הסכמה: ייפתחו כיתות א'-ג', לימודים לבגרות בי"א-י"ב
"קבינט הקורונה" נערך לאשר את חידוש הלימודים מיום ראשון בכיתות א'-ג'. הלימודים לבגרות יתחדשו בהדרגה בי"א-י"ב. מסגרות החינוך המיוחד יורחבו. הפעוטונים והגנים ייפתחו כנראה בעוד עשרה ימים וכל היתר לא יאוחר מ-1 ביוני
"קבינט הקורונה" שהתכנס הבוקר (יום ו') נערך לאשר את חידוש הלימודים מיום ראשון בכיתות א' ג' ואת חידוש הלימודים לבגרות בהדרגה בכיתות י"א-י"ב. כמו כן מסגרות החינוך המיוחד יורחבו, ויחודשו הלימודים במסגרות לנוער בסיכון. בבתי הספר החרדים יחודשו הלימודים בכיתות ו'-ח' במקום א'-ג'. עוד מסתמן כי הגנים והפעוטונים (3-0) ייפתחו בעוד עשרה ימים וכל יתר הכיתות ייפתחו לא יאוחר מ-1 ביוני.
נתוני הימים האחרונים: כ-40% מהחולים החדשים הם ילדים
הישיבה התנהלה באופן רגוע ללא עימותים מיוחדים, ורוב ההחלטות הושגו בהסכמה רחבה.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר שדו"ח גרטנר שפורסם אמש לא אומר שום דבר חד משמעי בנוגע להדבקת ילדים. בר סימן טוב הציע את פתיחת כיתות א'-ג'. המלצתו המקורית, פתיחת המעונות וגני הילדים ב-17 במאי לא התקבלה. חזרתם ללימודים של תלמידי כיתות י"א-י"ב היא בניגוד להמלצת בר סימן טוב, ובניגוד למחקר של האוניברסיטה העברית שהמליץ להחזיר תחילה ללימודים ילדים עד גיל 10.
שר הרווחה, אופיר אקוניס, הציע את ה-10 במאי לפתיחת המסגרות של גילאי 3-0, כדי לספק לארגונים מספר ימי התארגנות. גם המל"ל הצטרף להצעה של אקוניס ומשרד הרווחה ל-10 במאי. ראש הממשלה קיבל את ההצעה, והפך את זה גם לתאריך היעד של פתיחת הגנים בגילאי 6-3. בנוסף ראש אגף תקציבים באוצר דיווח לשרים שנפתרה הסוגיה התקציבית מול מעונות היום והגנים הפרטיים.
ההצעה המקורית של משרד הבריאות היתה עד ה-1 ביוני כתאריך סופי לפתיחת כיתות ד' עד י'. השר אקוניס התערב ואמר: "זה מאוד מאוחר ויוצר מצב שחוזרים לזמן קצר מאוד כי חופשת הקיץ בסוף יוני". ראש הממשלה קיבל את הדברים וקבע שלגבי כיתות ד'-י' תהיה הצעה נפרדת וזה ייקרה במהלך מאי ולא יאוחר מה-1 ביוני.
בתחילת הדיון משרד החינוך הציע שגם הגנים בגילאי 3 עד 6 יחזרו, אולם משרד הבריאות והמל"ל התנגדו בנימוק שיש קושי עם הילדים ויש עוד צורך בהתאמות.
שר החינוך, רפי פרץ, אמר בישיבה: "פתחנו את החינוך המיוחד עם 60 אלף תלמידים, עמדנו בכל התנאים ואף אחד לא נדבק". פרץ ומנכ"ל משרדו שמואל אבואב אמרו בדיון, כי משרד החינוך ערוך להחזרת ילדי גני הילדים בגילאי 6-3, תלמידי כיתות א'-ג' ותגבורים ומרתונים לבגרות בקרב תלמידי תיכון, עולים ומאוכלוסיות מיוחדות. גורמים במשרד החינוך אמרו מוקדם יותר כי "שום דבר לא יהיה מוכן אם משרד הבריאות יעמיד סטנדרטים לא ריאליים".
דרעי אמר בדיון: "אנו מוותרים על המלמטה למעלה ומעדיפים מלמעלה למטה". סוכם שבמגזר החרדי יחזרו ללימודים תלמידי הכיתות המקבילות לז'-י"א. עוד אמר דרעי: "כיתות ז'-יב' לא צריכים בייביסיטר, זהו ערך לימוד התורה. בגילאים הבוגרים יש מודעות גבוהה יותר להיגיינה".
ראש המל"ל אמר בדיון שהשיקול המשקי חשוב אבל הבריאותי חשוב עוד יותר.
לקראת הדיון גיבש המל"ל מסמך שממליץ לדחות בשבוע את חידוש הלימודים במערכת החינוך - בשלב זה בכיתות א'-ג' ובגנים שתוכננו לשוב ללמוד ביום ראשון. עם זאת, יודגש כי ההחלטה בנושא נתונה לשרי הממשלה.
