הנוסעים מחכים, ובינתיים בונים גשרים: כך מנוצל קיפאון הקורונה לעבודות שעוכבו שנתיים
נוסעים התלויים ברכבות כדי להגיע למקום עבודתם יחכו לפחות עוד שבועיים. בינתיים, הפסקת תנועת הרכבות ודילול המכוניות בכבישים סייעו להקמת גשרים מעל מסילות וכבישים מרכזיים ברחבי הארץ. צפו בתיעוד המיוחד מהעבודות להנפת גשרי הענק. וגם: איך בונים גשר?
החלטת משרד התחבורה על עיכוב החזרתה לפעילות של רכבת ישראל מכעיסה נוסעים רבים שתלויים בה כדי להגיע למקום עבודתם, אך לצד זאת, משבר נגיף הקורונה הביא עמו גם תנופת בנייה ושדרוג של התשתיות ברחבי הארץ. תוכניות שחיכו במשך שנים לצאת לפועל קודמו בעקבות הפסקת תנועת הרכבות ודילול התנועה בכבישים. כך למשל, הוקמו חמישה גשרים ברחבי הארץ מעל מסילות הרכבת, וגם מעל כבישים מרכזיים. צפו בתיעוד הנפת הקורות לגשרי הענק בסרטון שבפתח הכתבה.
הרכבת תחזור רק עוד שבועיים - והנוסעים זועמים
הפרדה מפלסית שתשים סוף לפקק?
בספטמבר 2017 הושקה בחגיגיות תחנת הרכבת בכרמיאל, שחיברה את העיר הגלילית וסביבתה לחיפה ומשם לכל רשת הרכבות בישראל. לצד היתרונות הרבים של חיבור האזור לרשת הרכבות, תושבי העיר הרגישו בחיסרון מרכזי.
המסילה חוצה את כביש 748 שמגיע ממשגב, בצמוד לצומת שבו הוא מתחבר עם כביש 85 המרכזי. התוצאה היא פקק שבשעות העומס נמשך גם יותר מ-40 דקות. במקרים כאלה, חברות התשתית מקדמות הפרדה דו-מפלסית, כך שתנועת הרכבים תעבור מעל למסילה. אולם, הפרדה כזו נתקעה בכרמיאל במשך יותר משלוש שנים בעקבות התנגדות היישוב בענה, שהמחלף אמור לעבור בשטחו.
בסופו של התהליך בתחילת החודש שעבר, הניפו עובדי חברת נתיבי ישראל במשך 10 שעות את הקורות שיהיו הבסיס למחלף המיוחל, והעבודות צפויות להסתיים בסוף השנה.
במשך יותר משנתיים עוכבו העבודות להקמת גשר להולכי רגל ורוכבי אופניים מעל כביש החוף, הסיבה לכך - לשם הקמת הגשר נדרש פירוק מסילת החוף של הרכבת, והרכבתה מחדש כשהמשמעות היא עצירת תנועת הרכבות. בזכות משבר הקורונה והפסקת תנועת הרכבות ניתן היה להתחיל בהקמה, והגשר צפוי להיפתח לציבור בחודש יוני.
גם בקריית גת ניצלו את השבתת הרכבת, הניפו את הקורות והחליפו את הגשר הישן שהיה מעל המסילות במחלף חדש, שמחבר את שכונת כרמי גת לעיר. בכך, מנעו ברכבת השבתה נוספת של הקווים באזור שהייתה אמורה להיות באוגוסט.
קורות נוספות הונפו כבסיס למחלפים בפרדס חנה, באשקלון ובבית שמש. המטרה היא להפחית את העומס בכבישים לאחר שנבנו בערים הללו אלפי יחידות דיור, לעתים ללא תשתית תחבורתית מתאימה ובעיקר בשל היעדר מענה של תחבורה ציבורית יעילה ואיכותית.
בתוך כך, גם בחברת "חוצה ישראל" ניצלו את התקופה לעבודות תשתית להקמת גשרים ומחלפים. בין היתר הואצו העבודות על מחלף מיתר בין כביש 31 לכביש 60 וכן העבודות לבניית הגשר שיסדיר את הכניסה לקיבוץ אייל בכביש 444.
