לראשונה: בג"ץ ידון בשבוע הבא בכהונת ראש ממשלה עם כתב אישום
ביום ראשון ידון בג"ץ בסוגיה הנפיצה בהרכב של 11 שופטים, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. ביום שני ידונו השופטים בחוקיות ההסכם בין הליכוד לכחול לבן. בית המשפט שוקל להעביר את הדיונים בשידור חי. הליכוד: "אסור לביהמ"ש להיכנס בשעריו של העולם הפוליטי"
בג"ץ הודיע אחר הצהריים (יום ג') כי יקיים דיון ביום ראשון וביום שני בעתירות שהוגשו נגד הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שעומד ותלוי נגדו כתב אישום, ונגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן להקמת ממשלת אחדות. זו הפעם הראשונה שבג"ץ ידון בסוגיה הנפיצה. העותרים מבקשים למנוע מבנימין נתניהו לכהן כראש ממשלה במקביל למשפט שבו הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
חיות הודיעה כי בית המשפט שוקל להעביר את הדיון בשידור חי, כפי שהיה בדיון על השימוש באמצעי המעקב של השב"כ לצורך המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. "אנו בוחנים את האפשרות לקיים שידור ישיר של הדיון בעתירות דנן", נכתב בהודעה. "ככל שיש למי מהצדדים לעתירות הסתייגות מקיום השידור כאמור, עליו להודיע על כך עד ליום ה' 30/4 בשעה 12:00". הדיון ביום ראשון יעסוק בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, וביום שני בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני.
בעתירות ידונו 11 שופטים, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. לצידה ישבו בהרכב המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר, והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון, ג'ורג' קרא ודוד מינץ. להרכב מונו השופטים הוותיקים ביותר. שש עתירות קודמות בנושא נדחו על הסף מטעמים פרוצודורליים, שלפיהם העתירות הוגשו מוקדם מדי.
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, המייצגת את העותרים מבכירי ההיי-טק, האקדמיה, החינוך והביטחון, מסרה בתגובה: "אני מביעה סיפוק רב מהעובדה שהעתירה, אשר עוסקת בסוגיה חשובה ועקרונית למדינת ישראל ושבית המשפט קבע שעניינה בליבת ערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי, תתברר בהרכב מורחב של 11 שופטים, כפי שנקבע ובמהירות המתחייבת נוכח דחיפות העניין".
לאור ההחלטה, התנועה לאיכות השלטון, שהיא אחת העותרות, מתכוונת לקיים במוצאי שבת בשעה 20:00 הפגנה בכיכר רבין, תחת הכותרת "מגינים על בית המשפט - אומרים לא לממשלת השחיתות". יו"ר התנועה ד"ר אליעד שרגא אמר: "הקרב על דמותה של מדינת ישראל יתקיים גם בבית המשפט העליון וגם ברחובות. ישראל יקרה מידי בכדי שנפקיר אותה בידיו של נאשם בפלילים. כולנו חייבים להתייצב ולהגן בגופינו על בית המשפט".
את העתירות הגישו כמה וכמה גופים: סיעת יש עתיד- תל"ם, התנועה לאיכות השלטון, קבוצה של 123 אנשי ביטחון, רוח והיי-טק, עמותת "חוזה חדש", משמר הדמוקרטיה, התנועה לטוהר המידות, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ועו"ד שפיק רפול.
מוקדם יותר היום הגיבו המשיבים על שורת העתירות שהוגשו לבג"ץ. נתניהו בעצמו דרש לדחות אותן על הסף. "העתירות מהוות ניסיון לגרור את בית המשפט לפגיעה בקודש הקודשים של יסודות משטרנו החוקתי. לפגיעה בזכות הציבור לבחור בעצמו מי ינהיג אותו", טענו עורכי דינו של נתניהו.
הם הוסיפו: "עם כל הכבוד, לבית המשפט אין כל סמכות בדין לפסול את ראש הממשלה נתניהו, כאשר חוק יסוד: הממשלה וחוק הממשלה לא מעניקים לבית המשפט הנכבד סמכות כזו, אלא קובעים את ההיפך הגמור".
סיעת הליכוד דרשה גם כן לדחות את העתירות על הסף. "בית משפט נכבד זה אינו מתערב בשיקול דעתם של נשיא המדינה, חברי הכנסת והכנסת בהליכים החוקתיים להקמת הממשלה - הרשות המבצעת של המדינה - שתכליתם היא להגשים את רצון העם כפי שבא לידי ביטוי בבחירות לכנסת", נכתב בתגובה. "אסור לה לפוליטיקה להיכנס בשערי בית המשפט ואסור לו לבית המשפט להיכנס בשעריו של העולם הפוליטי".
מפלגת כחול לבן בראשותו של גנץ, שעד לבחירות הצהירה שראש ממשלה לא יכול לכהן תחת כתב אישום, דרשה גם היא לדחות על הסף את העתירות. במפלגה הדגישו את החשיבות של אמון הציבור בשלטון החוק, טוהר המידות, חומרת העבירות בכתב האישום שהוגש נגד נתניהו והקושי הפרקטי בתפקוד ראש הממשלה הנאשם בפלילים, "אך צוק העתים בו נמצאת מדינת ישראל מחייב התייחסות מיוחדת, במסגרתה האיזון בין הערכים המעצבים את חיינו בדרך שגרה נסוגים בפני ערכים חשובים לא פחות בשעת חירום".
בנוגע להסכם הקואליציוני טוענים בכחול לבן: "הסדרה חוקית של הרוטציה שהפכה מקובלת במשטר בישראל ואי השארתה לחסדי הסכמים פוליטיים היא כורח חיובי, הגם כי ייאמר ביושר שהוא נובע בעיקר מחוסר האמון ששורר בין הגושים". היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וממלאת מקום יועמ"ש הכנסת שגית אפיק יגישו את תגובותיהם עד יום חמישי ב-14:00.
ב-1993 קבע בג"ץ את "הלכת דרעי-פנחסי", שלפיה הגשת כתב אישום נגד שר או סגן שר עשויה לחייב את פיטוריהם על ידי ראש הממשלה. בעקבות שני פסקי דין פיטר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין את שר הפנים בממשלתו אריה דרעי ואת סגן שר הדתות דאז רפאל פנחסי.
באוגוסט 2019 התפטר שר העבודה והרווחה חיים כץ לאחר שהיועמ"ש מנדלבליט הודיע כי בכוונתו להגיש נגדו כתב אישום בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
לפנייה לכתב/ת 
