מ-0 ל-100: כך יחזירו את השחקנים לכושר
חודשיים בלי אימונים מלאים, שלושה שבועות של הכנה מינימלית, שני משחקים בשבוע: שחקני ליגת העל יצטרכו להיכנס לכושר מטורף בזמן קצר במיוחד. איך אפשר למנוע מכת פציעות המונית? מי הולך לעבוד הכי קשה? ומה הכי מטריד את השחקנים?
ההחלטה על החזרת הליגות, בארץ ובמקומות נוספים באירופה, התקבלה בשמחה אצל כל האוהדים וחלק גדול מהקבוצות – אבל יש איתה גם לא מעט בעיות, בעיקר מבחינת השחקנים, שיהיו חשופים יותר לפציעות בגלל לוח הזמנים העמוס שמצפה להם.
אחרי פגרה כפויה של כשלושה חודשים, הקבוצות יחזרו בסוף החודש למתכונת של שני משחקים בשבוע כשמאחוריהן שלושה שבועות בלבד של אימונים מלאים. חלק מהשחקנים יחזרו מחרתיים לראשונה מהחל"ת לאימונים על כר הדשא מכיוון שהקבוצות שלהם לא השתמשו באפשרות של אימונים חלקיים מסיבות כלכליות.
עונת המשחקים בישראל מסתיימת בדרך כלל בסוף מאי. הקבוצות שמשחקות באירופה מסתפקות בשבועיים-שלושה של פגרה וחוזרות לאימונים ביוני, ובמהלך יולי מצטרפות כל היתר. ההכנה לעונה מתבצעת בהדרגתיות: שבועיים של חזרה לעניינים באימונים בארץ, יציאה למחנה אימון של עשרה ימים בחו"ל, חזרה לגביע הטוטו ואימונים נוספים עד פתיחת משחקי הליגה לקראת סוף אוגוסט.
לא עברו את החצי
הפעם המצב הפוך: פגרה ארוכה והכנה מזורזת למשחקים. מכבי ת"א, למשל, קיימה את משחק הליגה האחרון שלה ב-29 בפברואר, האימון האחרון על דשא היה ב-12 במרץ, הקבוצה חזרה לאימונים חלקיים על המגרש 42 יום לאחר מכן ומחרתיים יתחדשו האימונים המלאים. כלומר, בין המשחק האחרון בליגה לראשון בפלייאוף יעברו 92 יום, ובין האימון המלא האחרון עד לאימון הקרוב ביום ראשון יחלפו 59 יום.
בין לבין קיימו השחקנים אימוני זום ביתיים ולפני שבועיים הקבוצה חזרה להתאמן במתכונת של עשרה שחקנים במחצית המגרש בלי מגע, אבל זה כמובן לא אותו דבר. השוער דניאל טננבאום העיד: "מצד אחד אנחנו לא זוכרים מתי היינו בפגרה ארוכה כזו, אבל מצד שני לא הגענו אחרי פגרת קיץ, שלא עושים בה כלום חוץ מלאכול. יש עדיין הרגשה שאנחנו במהלך העונה".
במועדונים הבכירים בישראל נערכים לחזרה האינטנסיבית בעזרת שימוש ב-GPS ובבדיקות דם תכופות, כדי לעקוב אחרי מצבם הגופני של השחקנים ולקבל החלטות מקצועיות על שילוב או מנוחה שלהם, אבל יש גם את מדינת הכדורגל השנייה. לרוב המועדונים, בעיקר בליגה הלאומית, אין יכולת כלכלית לממן עזרים מתקדמים או להעסיק אנשי מקצוע ייחודיים כמו תזונאים ואנליסטים מדעיים, שיכולים לסייע בחזרה המהירה.
