לייפציג נותנת לך כנפיים
רד בול לייפציג הפכה אמנם לאחד המועדונים המושמצים בגרמניה בשל היותה נשלטת על ידי תאגיד ענק, אבל מצד שני היא מייצרת כישרונות צעירים בקצב מסחרר ויודעת לשמור עליהם. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
רד בול לייפציג הפכה אמנם לאחד המועדונים המושמצים בגרמניה בשל היותה נשלטת על ידי תאגיד ענק, אבל מצד שני מייצרת שחקנים צעירים בקצב מסחרר ויודעת לשמור עליהם. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
זה לא סוד שרד בול לייפציג הוא אחד המועדונים המסקרנים והמדוברים ביותר באירופה בכלל ובגרמניה בפרט. אלא שרוב העיסוק במועדון נובע לאו דווקא מהצלחותיו הגדולות (5 עליות ליגה, מקום קבוע בצמרת הבונדסליגה, עלייה לרבע-גמר הליגה האירופית ועלייה לרבע גמר ליגת האלופות – וכל זה ב-11 שנות קיום בלבד), אלא יותר מהטענה כי מדובר במועדון ללא היסטוריה ובסיס קהל חזק, הנשלט על ידי תאגיד ענק (רד בול כמובן) ובעצם ״קונה״ את הישגיו.
ורנר וסביצר חוגגים(צילום: גטי אימג'ס)
לכן בחרתי בכתבה זו להתייחס דווקא לצד המקצועי של הקבוצה ולמפתח אחר להצלחתה (לפחות בעיניי) - העובדה כי מדובר באחת הקבוצות הצעירות באירופה שמפתחת שחקנים בקצב מדהים ואף יודעת לשמר אותם.
לייפציג, השוכנת במזרח-גרמניה לשעבר, לא התהדרה באקדמיה מעולה ולא הייתה מקום שמשך אליו שחקנים עם שם גדול (למרות הכסף הגדול), אך מאז הקמתה היא התנהלה בחוכמה רבה. הקבוצה הפעילה רשת סקאוטינג חזקה מאוד, רכשה שחקנים צעירים שעוד לא פרצו ועשתה שימוש מושכל בקבוצה התאומה שלה מאוסטריה – רד-בול זלצבורג (שהיא קבוצה ותיקה יותר שכבר פעלה בשיטות דומות).
לייפציג השתמשה בזלצבורג כמעין חממה וקנתה ממנה שחקנים במחירים נמוכים (כמובן שהכסף נשאר בידי תאגיד רד בול, כך שלא היה שום בזבוז במקרים אלו); ובנוסף מינתה מאמנים צעירים יחסית שיודעים לעבוד עם הכישרונות הללו (המאמן הקודם היה ראלף האוזנטל, שמונה לתפקיד בגיל 48 ועזב בגיל 50, והמאמן הנוכחי הוא יוליאן נגלסמן הנהדר שמונה בגיל 30 וכיום הוא בן 32).
מדיניות הרכש המדוברת מתבטאת בצורה ברורה כאשר עוקבים אחר הרכישות של לייפציג בשנים האחרונות. לדוגמה, זהו הגיל הממוצע של ההחתמות בכל עונה:
2014/2015 - 21.9
2015/2016 - 22.3
2016/2017 - 21.6
2017/2018 - 21.2
2018/2019 - 21.0
2019/2020 - 20.6
מבין החתמות אלו ישנם לא פחות מעשרה(!) שחקנים שהגיעו לקבוצה בהיותם מתחת לגיל 23 בסכומים יחסית נמוכים, וכיום משחקים תפקיד משמעותי בקבוצה: מרסל סאביצר (2 מיליון יורו), לוקאס קלוסטרמן (1 מיליון), מרסל הלסטנברג (3.5 מיליון), טימו ורנר (14 מיליון), דאיוט אומפמקנו (10 מיליון שנשארו בידי תאגיד רד בול), קונרד ליימר (7 מיליון שנשארו בידי תאגיד רד בול), איברהימה קונטה (חינם), נורדי מוקיאלה (16 מיליון), כריסטופר אנקונקו (13 מיליון), ודני אולמו (20 מיליון).
זאת, מבלי להזכיר את נאבי קייטה, אשר נרכש תמורת 30 מיליון יורו מרד בול זלצבורג (שוב הכסף נשאר בידי התאגיד...) ונמכר במחיר גבוה פי 2 לליברפול, עקב רצונו העז לעזוב אליה.
יש להדגיש כי למרות הנתונים הנהדרים הללו ומדיניות הרכש המושכלת, היתרון האמיתי של לייפציג על פני שאר הקבוצות האירופאיות שמתבססות על שחקנים צעירים (איאקס, דורטמונד, מונאקו וכו׳) הוא שבניגוד אליהן יש לה יכולת כלכלית לשמור על שחקניה גם לאחר הפריצה שלהם, אלא אם הם כן הם דורשים בתוקף לעזוב בכדי להצטרף למועדון מהשורה הראשונה באירופה (כמו במקרה נאבי קייטה). בנוסף לכך, גם כאשר הדבר קורה, לייפציג אינה נדרשת להחליף קבוצה שלמה (כמו שנדרשה, למשל, לעשות מונאקו לאחר עונת 2016-2017 הכל כך מוצלחת שלה) והבסיס החזק שלה נשמר.
בקיץ הקרוב תצטרך לייפציג, ככל הנראה, להתמודד עם העובדה ששניים משחקני המפתח שלה מבוקשים בקבוצות הגדולות באירופה וככל הנראה ידרשו לעזוב את הקבוצה בכדי להתקדם - הבלם דאיוט אופמקנו והחלוץ טימו ורנר - וכמובן שהיא כבר מחפשת להם מחליפים (כאשר שמו של מירון בואדו הנהדר כבר עלה כאופציה לרשת את מקומו של ורנר בהתקפה).
לדעתי לייפציג תמצא מחליף הולם לכל שחקן שיעזוב ובזכות השיטה הייחודית שפיתח והעוצמה הכלכלית שלו ימשיך המועדון בהצלחותיו הרבות ובמסעו להתבסס כאחד המועדונים הטובים באירופה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
לפנייה לכתב/ת 
חממה לצעירים. לייפציג
צילום: AFP
מומלצים
