אותם הביתה בכל מחיר, גם אם לא שבו מן הקרב. השנה לא נוכל לבכות יחד, השנה לא נוכל להביט בעיניכם, אבל נזכור את שתי ההבטחות האלה. נזכור ונזכיר, ונרגיש היטב, גם השנה, את המחיר הבלתי נתפס שנכפה עלינו על מנת שהבטחות אלה יקוימו".

הרמטכ"ל אביב כוכבי אמר: "רחבת הכותל כמעט ריקה מאדם, אבל לנגד עיניי עם ישראל שעליו נשבעו להגן, כל חיילי צה"ל בעבר ובהווה, ובשורות הראשונות עצובים ועצורים בני המשפחות השכולות. אלו ימים מורכבים, המביאים עימם דאגה וחשש, הנובעים מהסכנה שמרחפת. תקופת משבר כמו תקופת מלחמה, דוחקת את הטפל והשולי, ומבליטה את החשוב, את הערכי, ואת קדושת החיים. עבור מפקדי צה"ל וחייליו, החשוב, הערכי וערך החיים הם המהות כל הזמן, הנובעים מייעודנו: השמירה על ריבונות המדינה ועל ביטחון אזרחיה. משפחות יקרות, גם כעת, למרות המרחק, כל עם ישראל ביחד איתכן, באמצעות כל סוגי המסכים. איש איש בביתו, עוצר, מזדהה ומקדיש זמן לזיכרון הבנים והבנות".

 

הרמטכ"ל הוסיף: "בכל מקום שאליו הגיעו יחידות צה"ל, הונף דגל המדינה, וחיים וקהילה החלו להתפתח. אבל היום, הדגל משפיל קומה לזכר הנופלים, ומזכיר לכולנו שהכאב העצום שאתם, בני המשפחה, חשים, הוא כאב החירות, וכאב העצמאות שיש למדינת ישראל. ומחר הדגל יתרומם לראש התורן. כל חוט כחול שרקום בו מייצג אחד – משמונה עשר אלף חמש מאות שישים ואחד חיילי צה"ל ומפקדיו, שבמותם אפשרו לנו חיים בטוחים במדינת ישראל".

 

23,816 חללים נפלו במערכות ישראל מאז 1860, תקופת ראשית הציונות. בפיגועי טרור נרצחו מאז 4,166 בני אדם. מיום הזיכרון אשתקד נוספו 42 למניין הנופלים ונפטרו 33 נכי צה"ל, שגם הם מוכרים כחללי המערכות.