"הורג את מוסד הביקורת" או "עבודה מדהימה": סערת דו"ח המבקר
שני הדו"חות שפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מתאפיינים בסגנון אחר מאלו שפורסמו עד כה, וגוררים ביקורת. מומחים בתחום טוענים כי הוא אינו מותח ביקורת על מדיניות הממשלה, ומשרת אותה, אך אחרים טוענים כי הדגשים שנתן על היבטים כלכליים מסייעים לאזרחים
דו"ח מבקר המדינה פורסם היום (ב') אך הוא מלווה בביקורת מצד מומחים הטוענים בין היתר כי יש שינוי באופי הדוחות הפוגעים במבוקרים ובציבור. מדובר בדו"ח השני של מתניהו אנגלמן אשר מונה לתפקיד בחודש יוני אשתקד על ידי הכנסת ה-21 והחליף את קודמו יוסף שפירא.
דו"ח מבקר המדינה - סיקור נרחב:
- לימודי ליבה לחרדים: 95% מהמורים למתמטיקה לא למדו מתמטיקה
- צניחה ברכישת הדירות הציבוריות ב-2019
- "נוהל הבקרה על מעונות ראש הממשלה לא יושם במלואו"
- "משבר תפקודי חמור במשרד החוץ"
- התוכנית למניעת התאבדויות קוצצה, אין פיקוח ראוי על מניעת הטרדות מיניות
אנגלמן כלל בפתיח הדו"ח את חזונו: "המשרד מבצע ביקורת בונה, אובייקטיבית ומכבדת שמכוונת לאתגרי העתיד, מגבירה את הנשיאה באחריות הגופים המבוקרים, מטייבת את פעילותם, מקדמת את מילוי ייעודם ומגבירה את התועלת שהציבור יכול להפיק מהם".
״נפעל למצב את ביקורת המדינה כביקורת העוסקת בתחומי הליבה של הגוף המבוקר, תוך התמקדות בנושאי ביקורת בעלי אופי חברתי ובראיית השירות לאזרח והן בסיכונים המהותיים המשפיעים על פעילות המבוקרים, לצד נושאים הנוגעים למינהל תקין ולטוהר המידות", נכתב.
"נראה מדבריו של המבקר שיש לו חזון אחר, בעל דגשים שונים מהמטרה שאליה מכוון החוק", מטיחה עו"ד עדנה הראל-פישר, ראש התכנית למאבק בשחיתות השלטונית במכון הישראלי לדמוקרטיה. "הדגשים האלה מטרידים והביצוע שלהם כמו שזה נראה בדו"ח 70א מחזק את התחושה הלא נוחה. מנהל תקין וטוהר המידות יגיע לבדיקה רק אחרי ביקורת בונה ואפקטיבית".
"נוצר הרושם שהמבקר מסמן מטרות מדיניות של הממשלה שהוא מבקש לסייע לקדם. זוהי דרכו של מבקר פנים שמסייע להנהלת הגוף. מבקר המדינה הקודם הדגיש כי ביקורת המדינה איננה ביקורת פנים, אלא מחויבת לציבור, כרשות נפרדת ולכל הפחות כסיוע לכנסת בתפקיד הפיקוח שלה על הרשות המבצעת. המחויבות של ביקורת המדינה הוא לפעול לטובת הציבור", לטענתה.
לדבריה, מהדוחות עולה כי דבריו מהדהדים את מדיניות הממשלה, ועוקבים אחר יישומה. "לא נשאלות שאלות ביקורתיות על פרטי המדיניות, מהלכי המדיניות המרכזיים לא נבחנים בשאלות של טוהר המידות. זה מאוד בולט בדו"ח לגבי פעולות הממשלה לצמצום הנטל על עסקים. זה נושא חשוב מאד במדיניות הממשלה ובעל היבטים רבים."