איך בונים גשר?
עוד בתקופה הרומית נבנו בישראל גשרים קמורים, עם זאת, היום הגשר הנפוץ ביותר הוא גשר קורות. הקורות נוצרים באמצעות מתיחה של עורקי ברזל שעליהם יוצקים את הבטון. לאחר מכן, כשמשחררים את הברזל מהמתיחה נוצרים כוחות פנימיים בתוך הקורה שמחזקים אותה.
"תדמיין שתיקח מהמדף ערימת ספרים ואם לא תפעיל לחץ פנימה עם הידיים, הספרים יחליקו ויפלו", תיאר המהנדס דודי ימין, סגן מנהל הפרויקטים של חברת נתיבי ישראל בדרום. "כל הרעיון של מתיחת הברזל בתוך הקורה הוא יצירת מאות טונות של לחץ שמאפשר בניית גשרים ארוכים".
את היסודות קודחים עם ברזל ובטון בתוך האדמה, כשכל יסוד יכול להחזיק 60 טון של משקל. את כל היסודות מחברים יחד לתוך יציקת בטון - וזהו הבסיס לניצבי הגשר. בין הניצבים לקורות מונחים "סמכים" - אלמנטים הנדסיים שמיוצרים מגומי משולב עם פלטות של פלדה, שמהווים סוג של בולם זעזועים המאפשר את התנועה מעל הגשר.
"לפעמים אנשים מתקשרים אלינו כי ראו רווחים קטנים בין קורות הגשר וחוששים שמדובר בסדקים", סיפר ימין שהוסיף כי "מדובר ברווחים שאנחנו עושים בכוונה מכיוון שבטון הוא חומר מאוד מעניין שמתרחב ומצטמצם בהתאם לאקלים, ואם לא נאפשר לו את האלסטיות הזאת ייווצרו סדקים בגשר".
לדבריו, מרבית המשקל של הגשר היא הגשר עצמו, כשתנועת כלי הרכב מעליו מהווה 10-15% מכל העומס, ולכן משקל הגשר והחומרים שממנו הוא עשוי מביאים אותו לעלויות גבוהות יחסית. הוא הוסיף שבאמסטרדם ובשנגחאי החלו כבר להדפיס גשרים במדפסות תלת ממד.
הילה חדד חמלניק, סמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בנתיבי ישראל אמרה כי "בעולם בונים גשרים באותה הדרך כבר יותר ממאה שנים, אבל הגיע הזמן לבדוק את האפשרויות להתקדם. הדפסה תלת-ממדית יכולה לייצר צורות מורכבות שבשיטות אחרות לא ניתן לבצע. זאת בלי תפרים בין חלקי הגשר, שמהווים את הנקודה החלשה ביותר במבנה".
היא הוסיפה: "באמצעות מדפסת בטון ניתן ליצור קורה חלולה במבנה של חלת דבש ובכך לחסוך משקל וכתוצאה מכך כסף וזמן לבנייה. בימים אלו אני בודקת עם מומחים מהולנד את האפשרות לבצע ניסוי כזה גם כאן בישראל".
לדבריה, גם בתחום התחזוקה יש צורך להתקדם לטכנולוגיות חדשות. מדי כמה שנים הם מבצעים סריקה של גשרים על ידי מהנדסים. "כשבודקים מטוס זה לא מעניין כמה שעות הוא טס, אלא כמה המראות ונחיתות היו לו, כי שם השעות הקשות שלו, וזה מאוד דומה לגשרים. אם הייתי יודעת את התדירות של המשקלים הכבדים עליו והרוחות התחזוקה הייתה יותר ממוקדת. פתחנו במכרז והזמנו חברות להציע פתרון, כך שבאמצעים טכנולוגיים נוכל לבצע בקרה לגשר וגם להתריע בפני משאית לפני שתיכנס לגשר אם הגובה או המשקל שלה לא מתאימים", סיפרה חדד חמלניק.
לפנייה לכתב/ת 
