ניצלנו מאסון לאומי

שני עשורים אחרי פסגת קלינטון-אסד, אין צורך בדמיון מפותח כדי להבין מה היה קורה אילו נסוגנו מהגולן. היינו נלחמים נגד אחיזה איראנית בכנרת

אורי הייטנרפורסם: 06.05.20 , 12:09

חלפו 20 שנה, אך אני זוכר זאת כאילו זה היה אתמול. ב-26 במארס 2000 נערכה בז'נבה פגישת פסגה בין נשיא ארה"ב ביל קלינטון לבין נשיא סוריה חאפז אל-אסד, שבה הציג קלינטון לאסד את הצעתו הסופית של אהוד ברק להסכם שלום עם סוריה. הייתי אז דובר ועד יישובי הגולן, ובשעת הפגישה ערכנו הפגנה ליד שגרירות ארה"ב בתל אביב תחת הכותרת "אל תתערב, חבר".

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

לקראת הפסגה הבהירו כל הפרשנים, העיתונאים והפוליטיקאים שהיא תוכננה ודאי היטב מראש. היא אינה משא ומתן, אלא ריטואל: קלינטון לא היה מטריח את עצמו למפגש מתוקשר כזה כדי להתמקח עם אסד. יש הסכם. הכול סגור. ולא היה ספק לאיש מהו ההסכם: נסיגה מלאה מכל הגולן.

בדרכי חזרה לגולן האזנתי לדיווחים מז'נבה, שהיו מאוד "אופטימיים". חמישה ק"מ לפני הגיעי הביתה, לקיבוץ אורטל, התקשר אליי איתן גליקמן, אז הכתב בצפון של "ידיעות אחרונות", ובפיו בשורה שקיבל מהמערכת: המשא ומתן התפוצץ. כעבור דקות אחדות נמסר על כך רשמית. אנחת הרווחה שלי נשמעה מקצה העולם ועד קצהו. ולא רק שלי – של כל תושבי הגולן ושל מרבית העם, שהיה עם הגולן.

מה קרה בז'נבה? קלינטון הציג לאסד, שסירב להיפגש עם ישראלים, את הצעת הנסיגה הישראלית לקווי 4 ביוני ועקירת כל היישובים הישראליים, אך עמד על כך שרצועה בת כמה עשרות מטרים בחוף הכנרת תישאר ישראלית. אסד שמע, אמר שאם כך אין על מה לדבר, ושם קץ למשא ומתן. כך תמו תשע שנות מגעים בין ישראל לסוריה על נסיגה מהגולן ותשע שנות מאבק נגד הנסיגה, שבמהלכן ארבעה ראשי ממשלה – רבין, פרס, נתניהו וברק – הסכימו לסגת מכל הגולן ולעקור את כל היישובים. גם בשנים שלאחר מכן אולמרט, ושוב נתניהו, חזרו למשא ומתן לפי אותו עיקרון, ורק מלחמת האזרחים בסוריה שמה לכך קץ.

קווי 4 ביוני, שעליהם התעקשו הסורים, הם מעבר לגבול הבינלאומי. הם כוללים שטחים שהסורים השתלטו עליהם בכוח בשנות ה-50: חמת גדר, רמת הבניאס, צפון-מזרח הכנרת ועוד. ברק וראשי הממשלה האחרים הסכימו לאבסורד הזה, אבל את הסורים ההצעה לא סיפקה. וכך, בזכות כמה עשרות מטרים, נמנעה הנסיגה.

אין צורך בדמיון מפותח כדי להבין מה היה קורה אילו ישראל הייתה נסוגה, חלילה, מהגולן: היום היינו נלחמים למניעת אחיזה איראנית בחופי הכנרת. השילוב של המאבק הדמוקרטי נגד הנסיגה והעקשנות הסורית הצילו את ישראל מאסון לאומי.

רעיון הנסיגה מהגולן מצא את המקום הראוי לו בפח האשפה של ההיסטוריה. ואף על פי כן, יש לשמור על מידה של חשדנות וספק. עצם העובדה שמי שניסה פעמיים למסור את הגולן לסורים הוא גם היום ראש הממשלה, אינה מרגיעה, בלשון המעטה. רק פיתוח רבתי של ההתיישבות בגולן והכפלת האוכלוסייה היהודית בה יסכלו סופית את סכנת הנסיגה.