"הדו"ח מהדהד את המטרות ואת המדדים הבינלאומיים המוכרים. הוא לא שואל שאלות ביקורתיות על המדיניות ולא מתמקד באופן שהיא מובלת, אלא מתמקד ביישומה במשרדים, באופן שיש בו כדי לשמש בעיקר ככלי עזר למדיניות משרד ראש הממשלה", היא אומרת.
"יש מעט עיסוק בטוהר המידות בדוחות שהם לא בליבה כמו בשאלה של הצדקת יועצים בתאגידי מים וביוב", היא מוסיפה. "בדברים המרכזיים מתקבלת התחושה של פעולה לקידום מדיניות ממשלה. בהקשר הזה אפשר גם לתהות אם מבקר המדינה אינו בוחר את אותה מדיניות ממשלה שנראית לו חשובה לקידום, באופן שהוא הופך אקטיבי בקביעת דגשים ופעולות העתיד".
"התחושה היא שזה מתרחק מעצם ליבת תפקידו, תחושה שצריכה מאוד להטריד אותנו. ליבת מחויבותו לציבור היא בדיקה בלתי תלויה של חוקיות המנהל, של טוהר המידות, כדי למנוע ניצול לרעה ושימוש לא ראוי בכוח הרשות המבצעת, על כל העוצמה הנתונה לה", היא מסבירה. "יש לי תחושה לא נוחה שהעברת הדגש בחזון שהציב מבקר המדינה הנוכחי ובדוחות שפורסמו, לאתגרי העתיד ולביקורת בונה, באה על חשבון דברים אחרים שהם מרכזיים לתפקיד המבקר".
"אם אנחנו רואים הטיה דמוית ביקורת פנים לטובת הסיוע להנהלת המדינה, כדאי שנשאל שאלות כשאנחנו רואים את הספינה מוטה לנתיב אחר, ולפני שתתרחק. צריכים להיות ערניים ולהביע חששות כי מי שייפגע מחולשה של ביקורת מדינה זה האזרחים", מוסיפה הראל-פישר.
למה לא פורסמו שמות המבוקרים?
שלמה רז, לשעבר דובר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור המשמש יועץ אסטרטגי ותקשורת, אמר כי הדוחות נראים אחרת ממה שנראו במשך הרבה מאוד שנים. "לפני הרבה שנים הייתה עבודת מטה, שמסקנותיה היו שיש לפרסם את שמות המבוקרים ויש בעת הצורך להטיל אחריות וזה הפך את הביקורות להרבה יותר אפקטיביות ונתן למבקר המדינה יותר 'שיניים'".
"המבקר החליט לא לפרסם שמות ולא להטיל אחריות", מותח רז ביקורת על התנהלות המבקר. "הוא קיבל החלטה שהיא סותרת את עבודת המטה היסודית שהפכה להיות חלק מנורמת הביקורת. כשבדקו את צוק איתן היא נכנסה לנושא המנהרות והפכה להיות יותר ספציפית ובכך תרמה שהתייחסות מערכת הביטחון הפכה להיות יותר רצינית מה שהוביל למבצע גדול בנושא. כשהמבקר נכנס ספציפית יותר ועמוק יותר, הדו"ח נלקח ברצינות הוא תורם לנו בתור אזרחים. ברגע שמשתמשים בכלי הזה לביקורת כללית, דרך הטבע שלא התייחסו ולא יקחו אחריות".
"עד המבקר הנוכחי, הצביעו על ליקויים בצורה מדויקת", מוסיף רז. "המבקר נמנע משימוש במילה 'ליקוי' בחלק גדול מהדוחות, ומשתמש בביטוי 'תמונת המצב שעולה מהביקורת'. זו שפה מכובסת. התנהלות זו היא לרעת המבוקר, שיש חשש שיפסיק להתייחס ברצינות לדוחות".
