בכיר ברשות להגנת הפרטיות: "איכון שב"כ לחולי קורונה – לא סביר ולא מידתי"
ניר גרסון המייצג יחידה במשרד המשפטים פנה במכתב עמדה לגוף המייעץ לשר המשפטים, ולפיו השימוש באמצעים ביטחוניים אינו מוצדק. במשרד המשפטים מבהירים: עמדתו לא "מתכללת" את כל המשרד
גורם במשרד המשפטים קובע שהשימוש באמצעי שב"כ למעקב וניטור אחר אזרחים כחלק מהמאבק במגפת הקורונה "אינו מוצדק, אינו סביר ומהווה פתרון חריג ולא מידתי גם אם יוסדר בחקיקה ראשית". כך צוין במכתב עמדה שהועבר היום (א') למועצה הציבורית להגנת הפרטיות, גוף מומחים המייעץ לשר המשפטים בנושאי פרטיות, ומביע עמדות בהליכי חקיקה ראשית ומשנית גם בפני ועדות הכנסת השונות.
מחבר המכתב, עו"ד ניר גרסון, סגן ראש מחלקת ייעוץ משפטי ואסדרה ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. עם זאת, במשרד מדגישים כי עמדתו "אינה מתכללת את עמדת גורמי המשרד כולו" (ראו להלן).
ביום ראשון שעבר קבע בג"ץ כי שב"כ לא יוכל עוד לסייע בהתמודדות עם הקורונה וכי הנושא טעון חקיקה. עם זאת, השופטים פסקו כי אם אכן יתקיים הליך חקיקה - ניתן יהיה להאריך את ביצוע האיכון בשבועות ספורים. ביום חמישי אישרה ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים בכנסת להמשיך באיכון עד יום שלישי (מחרתיים). ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לכנס דיון מכריע בנושא.
במכתב שהעביר היום עו"ד גרסון צוין כי "על אף התועלת הגלומה בהסדר לצורך התמודדות עם המגיפה, המשך הסתייעות במתווה של שימוש בכלי של גוף ביטחוני בעל תכליות מובהקות של מאבק בטרור והגנה על ביטחון המדינה, לצורך מעקב וניטור אחר תושבי המדינה לצמצום מגיפה, בעת הזו אינו מוצדק, אינו סביר ומהווה פתרון חריג ולא מידתי גם אם יוסדר בחקיקה ראשית. יש להעדיף חלופות, טכנולוגיות ואחרות, אשר פגיעתן בפרטיות פחותה באופן משמעותי".
לפי עו"ד גרסון, הרציונל שעומד בבסיס עמדתו הוא "איזון תמידי ומידתי של המאבק במגיפה אל מול זכויות יסוד, בהתחשב גם בסכנת המדרון החלקלק והסיכון לשימוש בהסדרים דומים גם במצבים אחרים מחלות אחרות, עבירות הקשורות לשלום הציבור ועוד.
"הרשות סבורה כי ככל שבכל זאת תישקל קביעת הסדר מעין זה בחקיקה ראשית, יהיה נכון לשקול ביסוסו והצדקתו רק לאחר קבלת נתונים ושקלול מידע עובדתי עדכני נוסף, אשר נכון שיכללו, בין השאר, נתוני תחלואה עדכניים, קיבולת מערכת הרפואה, ועוד".
עו"ד גרסון מפרט כי באירופה מתן אפשרות לאיתור הקרבה נתון לשיקול דעתו של האזרח: "סקירה השוואתית על הנעשה בעולם מעלה כי המגמה במדינות מערב אירופה הינה שימוש וולונטרי באפליקציות לאיתור קרבה לחולי קורונה, אשר מספקים מענה הולם לנושא. לצורך כך הוצגו הנחיות לפיתוח אפליקציות והוקמה יוזמה פאן-אירופית כדי לעודד שימוש באפליקציות מסוג זה.
מכיוון שמשבר הקורונה עשוי להימשך תקופה ארוכה צוין: "יש מקום לבחון מחדש את הצורך וההצדקה העדכניים בשימוש רשויות השלטון באמצעי מעקב הפוגעים באופן ישיר ומובהק בזכותם לפרטיות של אזרחים ותושבים. אין מדובר בנתוני תחלואה ומוות בשיעורים דרמטיים שמהם היה חשש בתחילת הדרך, ולעת הזו נראה שגם החשש מקריסת מערכת הבריאות הוסר".
במשרד המשפטים חידדו את המכתב של עו"ד גרסון: "העמדה מבטאת את עמדת הרשות להגנת הפרטיות, שהינה הרגולטור הייעודי לנושאי הגנת הפרטיות ולשמירה על מידע אישי במרחב הדיגיטלי. הרשות להגנת הפרטיות הינה יחידה במשרד המשפטים, אולם עמדתה המקצועית אינה מתכללת את עמדת גורמי המשרד כולו".
בתוך כך, בדיון בוועדת הקורונה בכנסת הציג המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, נתון שלפיו שיעור ההיענות של הציבור להנחיות משרד הבריאות עומד על 65%. הנתון מעודכן ליום חמישי האחרון ומדובר על ירידה של 9% לעומת יום רביעי.
גרוטו ציין כי "כרגע אנחנו משתמשים במספר מקורות מידע עיקריים: נתוני משרד הבריאות, מרכז המידע והידע שהוקם במשל"ט ואליו הצטרפו אנשי המודיעין, ונתונים נוספים – באמצעות אפליקציית מגן, נתונים סלולריים. חוץ מנתוני השב"כ לאיכון, ישנם גם נתונים אחרים סלולריים לגבי מה קורה בכל יישוב ויישוב".
לפנייה לכתב/ת 
