לקראת שבוע פוליטי קריטי: המדריך לדיוני בג"ץ
שופטי בג"ץ ידונו ביכולת של נתניהו להקים ממשלה עם כתב אישום ובהסכם הקואליציוני שנחתם בין כחול לבן לליכוד. מה דורשות העתירות? מה האפשרויות של השופטים? איך זה ישפיע על המערכת הפוליטית? ומה לוח הזמנים המשפטי והפוליטי? שאלות ותשובות | היום: שידור חי מהדיון בבג"ץ ב-ynet
בג"ץ יחל היום (ראשון) לדון בעתירות נגד העברת המנדט להרכבת הממשלה לבנימין נתניהו, שנגדו הוגש כתב אישום, וכן בהסכם הקואליציוני שנחתם בין כחול לבן לליכוד. מי עתרו נגד המהלכים? מה האפשרויות שעומדות בידי השופטים ואיך זה ישפיע על המערכת הפוליטית? ב-10:00 - שידור חי מהדיון בבג"ץ ב-ynet.
מי הגישו את העתירות?
מדובר בשבע עתירות שאוחדו לדיון אחד והוגשו על ידי סיעת יש עתיד-תל"ם, התנועה למען איכות השלטון, קבוצה של 123 אנשי ביטחון רוח והייטק, עמותת "חוזה חדש", משמר הדמוקרטיה, התנועה לטוהר המידות, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ועו"ד שפיק רפול.
מה דורשים העותרים?
העתירות שהוגשו עוסקות בשני נושאים מרכזיים: שאלת כהונתו של ראש ממשלה תחת כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון, וההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן.
חלק מהעותרים, כמו קבוצת אנשי הביטחון והחברה, מבקשים מבג"ץ להצהיר כי בהתאם לדין אסורה כהונה בתפקיד ראש הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות פליליות שיש עמן קלון. בעתירה שהגישו עמותות חוזה חדש ומשמר הדמוקרטיה הן דורשות למנוע מנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו.
סיעת יש עתיד-תל"ם והתנועה לאיכות השלטון דורשות לבטל את ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן מכיוון שלטענתם הוא חותר תחת עקרונות יסוד בשיטת המשטר בישראל, ובמיוחד בכל הנוגע לתפקוד הכנסת ולמעמדה של האופוזיציה. לטענת עו"ד דפנה הולץ-לכנר, שמייצגת את אנשי הביטחון והחברה, ההסכם הוא למעשה הפיכה קונסטיטוציונית של מדינת ישראל למדינה "דו-ראשית".
מה עמדות הצדדים שנגדם הוגשו העתירות?
ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנגד לעתירות ודורש לדחות אותן על הסף. לעמדתו, "העתירות מהוות ניסיון לגרור את בית המשפט לפגיעה בקודש הקודשים של יסודות משטרנו החוקתי, לפגיעה בזכות הציבור לבחור בעצמו מי ינהיג אותו". לדבריו, אין לבית המשפט כל סמכות בדין לפסול את ראש הממשלה נתניהו כאשר חוק יסוד הממשלה לא מעניק לו סמכות כזו, אלא קובע את ההפך הגמור.
גם סיעת הליכוד מתנגדת לעתירות נגדה ודורשת לדחות אותן על הסף. לעמדתה, "הלכת דרעי-פנחסי אינה חלה על ראש הממשלה" וכן התערבות בשיקול הדעת של הנשיא על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה היא פגיעה בשורה של זכויות יסוד בהן הזכות לשוויון, הזכות לבחור ולהיבחר ובחסינות הנשיא. "אסור לה לפוליטיקה להיכנס בשערי בית המשפט ואסור לו לבית המשפט להיכנס בשעריו של העולם הפוליטי", נכתב בתגובה.
כחול לבן דרשה אף היא לדחות על הסף את העתירות. בתשובת המפלגה הדגישו את החשיבות של אמון הציבור בשלטון החוק, טוהר המידות, חומרת העבירות בכתב האישום שהוגש נגד נתניהו והקושי הפרקטי בתפקוד ראש ממשלה שנאשם בפלילים, "אך צוק העתים מחייב התייחסות מיוחדת שבמסגרתה הערכים המעצבים את חיינו בדרך שגרה נסוגים בפני ערוכים חשובים לא פחות בשעת חירום". בנוגע להסכם הקואליציוני טענו בחול לבן כי הסדרת הרוטציה ואי השארתה לחסדי ההסכמים הפוליטיים היא כורח חיובי, והודו שהדבר נובע בעיקר מחוסר האמון ששורר בין הגושים.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט טען בתגובתו לבג"ץ כי אין מניעה משפטית להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו, למרות כתב האישום שהוגש נגדו. כמו כן, טען שלא ניתן לפסול את ההסכם הקואליציוני, למרות הקשיים שיש בו.
מה בג"ץ קבע בעבר? ומה התקדים פה?
בעבר דחה בג"ץ שש עתירות דומות שהוגשו בנוגע לכהונת נתניהו תחת כתב אישום, בטענה שהן היו מוקדמות מדי וטרם בשלה העת לדון בהם. היום ידונו שופטי בג"ץ לראשונה בשאלה אם ראש ממשלה יכול לכהן תחת כתב אישום.