"הנורמה הוכיחה את עצמה וראייה לכך שברגע שהתפרסמו דוחות, התקשורת עסקה בהם והרבה פעמים חזרו אחורה וטיפלו בנושאים. בכל חורף טיפלו בבעיית הזיהומים בבתי החולים כי היה ברור שהביקורת מקיפה וללא משוא פנים ואם הדברים האלה נעלמים, אנחנו נפגעים", הוא טוען. "הנורמה של הצבעה על אחראים לליקוי לא הייתה קפריזה על מישהו אלא הושקעה מחשבה".
חבר הכנסת לשעבר יואל חסון ששימש יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ב-2011-2009 טוען כי יש שינוי באופי הדוחות. "זה בא לידי ביטוי מהצהרות המבקר עצמו שהם הולכים על דגשים אחרים ועל ביקורת אחרת. מניסיוני כראש הוועדה לביקורת המדינה, המגמה הייתה לתת יותר 'שיניים' למבקר המדינה ולהפוך את הביקורת ליותר מיידית תוך כדי תנועה ולא רק ביקורת בדיעבד. בתקופתי העברנו חוק שקובע שמי שלא מתקן ליקויים לפי הדו"ח, זה ייחשב כעבירת משמעת".
"אחת הסיבות היו שראינו שהדו"חות הופכים למשקולת ניירות ואת זה רצינו למנוע", מוסיף חסון. "רצינו שמקבלי ההחלטות והפקידים יבינו שדו"ח מבקר המדינה הוא משמעותי. אחד הדברים שהוכיחו את הכוח של דוח מבקר המדינה תוך כדי אירוע היה אסון הכרמל. ביקשנו מהמבקר דו"ח מיד אחרי האסון והדו"ח הזה עורר את כל המדינה גם במובן הציבורי של הכנת האזרחים והדרישה מהממשלה לתקן את הליקויים וגם עורר את גופי המדינה".
לדבריו, "המדינה מאוד חזקה מול הציבור, שאין לו יכולת התמודדות מולן. גם אם עומדת מולו עוולה, לאזרח אין הרבה מה לעשות או שהדרך שלי מאוד ארוכה. המבקר אמור להיות המנוף או האיום על מקבלי ההחלטות ועל הפקידים שאם יעשו ליקויים מישהו יבקר אותם. ככל שמבקר המדינה חלש יותר, הפגיעה באזרח גדולה יותר. אני לא מעלה בדעתי שהמבקר לא מבין את זה ולא רואה את זה לא לעבוד בשיטה הזו, זה להרוג את המוסד הזה".
"מדיניות המבקר הנוכחי מתקנת עוולות"
עו״ד מיכל רוזנבוים שהייתה מועמדת לתפקיד מבקרת המדינה ומייצגת גופים ציבוריים בתחומי הביקורת, טוענת שאין ספק שיש שינוי באופי הדוחות אך מדובר בשינוי מבורך לחלוטין. "מדיניות המבקר הנוכחי היא מעט שונה. היא מתקנת מספר עוולות שנוצרו בעבר בתחומי הביקורת מחד ומכניסה נושאים חשובים לעולם הביקורת כראייה רוחבית ובחינה פיננסית ויעילות כלכלית".
"בעבר נוצרה תופעה לא הגונה כלפי פקידים או נושאי משרה כאלה ואחרים בתהליכים של ביקורת שנבחנו בפרספקטיבה צרה. הציגו תמונת מצב מעט לא הגונה וגם לא מדויקת. הביקורות עסקו בתהליכים ולא בתוצאה. היו מקרים שהגוף המבוקר הצליח להראות שהוא עבד נכון ואת זה לא הראו בדו"ח וזה נתן תמריץ שלילי לגופים שלא לשתף פעולה עם הביקורת", היא מספרת.
לדבריה, תפקיד הביקורת לשפר מערכות ולתקן כשלים וליקויים וגם להוביל לשת"פ בין הגופים. "אם מציגים תמונה חד צדדית, לגופים אין מוטיבציה לשתף פעולה. היום ההסתכלות פחות טכנית מפעם. המבקר שם דגש גם לתהליך וגם לתוצאה, הן בהיבטי מנהל תקין והן בהיבט של יעילות כלכלית. שמים דגש בנושאי יעילות מערכות בפאן הכלכלי ובכלל בנושאים מערכתיים".
