נלחמים בשחיתות ומתעלמים מהאפרטהייד
הסכנה לדמוקרטיה בקו הירוק אכן חמורה, אבל כך גם ההסכמה על הסיפוח. הדגלים השחורים צריכים לזכור שאיש אינו חופשי עד שכולם חופשיים
הפגנת הדגלים השחורים מול הכנסת(צילום: חיים גולדיטש)
מחאת הדגלים השחורים היא אחת החשובות של העשור האחרון, ברקע הרגל הגסה שרומסת עקרונות יסוד של הדמוקרטיה כגון שוויון בפני החוק, הפרדת רשויות ועוד. בנאומה בהפגנה בשבת האחרונה אמרה אחת המובילות, שקמה שוורצמן, שעלינו להביט ממעוף הציפור – ורק אז אפשר לראות את כל התהליכים ולהבין את החומרה שלהם. ואכן, ממעוף הציפור רואים את הקו המחבר בין המהלכים להחלשת הכנסת ומערכת המשפט לבין הרצון של בנימין נתניהו לשלוט על תהליכי מינוי חוקריו, תובעיו ושופטיו. אבל ממעוף הציפור רואים עוד משהו.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
רואים שכבר 53 שנה חיים מיליוני אנשים תחת שליטה ישראלית, ללא זכות הצבעה ממשית, ללא הזכות לבחור ולהיבחר, וללא יכולת להשפיע על החוקים שלהם הם כפופים. רואים שמעבר לקו הירוק מתקיימות שתי מערכות חוק על בסיס אתני – יש שווים יותר ויש שווים הרבה פחות.
ובעיקר רואים שישראל פועלת בעקביות ובאינטנסיביות להעמיק ולהנציח את המצב הזה. 53 שנים שאנו מספרים לעצמנו שמדובר במצב זמני ושישראל חותרת לסיום הסכסוך, אלא שהסיפוח הנכלל בהסכם הקואליציוני בין נתניהו לבין בני גנץ שם סוף לאגדה הזאת. הסיפוח עומד להיות החותמת הרשמית לשתי מערכות החוק הנפרדות. אפרטהייד.
אלא שכל אלה נעדרים מהמסרים של מחאת הדגלים השחורים, וחובה לומר: אי אפשר לדבר על דמוקרטיה בלי להתייחס לפגיעה העמוקה ביותר בה – האפרטהייד. לא מדובר רק בהצהרת כוונות כללית במסגרת מו"מ קואליציוני, אלא במנגנון שיאפשר לממשלה לקדם במהירות מהלך בעל השפעה דרמטית על אופי המשטר במדינת ישראל.
מחאת הדגלים השחורים בכיכר רבין (צילום: משי בן עמי)
יש שאומרים שעלינו להתמקד קודם בהפלת שלטון נתניהו, שאחראי במידה רבה לריסוק מוסדות הדמוקרטיה, ולשם כך לשים דגש על מסרים שב"מיינסטרים" כגון התנגדות לשחיתות, ואחר כך להתפנות למאבקים האחרים. אבל זו טעות משלושה היבטים: טקטית – כיוון שממילא ברגע שהמחאה מאיימת על השלטון, היא תתויג כ"שמאלנית"; אסטרטגית – כי דחיית המאבק בסיפוח ל"אחרי עידן נתניהו" עלולה לאחר את הרכבת; ומוסרית – כי אם כבר קמנו להיאבק על הדמוקרטיה – אנחנו לא יכולים להסיט את המבט.
התעלמות מהסיפוח שבפתח ומהפגיעה הנלווית בדמוקרטיה, נותנת לו לגיטימציה מסוכנת ומנרמלת אותו. ממשלת אפרטהייד ללא נתניהו לא טובה יותר מממשלת אפרטהייד איתו.
מרטין לותר קינג אמר שאיש מאיתנו איננו חופשי כל עוד לא נהיה כולנו חופשיים. ולכן על מובילי מחאת הדגלים השחורים להשתמש בה לא רק כדי להתקומם נגד הפגיעה בדמוקרטיה כשאנחנו בצד הנפגע. בואו נשתמש בכוח שלנו גם כדי למחות על הפגיעה שנעשית בשמנו לאחרים. בואו נשתמש בכוח המשותף שלנו כדי להראות שדמוקרטיה חייבת להיות דמוקרטיה לכולם, או שהיא איננה דמוקרטיה כלל.
כן, הסכנות המיידיות שאורבות למה שנותר מהדמוקרטיה הישראלית בגבולות הקו הירוק הן חמורות מאוד. אלה נורות אזהרה מהבהבות שצועקות לכולנו לקום מהכורסא. אבל עכשיו, משקמנו והבטנו בתמונה הרחבה ממעוף הציפור – היא לא יכולה לעצור בגבולות הקו הירוק בלבד. בואו נדרוש את ביצור הדמוקרטיה לצד סיום צודק ומוסכם של הסכסוך עם הפלסטינים. ובואו נזכור שאיש איננו חופשי עד שכולנו נהיה חופשיים.
- עו"ד תמי יקירה היא רכזת איגוד מקצועי ב"כוח לעובדים" ופעילת שלום
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
עו"ד תמי יקירה
צילום: גל מוסנזון
מומלצים
