קונספירציית החזירים: הסגר שלא היה ב-2009
לפני 11 שנה פרצה מגפה שגבתה מאות אלפי קורבנות, אבל בניגוד לקורונה, התגובה הייתה מתונה. האם העולם נכנע לתעשיית הגידול והסחר בחזירים?
הבדיחה המוכרת גורסת שהכלב בוחן את חייו ואומר לעצמו: בן האדם שאיתי מספק לי אוכל, הוא מעניק לי מקום לישון בו ודואג לכל הצרכים שלי. הוא בטח אלוהים! החתול, מנגד, בוחן את חייו ואומר לעצמו: בן האדם שאיתי מספק לי אוכל, הוא מעניק לי מקום לישון בו ודואג לכל הצרכים שלי. אני בטח אלוהים! זה מעיק להסביר בדיחות, אבל אפשר לראות איך מה שמצחיק כאן זו התבוננות משתי פרספקטיבות הופכיות על אותה סיטואציה. כל אחת מגדירה את מי שמתבונן בעולם באמצעותה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הרבה קונספירציות מוזרות נזרקו לאוויר במהלך מגפת הקורונה והסגר הכפוי בארץ בפרט ובעולם בכלל. למשל שמדובר בתוכנית זדונית של ביל גייטס לדחוף לנו שתלים תת-עוריים ולשלוט בכל העולם, או בניסיון לכלוא אותנו בבתים כדי שיהיה קל יותר להתקין אנטנות 5G חדשות. כל רגע נתון מהווה קרקע פורייה למחשבה קודחת בדבר הרשע המוחלט שמאיים עלינו.
אבל הצעה אחת דווקא נשמעת רצינית, וכמו בבדיחה על הכלב והחתול, היא מעוררת מחשבה בגלל נקודת המבט ההופכית: ב-2009 התפרצה בעולם מגפת שפעת החזירים, ומספר הקורבנות שלה מוערך בספירה הכי קיצונית בכחצי מיליון בני אדם, בערך פי שניים ממספר המתים מקורונה נכון לתחילת מאי 2020.
המחלה "קפצה" מחזירים לבני אדם כנראה לקראת סוף 2008. ההתפרצות עצמה החלה ב-2009, וחוקרים הציעו מחד שזה קרה מגידול חזירים במקסיקו, ומאידך – אולי דווקא באסיה. לגבי מקורה לא אמורה להיות הפתעה: 60% מהמחלות המידבקות הגיעו אלינו מבעלי חיים שאותם צרכנו או שבהם סחרנו.
אז מדוע במקרה שבו היקף המוות ככל הנראה חמור כפליים (בינתיים) בהשוואה למגפת הקורונה, וחרף האזהרות, לא סגרו אף אחד בבית במטרה למנוע את התפשטות המחלה, ובמקרה הנוכחי כן? האם זו הוכחה לכך שהסגר בימי הקורונה הוא לא רק מיותר אלא גם זדוני?
להבדל בין ההתנהלות ב-2009 לבין ההתנהלות ב-2020 עשויות להיות כמה סיבות, למשל למידה מניסיון מר, אבל אני דווקא רוצה להציע עמדה אחרת – ברוח פרספקטיבת החתול או הכלב - שאפשר לכנות אותה "תיאורית קונספירציה קטנה אך הגיונית".
תומכי הקונספירציות שמאחורי מגפת הקורונה מצביעים על היעדר הסגר ב-2009 כסימן לכך שמשהו זדוני מתרחש היום. אבל אולי הבעיה היא לא בכך שהוכנסנו לסגר הפעם, אלא דווקא בכך שלא הוכנסנו לסגר לפני 11 שנים.
במילים אחרות, אולי הביקורת כלפי ההתנהלות מול הקורונה חשפה משהו אחר: את המתירנות, אולי הפושעת, מול שפעת החזירים. אפשר להרהר בהשלכות הכלכליות החמורות על תעשיית בשר החזיר שהיה גורם סגר עולמי ב-2009, ולתהות אם לחצים של גופים התעשייה העוסקת בגידול ושיווק בשר חזירים השפיעו על החלטות הרות גורל לגבי חיי אדם.
- נגיף הקורונה: "האדם שולח יד לתוך הטבע - וחוטף"
/ אילנה קוריאל
קל לנו להאשים את הסינים. הם רחוקים ואוכלים עטלפים ופנגולינים, לא כמונו המתורבתים שאוכלים רק תרנגולות, פרות, כבשים וחזירים. הרי זו אשמתם שפרצה המגפה הזו. אבל מה היו התוצאות המעשיות אם ההתנהלות מול שפעת החזירים ב-2009 הייתה דומה להתנהלות מול מגפת הקורונה? האם אתם מסוגלים לדמיין את הנזק הכלכלי לתעשיית הרג החזירים ואת הנזק התדמיתי שהיה נגרם למי שאוכלים את בעלי החיים הנפלאים והנבונים הללו, יצורים שבני האדם מתעקשים לאמלל לאורך כל חייהם?
חזירים מושמדים כל הזמן בעקבות התפרצויות של מחלות וירליות במקומות הגידול שלהם. יש תיעוד של חזירים שמושלכים אל קברי אחים בעודם בחיים, ושל משאיות ענק המכסות אותם באדמה.
באוגוסט 2018 פרצה באסיה מחלה במקומות גידול של חזירים והובילה להוצאה להורג של מיליוני חזירים. המחלה – שפעת מסוג שלא מזיק לבני אדם - זכתה לשם "אבולה של חזירים" בגלל הנזקים האיומים שלהם היא גרמה.
אך מעבר לאפשרות שנגיף זה יעבור מוטציה ויהפוך לקטלני גם לבני אדם (בתמונה בכתבה נראו בני האדם לבושים בבגדי מגן מהמחלה בעודם מטהרים גופת חזיר), חשוב לשים לב לשכיחות של התפרצויות אלו במוקדי גידול המוניים לחזירים. הנה סכנה אמיתית, ממש מעבר לפינה. פעם אחת, ב-2009, היא כבר הכתה בנו קשות, אבל שתקנו כדי לא לערער את כוחות השוק, את האופי הצרכני שלנו ואת אסונם הכבד של החזירים.
לפי סיפור ששמעתי בילדותי, ארבעה אנשים נוסעים בקרון הרכבת. הם עוברים במנהרה, כשלפתע ונשמעת יריית אקדח בחשיכה המוחלטת. הקרון יוצא מהמנהרה וגופתו של אחד הנוסעים מתגלה מוטלת על הרצפה. שלושת הנותרים נסערים ומנסים להבין מי היורה, ואז הרכבת עוברת דרך מנהרה נוספת. שוב חשיכה ושוב ירייה. נותרו רק שני נוסעים. "זה או אתה או אני!", צועק אחד מהם לפני עוד מנהרה ועוד ירייה. הנוסע האחרון עומד לבדו, סביבו שלוש גופות. הוא מביט בעצמו בתדהמה ובאימה. "אלוהים אדירים", הוא אומר. "זה כנראה הייתי אני".
- אורן בן יוסף הוא סופר, פעיל למען בעלי חיים ומורה. ספרו השני, "חיה ללא תכלית", יצא ב-2019 בהוצאת רסלינג
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