תזונה וטיפולים
מאמן הכושר של נבחרת ישראל וגוואנגז'ו הסינית, ערן שדו, מזהה את הבעיות: "בלתי אפשרי ששחקן, שהיה בבידוד בבית ולא התאמן על מגרש, ישלים פערים בשלושה שבועות של אימונים מלאים אחרי חודשיים בלעדיהם. זה לא אידיאלי, זו לא הכנה אופטימלית, אבל קבוצות יצטרכו למצוא את הפתרונות הטובים ביותר, אחרת יש סבירות לפציעות באחוזים גבוהים יותר. מאמנים ושחקנים יצטרכו ללמוד לחלק עומסים, להקפיד על נושא התזונה, טיפולים, התאוששות ומנוחה".
החשש העיקרי הוא למתיחות וקרעים בשרירי הירך האחורי, ארבע-ראשי, התאומים והמפשעה, ובשל הגבלות משרד הבריאות גם לא ניתן לעשות טיפולים. אחד הפיזיותרפיסטים אומר: "ברור שצפויה לנו עבודה לא קלה בכלל בשל העומס הפתאומי עם שני משחקים בשבוע. בעונה הרגילה ההתחלה כוללת פציעות עומס בשרירים, וזה בדיוק מה שצפוי פה". בספרד הוצגו נתונים שלפיהם פציעות השריר עשויות לעלות ב-50 אחוז, גם בגלל החזרה המהירה וגם בשל החום בחודשי האביב והקיץ.
הרופא של מכבי חיפה, ד"ר בצלאל פסקין: "המתכון לפעילות ספורטיבית תקינה הוא סולם מאמצים ובונים אותו יפה בפתיחת העונה, עם בניית כושר גופני ופחות טכניקה. הזמן פה הוא פחות מחצי, וזה עלול לחשוף לפציעות. הרי כשעולים על הדשא המשחק יהיה אינטנסיבי, אף אחד לא יוותר לשני".
ד"ר רן טיין, הרופא של הפועל ת"א, הוסיף: "צריך לסמוך על הספורטאים שהם עבדו כמו שצריך בבית. יש לנו הערכה אובייקטיבית וסובייקטיבית על כל הספורטאים עם נתונים פיזיים ואלקטרוניים. צריך להעלות בהדרגה את רמת הפעילות, ולא להיכנס לעומס. יש עלייה בכמות הפציעות בהתחלה ובסיום העונה, אבל אם עובדים בצורה מסודרת, אפשר למנוע אותן. אם אתה עובד בצורה הדרגתית ולא עולה מאפס למאה אתה בסדר, הרי השחקנים לא הפסיקו לגמרי להתאמן".
מרגישים בכושר
בקבוצות שהוציאו את השחקנים לחל"ת הבעיה גדולה יותר. מהראן ראדי מבני-סכנין: "ברור שחזרה מהירה לכמות גדולה של משחקים חושפת אותנו לפציעות, אבל נצטרך לנצל את הזמן של האימונים המלאים. אני אישית לא הפסקתי להתאמן, אז מקווה שנעבור את זה כמו שצריך". שחקנים נוספים סיפרו שהם מרגישים בכושר, ומה שמפריע להם יותר זה היעדר הקהל, שמרים אותם כשהאנרגיות יורדות.
משה סיני, המנהל המקצועי של הפועל ת"א, בטוח שהקבוצה שלו בכושר משחק כבר עכשיו: "בגלל ההדרגתיות, הנתונים ב-GPS מציגים חזרה מעולה לכושר". לעומתו, איל ברקוביץ' סבור שלא היה צריך לחדש את המשחקים: "אחרי חודשיים בבית יהיה לשחקנים מאוד קשה לחזור לליגה, מה עוד שאין קהל ואין את הטירוף. מקווה שלא יהיו פציעות מהחזרה המהירה ללוח משחקים כזה אגרסיבי".
בינתיים יש ניסיונות להקל על העומס. בפיפ"א הציעו להגדיל את מספר החילופים משלושה לחמישה (בשלוש פעימות, כדי למנוע בזבוזי זמן), כאשר ההחלטה תהיה של כל אחת מההתאחדויות, וגורדון טיילור, יו"ר ארגון השחקנים באנגליה, אמר כי ראשי הליגה שוקלים לקצר את זמן המשחק.