האמת על ההקלטה ה"מטלטלת" של מנדלבליט

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

נכון הוא שמדובר בפרשה שתחילתה לפני כמעט 10 שנים. נכון גם, שהיא נחקרה ונטחנה עד דק, ורבים עייפו ממנה. אלא שניסיונות ההשחרה מופנים כלפי מי שנושא בתפקיד ראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת. הציבור צריך לדעת, כי בתפקיד זה עומד אדם נקי כפיים. אמנם שופטי בג"ץ שדנו בעתירות בעניין מינוי של מנדלבליט לתפקיד פסקו זה מכבר כי לא נפל רבב במעשיו, ועדיין, ראוי לטעמי לענות לטענות שהתפרסמו, ולהציג את הדברים כפי התרחשותם.

אציין כבר כאן, כי העובדות הנוגעות לפרשת הרפז מוכרות לי היטב. מנדלבליט נחקר שם על אודות פעולות שבהן נקט בתפקידו כפרקליט הצבאי הראשי, והסתייע במהלך חקירתו בסנגוריה הצבאית, כאשר שימשתי בתפקיד הסנגור הצבאי הראשי.

מנדלבליט ואשכנזי

אעשה סדר בדברים, מבלי לצלול לפרטי הפרטים המשמימים. כלפי מנדלבליט הועלתה טענה, כי מסר לרמטכ"ל אשכנזי בחודש ספטמבר 2010 פרטים מהדיונים שהתקיימו במשרד המשפטים בקשר לחקירת פרשת הרפז. בהקשר זה הושמעו לו הקלטות משיחות שקיים עם אשכנזי. אחת ההקלטות מקורה בהאזנת סתר אסורה, וכל שימוש בה הינו בגדר עבירה פלילית.

סיפור המעשה פשוט – המדובר בשיחה שהתקיימה בלשכת הרמטכ"ל. בתחילתה ביקש אשכנזי להפסיק את פעולת מכשיר ההקלטה בלשכתו. הקלטת השיחות בלשכת הרמטכ"ל נועדה לדיונים מבצעיים, ולא לשיחות היוועצות עם הפצ"ר, שהינו על פי חוק יועצו המשפטי של הרמטכ"ל. מכשיר ההקלטה לא נסגר עקב טעות, ולכן השיחה הוקלטה.

מנדלבליט, וזו אולי הנקודה המעניינת ביותר, אף שהיה מודע בעת חקירתו לכך שמדובר בהאזנת סתר, לא בחר 'להסתתר' מאחורי הטיעון המשפטי. הוא העיר לחוקריו על כך שמדובר בהקלטה שהיא האזנת סתר בניגוד לחוק, אך התייחס בחקירתו לכל השאלות שנשאל, כולל שאלות שעסקו בשיחותיו עם הרמטכ"ל.

מנדלבליט הסביר לחוקריו, כי שיחותיו עם אשכנזי נערכו כאשר הרמטכ"ל לא היה חשוד בפרשה, וממילא לא נחקר באזהרה, ולכן לא היה בשיחות טעם לפגם.

יותר מכך, עוד בטרם התקיימה אותה שיחה בין הפצ"ר לרמטכ"ל שהוגדרה בפרסומים כ"מטלטלת", פגשו מפכ"ל המשטרה וראש אגף החקירות במשטרה את אשכנזי במשרדו, על דעת היועמ"ש לממשלה דאז, ועדכנו אותו בפרטי החקירה. נראה שאף הם סברו, כי נכון, ואולי אף מתחייב, כי מי שעומד בראש הצבא יקבל עדכון אודות סטטוס הדברים, לצורך המשך תפקודו התקין של צה"ל.

חשוב להזכיר, כי החקירה שהתקיימה באותו שלב לא הובילה להמשך טיפול במישור הפלילי, למעט ביחס לעצם מעשה הזיוף של המסמך שיוחס לבועז הרפז. בקשר לממצאי אותה חקירה כתב ראש צוות הפרקליטות, עו"ד דן אלדד, במאמר דעה שפרסם בעיתון "הארץ" בחודש ינואר 2012, כי: "המשטרה שלנו חוקרת רק עבירות פליליות. הפרקליטות מנהלת תיקים פליליים. אל להן לפלוש לשדות אחרים".

מדוע בכל-זאת הופרדה קלטת האזנת הסתר מיתר הראיות שבתיק? ההסבר לכך פשוט. גורמי הפרקליטות הבינו תוך כדי החקירה עצמה – שאותה שיחה היא בעצם האזנת סתר אסורה ולכן איננה קבילה כראיה וגם אסורה לכל שימוש אחר. בהתאם, ניתנה הנחייה מיידית להכניס את השיחה למעטפה סגורה, כפי שנהוג ומקובל במצבים דומים. צריך לזכור, כי שימוש בחומר שהושג בהאזנת סתר הוא בגדר עבירה פלילית. הכנסת החומר למעטפה לא באה להקל על מנדלבליט, אולי להיפך. היא נועדה להתמודד עם טענה, כי הראיות שבתיק 'זוהמו' על ידי ראיה שהושגה שלא כדין.

עד כאן העצים, אך חשוב להביט על היער כולו. פרשת הרפז נטחנה עד דק. הטענות שהועלו נגד מנדלבליט נסרקו כולן. עניין מינויו לתפקיד היועמ"ש לממשלה הגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון, שפסק פה אחד בהרכב של חמישה שופטים כי לא נפל רבב בהתנהלותו. 

• אשר הלפרין היה הסנגור הצבאי הראשי
  

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com