מזומן הוא המלך שיעזור לצאת מהמשבר
הכלל הידוע בעסקים מקבל משנה חשיבות בתקופה זו. יש להשתחרר מהפרדיגמות שאליהן הורגלנו ולנהוג במדיניות פיסקלית מרחיבה, שתוביל לבלימת המשבר
בחודשיים האחרונים חווים ישראל והעולם כולו משבר שטרם הכרנו בעבר. בימים אלה, כשאנו מצויים בחזרה הדרגתית לשיגרה, ניתן לומר שהמהלכים הדרמטיים של הסגר שנכפו על הציבור וההשבתה של מערכת החינוך ושל ענפים רבים במשק, מנעו את התפשטות המגפה, ברם, הפגיעה במגזר העסקי היא אנושה. קיימים עסקים רבים שנסגרו וישנם כאלה שצימצמו את פעילותם בשיעור של עשרות אחוזים. עובדים רבים יצאו לחל"ת, חלקם פוטרו ושיעור המובטלים במשק גבוה כפי שלא ידענו זה שנים רבות.
בכירים באוצר ובבנק ישראל מעריכים כי המשק הישראלי עלול להתדרדר למיתון מהמשמעותיים ביותר שידעה ישראל. הצפי הוא ירידה חדה בשיעור הצמיחה עד לכדי צמיחה שלילית של 5-6%, וכל זאת בתקווה שלא יהיה גל נוסף של תחלואה בהמשך השנה.
ההקלות שניתנו עד כה אינן נותנות מזור מתאים להתמודדותם של העסקים הקטנים וחברות ה-Middle Market כתוצאה מגל ההדף האדיר שיצר המשבר, ועסקים רבים מצויים בסכנת סגירה. עסקים רבים נתקלים בקשיים ביורוקרטיים רבים כל אימת שהם פונים לקבלת המענק. ישויות רבות, אשר פנו לקבלת סיוע מקרן הסיוע בערבות המדינה, נתקלות בקשיים והמצב הוא שמתוך כ-40,000 בקשות שהוגשו לקבלת אשראי אושרו כ-25% בלבד.
קיים כלל ידוע בכלכלה ובניהול עסק: "מזומן הוא המלך" והוא מקבל משנה חשיבות בתקופה זו. מרבית העסקים הופכים לחדלי פירעון לא מכיוון שאינם רווחיים אלא בשל העובדה שתזרים המזומנים השלילי שלהם אינו מאפשר את המשכיותם העסקית. העיכוב בהעברת המענקים לחשבונות הבנק של העסקים, כמו גם עיכוב במתן אישורים להלוואות, גם אם יגיעו בעתיד, עלולים להיות בבחינת ניסיונות החייאה לחולה לאחר שהוא במצב של מוות קליני.
העסקים זקוקים לחמצן היום ולכן, על האוצר להעביר את כספי המענק אותם תיקצב באופן מיידי - ולא מחר אלא אתמול.
גם בהיבט החקיקה הפיסקלית בתחום המס על המדינה לנקוט במהלכים מהירים על מנת ליצור וודאות:
א. החלת מנגנון Carry Back - יש לאפשר קיזוז הפסדים שייווצרו בגין שנת 2020 אל מול ההכנסות החייבות במס בשנים 2017-2019, בדומה למהלך שנעשה בארה"ב אחרי משבר ה-Sub Prime בשנת 2008. אומנם הדבר כרוך בעלות תקציבית אך הוא מתבקש.
ב. יש לראות בנגיף הקורונה כפגע טבע - פקודת מס הכנסה קובעת כי ניתן להתיר בניכוי הוצאות לצורך נקיטת אמצעים למניעת סחף קרקע, שיטפונות ופגעי טבע אחרים בשנה שבה הוצאו על אף שהם מוגדרים כהוצאות הוניות במהותן, האמורות להיפרס למספר שנים עפ"י תקנות הפחת. למרות שאיני בעל השכלה בתחום, להבנתי, נגיף שהגיע מעולם החי ועובר מאדם לאדם בהיקפים עצומים פוגע למעשה בהון האנושי וכתוצאה מכך פוגע בעסק.
על הממשלה להעניק תמריצים למעסיקים על מנת שיחזירו לעבודה עובדים מחל'ת, וזאת לא כדי לסייע למעסיקים אלא לסייע למשק - שמא העובדים הנמצאים בחל"ת יידרדרו למעגל האבטלה ולהעמקת המשבר. האחריות להשיב את המובטלים למעגל העבודה אינה רק כלכלית אלא גם חברתית, היות ולא ניתן לקיים כלכלה בריאה וחזקה ללא עוגנים חברתיים יציבים.
יש להשתחרר מהפרדיגמות שאליהן הורגלנו ולנהוג במדיניות פיסקלית מרחיבה, שתוביל לבלימה של המשבר כך שלקראת סוף הרבעון הרביעי של 2020 נתחיל לחוש שינוי מגמה לכיוון של צמיחה חיובית, ובתחילת שנת 2021 יחזור המשק לשיעורי צמיחה חיוביים.
***הכותב הוא שותף מנהל ב- RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח, נשיא לשעבר של לשכת רו"ח בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