לעיון במסמך העמדה המלא של המל"ל - לחצו כאן
בעקבות ההחלטה הודיע ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי כי הלימודים בעיר לא ייפתחו ביום ראשון: "לא ניתן לפתוח גנים וכיתות א'-ג 'ביום ראשון על סמך הנחיות הניתנות ביום שישי. מתוך אחריות לשלומם ובריאותם של הילדים ושל הצוותים החינוכיים, לא נוכל לפתוח את מוסדות החינוך אלא לאחר שנלמד, נבין וניערך על פי ההנחיות שיינתנו בהמשך. הגנים ובתי הספר נקיים, הצוותים ממתינים בהתרגשות אבל אנחנו לא נשחק לפי כללים של אנשים שלא לוקחים אחריות".
במקביל, הנהגת ההורים הארצית קראה הבוקר לממשלה לפעול להחזרה מיידית של ההורים לשוק העבודה על מנת למנוע קריסה כלכלית של מאות אלפי משפחות. "כתנאי ראשון לכך, יש להשיב את מערכת החינוך לפעילות סדירה ואת תלמידי הגנים ובתי הספר למסגרות הלימוד", ציינו בהנהגת ההורים, "בכפוף לשמירה על בריאותם שלהם, של צוותי ההוראה ושל ההורים ובכפוף להנחיות משרד הבריאות".
דו"ח: קשה לבודד את השפעת בתי הספר על התחלואה
בתוך כך, דו"ח נוסף של מרכז המידע, שכותרתו "תחלואת ילדים בקורונה, פוטנציאל ההדבקה והשפעת פעילותן של מערכות חינוך על העברת המחלה באוכלוסייה", בדק את האפשרות להחזיר את הלימודים לסדרם, לפחות בחלק מהכיתות. בתחילת הדו"ח נכתב בפירוש כי אין כיום ממצאים חותכים המאפשרים להעריך כיצד תשפיע פתיחתם של מוסדות החינוך על התחלואה הכללית.
מחברי הדו"ח העלו אפשרות של "תחלואה נסתרת" בקרב ילדים. בדו"ח נכתב בין היתר כי ממחקרים שונים בעולם עולה כי ילדים נדבקים בנגיף הקורונה, אך אלה הנושאים את הנגיף מפתחים תסמינים קלים לרוב וחלקם לא מראים סימפטומים כלל. ייתכן כי זו הסיבה שממעטים לבדוק ילדים בבדיקות קורונה ולכן שיעור התחלואה בקרב ילדים נמוך. אי לכך, קיים חשש כי ילדים עלולים להיות "נשאים שקטים" של המחלה ולהפיצה באוכלוסייה.
מנגד, נכתב בדו"ח, כי שורת מחקרים מהעת האחרונה מעלה כי ילדים שנדבקו בנגיף מדביקים אחרים פחות מאשר מבוגרים, ולפיכך אינם מקור הפצה מרכזי של המחלה באוכלוסייה. מחברי הדו"ח הדגישו כי בחינת הזיקה בין היקף התחלואה בנגיף במדינות השונות לבין פעילות בתי הספר בהן אינה מעלה קשר ברור, כיוון שקשה לבודד את השפעת פעילותה של מערכת החינוך על קצב התחלואה במדינות העולם מהגבלות משמעותיות אחרות שהושתו במקביל על האוכלוסייה. כמו כן, נכתב בדו"ח, קיימים מאפיינים תרבותיים וחברתיים ייחודיים בכל מדינה העשויים למסך את היכולת לבסס זיקה זו, כגון הרגלי היגיינה בשגרה, הקפדה על המרחב הפרטי, צפיפות במערכת החינוך בימים מתוקנים, רמת המשמעת והאמינות של הורי התלמידים ועוד.
בהמשך הדו"ח נכתב כי סגירת בתי ספר נעשתה בישראל ובמדינות רבות בעולם במקביל לפעולות מנע אחרות כגון סגירת פעילות המשק והמסחר והגבלות תנועה חמורות שהושתו על האזרחים. על כן, קשה מאוד לבודד את ההשפעה של סגירת בתי הספר על היקפי התחלואה.
עוד סוגייה שמעלים מחברי הדו"ח היא הצפיפות בכיתות בישראל, לעומת מדינות אחרות בעולם המערבי, שבהן מספר התלמידים בכיתות נמוך באופן משמעותי - דבר שעשוי להיות קריטי מאוד בנושא ההדבקה.
בדו"ח נכתב כי "כאשר בוחנים את המדינות שבהן מערכות החינוך נשארו פתוחות, מזהים בהן כמה מאפיינים שאינם קיימים בהכרח בשאר מדינות העולם, ובפרט בישראל. בין היתר, אפשר למנות את מידת הצפיפות הנמוכה של תלמידים בכיתות, הרגלי היגיינה משופרים, משמעת ואמינות של הורי התלמידים, הקפדה 'מובנית' של האוכלוסייה על המרחב האישי ועוד. מאפיינים ייחודיים אלה עשויים היו לאפשר שגרת לימודים הכרוכה בשיעורי הדבקה נמוכים, ומשכך קיים קושי נוסף להסיק בהכרח מניסיונן באשר לצפוי בישראל".
לפי דו"ח גרטנר, שפורסם אמש, ילדים גם מדביקים וגם נדבקים בנגיף הקורונה - אך משמעותית פחות ממבוגרים. מחבריו המליצו לפתוח את מערכת החינוך באופן מדורג.
לפנייה לכתב/ת 
