כך תכינו את הילדים לשגרה החדשה
מערכת החינוך תפתח את שעריה באופן חלקי מחר בבוקר, ושוב צריך לשנות לילדים את השגרה. מה עושים עם הקנאה באחים שנשארים בבית? ואיך אפשר לעזור להם להתכונן נפשית לשינויים? מדריך
מחר בבוקר (א') מערכת החינוך תפתח את שעריה לכיתות א'-ג' וי"א-י"ב, אחרי תקופה ארוכה ואינטנסיבית של שהות בבית. למרות החששות של הורים רבים, יש גם כאלו שנושמים לרווחה. הימים האינטנסיביים עם הילדים בבית, כשהם מנסים לעבוד, מכינים אין סוף ארוחות, עוזרים בלימודים המקוונים, ולא מוצאים דקה לעצמם - הותירו הורים רבים מרוקנים ומותשים.
לגבי הילדים - המצב מעט שונה. אני שומעת מהורים שילדים רבים מאוכזבים שעליהם לחזור לבית הספר. הם אינם רוצים לסיים את התקופה של השהות בבית, ומביעים מחאה וחששות סביב השינוי שעומד לקרות. ילדים ממהרים להסתגל לשינויים, והשהייה בבית הפכה זה מכבר להרגל, על אף שגם היא דרשה מהילדים הסתגלות כשרק החלה.
מדוע חלק מהילדים אינם רוצים לחזור לבית הספר? לא כל הסיבות המפורטות כאן מודעות באופן מלא לילדים, אך ילדים חשים בחושיהם שהחזרה ללימודים תביא עימה שינוי באורח החיים אליו התרגלו בימי הקורונה, ומתקשים להיפרד מהדברים הטובים שהביאה התקופה לחייהם.
זמן איכות עם ההורים בבית
עבור חלק מהילדים תקופת הקורנה הביאה עימה הרבה זמן איכות משפחתי ונוכחות הורית מוגברת. ישנם ילדים שרואים בימים כתיקונם את הוריהם רק בשעות אחר הצהריים, ובתקופת הקורונה חל בחייהם שינוי גדול כשהם שהו כל היום עם ההורים, למדו ביחד, עשו פעילויות משותפות ובישלו יחד. עבור ילדים כאלה סיום התקופה בבית מלווה בפרידה מאורח חיים שהיטיב עימם, וכרוך בהסתגלות לפחות נוכחות הורית.
קראו עוד:
חזרה ללימודים: פתרון נכון או טעות גדולה?
המומחים מספרים: האתגרים בבית שלנו
ההורים שבנו בתי עץ וקיר טיפוס בבית
קושי עם הישארות האחים הגדולים בבית
מכיוון שרק הילדים בכיתות הנמוכות והגבוהות יחזרו ללימודים, שאר הילדים יישארו בבית. חלק מהילדים חשים קנאה וכעס באחיהם ואף תחושה של חוסר צדק. ילדים מרבים לדמיין מה קורה בבית בהיעדרם. הם יכולים למשל לדמיין שכל המשפחה נהנית ביחד ועושה דברים כיפים שהם מפסידים (גם אם במציאות ההורים עסוקים והילדים הגדולים משתעממים ומצויים בחוסר מעש בזמן הזה).
תחושות אלה "מתלבשות" על הקנאה הטבעית שיש לאחים קטנים באחיהם הגדולים על כל ה"הטבות" שהם מקבלים בהיותם בוגרים יותר, ועל התסכול שאחים קטנים חשים מול כל הדברים שהם לא יכולים עדיין לעשות בגלל היכולות שלהם או הגיל שלהם.
שגרה שנבנית על זמנים שמוכתבים מבחוץ
בתקופת הקורונה התרגלו ילדים רבים לחיות בשגרה "טבעית" שמוכתבת על ידי הצרכים של הגוף והנפש, ולא על ידי תכתיבים חיצוניים. כך, ילדים הלכו לישון רק כשחשו עייפות, קמו מתי שרצו, אכלו מתי שחשו רעב, עשו ספורט מתי שרצו, נחו מול המסכים מתי שרצו וכדומה. עבור ילדים רבים שגרה כזאת יצרה רוגע וסיפוק.
המחשבה שיחזרו לשגרה שמוכתבת על ידי השכמה מוקדמת, זמני למידה מוכתבים מראש, שעת מקלחת ושעת שינה מוגדרות, יוצרת אצל חלק מהילדים התנגדות וחשש לאבד משהו שנהנו ממנו ושהיו מעדיפים להמשיך בו.
האם צריך לבדוק את הילדים כל יום? צפו:
לחצים חברתיים בבית הספר
עבור ילדים עם קשיים חברתיים החזרה לספסל הלימודים משמעותה לחזור להתמודדות עם נושאים חברתיים, וזאת מעמסה רגשית משמעותית מבחינתם. ילדים עם קשיים חברתיים צריכים להתמודד ביום-יום עם הצורך להשתלב עם חבריהם, למצוא נושאי שיחה, להתמודד עם ילדים שלא מקבלים אותם, לווסת את התנהגותם כשהם בחברה, להעז להצטרף למשחק משותף ולהתמודד עם קונפליקטים עם ילדים אחרים.
