בכיר בליכוד במסר לבג"ץ: "התערבות תוביל לבחירות, שבמרכזן סמכויות העליון"
הדיונים בעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו שהואשם בפלילים יתקיימו בשידור חי, ביום ראשון הבא. לפיד על דברי הבכיר בליכוד: "איום יותר כוחני ועברייני, לא נראה פה מעולם". גנץ: מוותר על המעון לראש הממשלה החלופי
בכיר בליכוד אמר היום (חמישי) כי "התערבות של בג"ץ תביא בהכרח לבחירות שבמרכזן יעמדו סמכויותיו של בג"ץ ופסקת ההתגברות". יו"ר יש עתיד יאיר לפיד צייץ על כך: "איום יותר כוחני, עברייני ואפל מזה ששיגרה היום מפלגת השלטון כלפי בית המשפט העליון, לא נראה פה מעולם. כל יום נחצה פה עוד גבול, גרוע מקודמו".
שרת התרבות והספורט, מירי רגב, הייתה אף יותר חריפה מאותו "בכיר בליכוד". לשופטי בג"ץ אמרה: "אל תתערבו. פשוט אל תתערבו. במדינה דמוקרטית רק העם קובע מי יהיה ראש הממשלה ומי יהיו נבחריו. העם רצה אחדות, העם בחר אחדות והעם יקבל אחדות. הדרך היחידה לצאת מהפלונטר הפוליטי הוא לקיים את הסכם הרוטציה ככתבו וכלשונו. גם מוסד היועץ המשפטי לממשלה, אבן יסוד בדמוקרטיה הישראלית, סבור כך".
לדברי רגב, "כל אמירה אחרת, כל החלטה אחרת, תחשוף את הפנים האמיתיות ותשלים את ההפיכה המשפטית אותה התחיל אהרון ברק לפני שנים. לכל אדם יש את זכות החפות וכך גם לנתניהו. חוק יסוד קובע שראש הממשלה יכול לכהן עד הרשעה בפסק דין חלוט. לכן אני קוראת לכם, שופטי בית המשפט העליון, לאמץ את תשובת היועץ המשפטי לממשלה, ולא להתערב. אל תגררו את ישראל לבחירות רביעיות".
בתוך כך, יו"ר כחול לבן בני גנץ הבהיר לחברי הסיעה היום כי אין בכוונתו להשתמש בסעיף הדיור המופיע בהסכם הקואליציוני והוא יישאר לגור בביתו, וכן כי יצומצמו מספר בעלי התפקידים בממשלה ככל הניתן. בנוסף החליטה סיעת כחול לבן כי כל אחד מחברי הכנסת יתרום החל מחודש אפריל 20% משכרו.
לפי החלטת בג"ץ שהתפרסמה הערב על ידי דוברות הרשות השופטת, הדיונים בעניין העתירות נגד הטלת הקמת הממשלה על חבר כנסת שנגדו עומד ותלוי כתב אישום יועברו בשידור חי ביום ראשון וביום שני. הדיונים ישודרו באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית, וזאת במסגרת הפרויקט הניסיוני להעברת שידורים ישירים של דיונים נבחרים בבית המשפט העליון.
הדיונים יתקיימו בפני הרכב של 11 שופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. באולם יותקנו מחיצות שקופות בין מקומות הישיבה של השופטים אשר קיבלו את אישור משרד הבריאות לצורך שמירה על בריאות הנוכחים.
בשל מגבלת המקום, הכניסה לאולם תותר לנציגי הצדדים בלבד (עד שלושה נציגים לכל צד). הדיונים יועברו בשידור ישיר באתר בית המשפט העליון ובחשבון הטוויטר של דוברות הרשות השופטת.
מוקדם יותר היום טען היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בתשובה שהגיש לבג"ץ כי אין מניעה משפטית להטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו למרות כתב האישום שהוגש נגדו. "על אף הקשיים המשמעותיים הקיימים שמתעוררים בעניין, אין בהם כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא שרוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שח"כ נתניהו יעמוד בראשה", כתב מנדלבליט. הוא קרא גם שלא לפסול את ההסכם הקואליציוני, נושא שגם בו ידון בג"ץ, אך מתח עליו ביקורת קשה.
לעיון בעמדת היועץ המשפטי לממשלה לקראת הדיון בבג"ץ - לחצו כאן
לעיון בעמדת הכנסת לקראת הדיון בבג"ץ - לחצו כאן
לעיון בעמדת בית הנשיא לקראת הדיון בבג"ץ - לחצו כאן
"הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת אשר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, כמו גם עמידתו בראשות הממשלה, אכן מעוררת קשיים משמעותיים, במישורים שונים", כתב היועמ"ש.
בנוגע להלכת דרעי-פנחסי, שנקבעה לפני יותר משני עשורים ושעוסקת בהעברת שרים וסגני שרים מתפקידם במקרים של כתב אישום, אמר היועץ: "בעוד שבעניין דרעי ופנחסי מדובר היה בהעברת שר וסגן שר מתפקידם על-ידי ראש ממשלה, בענייננו עסקינן בהטלת התפקיד להרכבת ממשלה או בכהונה כראש ממשלה לאחר מכן. כידוע, מעמדו של רה"מ הוא מעמד מיוחד, השונה ממעמדם של שרים וסגני שרים. משמעות התפטרותו שונה ותוצאותיה מרחיקות לכת, וכפיית התפטרותו מהווה התערבות משמעותית הרבה יותר בהליך הדמוקרטי מזו הנובעת מפיטורי שר".
מנדלבליט הזכיר כי סעיף בחוק יסוד: הממשלה קובע: "כהונתו של ראש ממשלה תופסק באופן מידי רק לאחר פסק דין סופי".
עוד הסביר היועמ"ש: "אין בסיס להתערבות שיפוטית בשיקול דעתו של נשיא המדינה בעניין הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, ככל שרוב חברי הכנסת אכן יבקשו מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה עליו.
זמן קצר לאחר מנדלבליט, גם הכנסת הגישה לבג"ץ את עמדתה בנושא. הכנסת טענה כי היא אינה סבורה שיש מקום להתערבות שיפוטית בהחלטה של חברי הכנסת לתת אמון בממשלה, גם אם הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה העומד בראשה. הכנסת אינה רשות מינהלית, ועל כן אין לבחון את סבירות החלטותיה. עוד נטען כי "מדובר בהחלטה פוליטית במהותה, אשר מתקבלת על בסיס מנעד רחב ביותר של שיקולים, ועל כן אין מקום שבית המשפט ייכנס לשדה פוליטי זה ויערוך בעניינה ביקורת שיפוטית.
בית הנשיא הגיש אף הוא את עמדתו לבג"ץ באמצעות היועצת המשפטית לנשיא המדינה, אודית קורינלדי-סירקיס: "הסוגיה המועלית על ידי העותרים, היא סוגיה עקרונית, הראויה לדיון ונתונה להכרעתם של הכנסת ובית המשפט הגבוה לצדק, אך היא איננה עומדת לפתחו של נשיא המדינה ואין מקום לדון בה במסגרת סמכותו של נשיא המדינה לפי סעיף 10 (ב) לחוק יסוד: הממשלה. על פי סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה, הליך הרכבת הממשלה עבר לכנסת ומוקד ההכרעה בשאלת מועמדותו של חבר כנסת לתפקיד הרכבת הממשלה מונח לפתחם של חברי הכנסת שהם נבחרי הציבור, ולא לפתחו של נשיא המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