לטענתה, "המבקר שם דגש על התוצאה הכלכלית במובן של הנזק הכלכלי הציבורי. האם הציבור ניזוק כלכלית מהליקוי. בחינת תהליכים בתחומי מערכות מידע וסייבר לא היו, והם קריטיים".
"אי אפשר להגיד שהוא לא מתעסק בליקויים ובמנהל תקין", מפריחה רוזנבוים את הטענה כלפי אנגלמן. "הוא חשף ליקויים בגופים ציבוריים. הוא אמנם לא מציין את השם של אותו אדם אבל יודעים מי המבוקר כי הוא כותב את הגדרת התפקיד של המבוקר בצורה ברורה. התפקיד כתפקיד מוזכר ורק לא כתוב את השם. זו המדיניות שהוא אימץ וברוב מדינות העולם כך נוקטים. לא תמיד דו"ח מציג את התמונה המלאה, ויש עניין פה של הוצאת שם רע מעבר לנדרש".
"תפקיד ביקורת הוא לא לייצר נורמה חדשה אלא לבקר אם הייתה סטייה מאותה נורמה ברורה", היא מוסיפה. "בעבר לא תמיד הקפידו על כך והכניסו את השקפת עולמם של המבקרים. נתקלתי במקרים שמבקר מדינה אמר שראוי לשנות התנהלות מסוימת אבל אם התפיסה של אותו מבקר לא מעוגנת בחוק, יש חוסר הוגנות. לייצר נורמה ולהכיל אותה רטרואקטיבית זה לא הוגן".
רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון העוסקת בין היתר בביקורת פנימית מצדדת באנגלמן. "הוא הטמיע תפיסת עולם וערכים מהמקצוע של ראיית החשבון לביקורת הציבורית. מבנה הדוחות מונגש לציבור, ויש פה יותר דגשים כלכליים מה שמהווה ערך מוסף. אם אני יכולה לקרוא את הדוחות כאזרחית ומקבלת תמצית שקופה וברורה ויש בה גם היבטים פיננסיים של העלות ושל ההיבט הכספי מלווה בגרפים וסרטונים זה לא משהו שהיה פעם".
"אנחנו רואים בדוחות הרבה כלים מתקדמים כמו ביקורת סייבר, ביקורת מערכות מידע שמהווים סיכון גדול, וזו עבודה מדהימה". אומרת שטרק. "יש גם דגשים בביקורת מעילות והונאות שהוא מודע לזה, וזה דגש מתקדם בנושא הזה ובעיניי מטייב את עבודת הביקורת. המבקר מעורה בדוחות. הוא נמצא בתוך התמונה וכל מילה שם היא מילה משמעותית. כשהוא מונה גם את הדברים ששופרו וגם משקף אותם אני חושבת שהגישה שלו היא חיובית".
ממבקר המדינה נמסר בתגובה: "הטענות בכתבה משוללות כל יסוד. מבקר המדינה מבצע ביקורת יסודית ונוקבת, בהתאם לאמות המידה המקצועיות הנדרשות ולאלו הנהוגות במוסדות ביקורת מקבילים בעולם. 35 דו״חות הביקורת שפורסמו היום מציגים ליקויים משמעותיים בשורת נושאי ליבה בגופים המבוקרים, בהם גם ענייני מנהל תקין, לצד הצגת תובנות והמלצות בהתאם".
"המבקר מתמקד בייעול תהליכים ולא בביקורת אישית, שכן בראייתו תפקיד הביקורת להאיר סוגיות טעונות שיפור. אי אזכור שמות המבוקרים זו הנורמה בכלל העולם ובכללים המקצועיים בביקורת. הביקורת נעשתה ע"י מיטב אנשי המקצוע במשרד, והמבקר עומד מאחוריה".
לפנייה לכתב/ת 