בשנת 1993 קבע בג"ץ תקדים משפטי של הלכת דרעי-פנחסי, שלפיה הגשת כתב אישום נגד שר או סגן שר עשויה לחייב את פיטוריהם על ידי ראש הממשלה. בעקבות פסקי הדין פיטר ראש הממשלה יצחק רבין את שר הפנים אריה דרעי וסגן שר הדתות רפאל פנחסי.
לאחר מכן תוקן חוק יסוד: הממשלה כך שנקבע שכהונתם של שר וסגן שר תפקע אם הם הורשעו בעבירות שיש עמן קלות. בנוגע לראש הממשלה, נקבע שכהונתו תפקע רק לאחר פסק דין חלוט – כלומר, רק לאחר שבית המשפט העליון ידון בערעור ויקבע את אשמתו.
כעת בג"ץ ידון אם יש לחרוג מהחוק ולהכיל את ההלכה המשפטית שראש ממשלה לא יכול לכהן תחת כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון.
מי השופטים ואיך נקבע ההרכב?
בדיון בעתירות ידונו 11 שופטים, הרכב מורחב כמו שהיה בעבר בעתירות שעסקו בסוגיות ציבוריות חשובות כמו חוק הלאום, חוק האזרחות ועתירות שעסקו בתוכנית ההתנתקות. בראש ההרכב נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. לצידה ישבו המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר, והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון, ג'ורג' קרא ודוד מינץ. ההרכב נקבע לפי הוותק בבית המשפט העליון.
למה הדיון מועבר בשידור ישיר?
בהנהלת בתי המשפט ערכו פיילוט לשידור ישיר של עתירות בעלות חשיבות ציבורית, ולפני שבועיים שודר הדיון בעתירה נגד אמצעי המעקב של השב"כ במאבק נגד הקורונה. העתירות נגד נתניהו מעוררות עניין ציבורי רב, ולכן לצד קביעת הרכב מורחב של 11 שופטים, הוחלט שהדיון ישודר בשידור ישיר.
מה הלו"ז הפוליטי והמשפטי הצפוי?
היום בשעה 10:00 בבוקר יישמעו הטענות של הצדדים בנוגע לכהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום, וביום שני יישמעו הטענות בעד ונגד ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן.
ההחלטות בעתירות ציבוריות בעלות חשיבות כמו זו מתקבלות לרוב רק אחרי כמה שבועות. אבל לאור לוח הזמנים הפוליטי הדוחק, סביר להניח שההחלטה תתקבל בתוך זמן קצר.
שלושה ימים אחרי הדיונים בבג"ץ, ביום חמישי, יסתיים המנדט שניתן לכנסת לצורך הרכבת הממשלה. המשמעות היא שאם לא תוגש לנשיא ריבלין בקשה לקבלת המנדט שעליה חתומים 61 ח"כים – ישראל תלך לבחירות בפעם הרביעית ברציפות.
בשבוע שנותר ירכזו בכחול לבן מאמצים גדולים כדי לסיים את הליך החקיקה עד ליום חמישי.
החקיקה, שמתנהלת בכנסת באמצעות דיונים מרתוניים מעוררת ביקורת קשה של האופוזיציה, שטוענת שאורך הדיונים והפזיזות של הליך החקיקה לא מאפשרים דיון מעמיק בסוגיות המורכבות שעל הפרק. למרות זאת, בשבוע שעבר עברו התיקונים לחוק בקריאה ראשונה והוועדה המיוחדת החלה בעבודתה לקראת אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית.
מה האפשרויות שעומדות בפני השופטים?
שופטי בג"ץ נמצאים בעמדה רגישה וכל החלטה שיקבלו תגרור אחריה ביקורת קשה. קבלה של הסעד הראשון משמעותה להורות לנשיא המדינה שלא להטיל על ראש הממשלה בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה.
אפשרות נוספת היא הצהרה של בג"ץ כי חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון מנוע מלהרכיב את הממשלה. זהו סעד שאין לו משמעות מעשית.
בנוסף, חלק מהעותרים דרשו לפסול את ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, והשופטים עשויים לפסול אותו או סעיפים ממנו.
איך החלטות בג"ץ צפויות להשפיע על המגרש הפוליטי?
לפי ההערכות, אם השופטים יתנגדו לעניינים טכניים בהסכם הקואליציוני, כמו מספר הח"כים שנדרש כדי לשריין את חוקי הרוטציה, הדבר לא ישפיע על הקמת הממשלה המשותפת. לעומת זאת, אם השופטים יפגעו במנגנוני הרוטציה הדבר יעלה בעיות הן מצד הליכוד והן מצד כחול לבן.
אם השופטים יקבעו שנתניהו לא יכול לכהן כראש ממשלה, או שהוא אינו יכול להיות המשנה לראש הממשלה במהלך כהונת גנץ בראשות הממשלה – אז הדבר יהיה בעייתי מאוד מצד הליכוד. במפלגה הבהירו לאורך השבוע שעבר כי כל התערבות של בג"ץ בנושא תוביל מיד לבחירות סביב סמכויות בג"ץ ופסקת ההתגברות.
מנגד, אם השופטים יפסקו שלא ניתן להשביע שני ראשי ממשלה בו זמנית, חלופי ומכהן, הדבר יהווה בעיה מבחינת כחול לבן ובני גנץ.
לפנייה לכתב/ת 