בתקופת הקורונה ילדים אלה יכלו לנוח מהמאמץ החברתי, מה שהוריד מעל כתפיהם הקטנות מעמסה גדולה. כעת, ילדים עם קשיים חברתיים עלולים לחשוש מהחזרה לשגרת בית הספר וכל מה שהיא מביאה עמה.
למידה פרונטלית
ישנם ילדים עבורם הלמידה הפרונטלית שבה עליהם להתרכז במשך פרקי זמן ארוכים כשהם פאסיביים היא קשה, מתסכלת ודורשת מאמץ רב. ישנם ילדים עם לקויות למידה או קשיי קשב וריכוז עבורם הלמידה בבית הספר היא מאבק יום יומי הכרוך בלחצים רבים.
ילדים אלה אינם מביעים נכונות לחזור לבית הספר כיוון שלמידה כזאת אינה מתאימה להם, וכיוון שחלקם חוו בתקופת הקורונה למידה מסוגים אחרים, והיו רוצים לשמר זאת. בתקופת הקורונה חלק מהילדים זכו ללמידה יותר חווייתית ופחות קונבנציונלית דרך משחקי מחשב לימודיים, למידה עם ההורים, ספרים דיגיטליים, פודקאסטים, טיולים בטבע וכד'). בחלק מהבתים "שיחררו" ההורים את נושא הלמידה והפחיתו את הדרישות הלימודיות מהילדים.
פחות גירויים
תקופת הקורונה הביאה עימה חזרה לחיים פשוטים יותר עם פחות גירויים כמו קניונים, קולנועים, מקומות בילוי, הסתובבות בחוץ, אורחים רבים, לוח זמנים עמוס פעילויות וחוגים, נסיעות, ועוד. עבור חלק מהילדים ההפחתה בגירויים יצרה שקט פנימי, הורידה לחצים ושיפרה את יכולתם להיות רגועים ומווסתים. עבור ילדים שזקוקים לפחות גירויים, החזרה לשגרה יכולה להחזיר אי שקט ועומסים רגשיים.
אז איך מכינים את הילדים לחזרה לשגרה ועוזרים להם להתחיל ברגל ימין?
1. עבור ילדים שלא רוצים לחזור ללימודים - חשוב לתת לגיטימציה לקושי לחזור, אך גם להדגיש את היתרונות שבמצב החדש. למשל שהם יהיו עכשיו הכי גדולים בבית הספר היסודי או היחידים בחטיבה ובתיכון, שהלימוד יהיה בכיתה עם פחות ילדים, וכדומה.
2. הכנה לשגרה החדשה יכולה לכלול טבלה שמפרטת מה לשים כל יום בכריך, הכנת הבגדים ליום הראשון, הכנת התיק והקלמר וכד'. הכנה טכנית עוזרת לילדים להתכונן נפשית לשינויים בדרך פשוטה ולא מאיימת.
3. אם חשוב להם להיות עם חבר טוב בקבוצת הלמידה כשהם חוזרים ללמוד בבית הספר, אפשר לסכם שנדבר עם המחנכת ונבקש זאת. מומלץ לשאול את הילדים אם היו רוצים שנשוחח עם המחנכת ונשתפה במשהו שחשוב להם שתדע.
4. אפשר להציע להם להביא לבית הספר חפץ שעוזר להם, למשל: כדור שהם אוהבים או במקרה של ילדים צעירים בובה קטנה.
5. אם הם מעלים כעס או קנאה באחים שנשארים בבית אפשר לתת לגיטימציה לרגשות אלה ולהסביר שממילא הבוקר מוקדש ללמידה, ובשעות אחר הצהריים כל המשפחה תהיה ביחד כדי לעשות את הדברים הכיפיים, בלי שהילד שבבית הספר יפספס אותם. אפשר לדבר איתם על כך שלכל אחד מילדי המשפחה צרכים אחרים, ושלכל גיל ישנם בונוסים הנובעים מהגיל, וגם הפסדים.
6. מומלץ להורים לחשוב מהם הדברים שגרמו לילדים שלהם להרגיש טוב בתקופה הזאת ואיך ניתן לשמר אותם גם עם החזרה לשגרה. למשל: קריאה משותפת של ספר לפני השינה, טיולים ליד הבית, זמן בישול משותף, פניות רבה יותר של ההורים, הימנעות מלקחת את הילדים איתם ל"סידורים", פנאי למשחקי קופסה משפחתיים או ליצירה ביחד.
זכרו שהשינויים הרבים שחווים ילדינו בתקופה הזאת מלמדים אותם להתמודד עם מצבים ורגשות שונים, להתאים את עצמם לתנאים החדשים, להפיק הנאה מהשינויים ולנצל אותם לטובתם. גם אם תגובתם הרגשית לשינויים קשה, נסו לסמוך עליהם ולעזור להם לראות את היתרונות בכל מצב, ולמצוא את דרכם להתמודד עם האתגרים.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, מנהלת "מרכז גרתי" לטיפול רגשי בילדים ונוער
לפנייה לכתב/ת 
