העצמאים לא יקבלו שקל מהמדינה - הנה למה

"תסבירו לי עוד על הפעימות של משרד האוצר"

הדרך הבטוחה לגרום לעצמאי לחטוף עליכם קריזה בימים אלו היא לומר לו "אבל מה - קיבלתם ים כסף מהמדינה". כי בעוד ששכיר שהוצא לחל"ת מגיש שני טפסים במערכת מקוונת ומקבל דמי אבטלה, מרבית חבריי העצמאיים עדיין מחפשים דוח מאזן בוחן 2019 מפורט כחלק מהדרישות לבדוק זכאות להלוואה.

בטלוויזיה זה נראה אחרת לגמרי. מדי כמה ערבים מתייצב רוה"מ, או בכיר אחר במערכת, ומעדכן שיינתנו עוד מענקים ועוד הקלות ועוד הלוואות. מספרים מפוצצים נזרקים לאוויר - כמו 80 מיליארד, ועוד שישה מיליארד לחברות, ועוד הגדלה של עשרה מיליארד. זה נותן תחושה כאילו כסף מומטר מהשמיים. אז בואו נדבר בשפת הפעימות שאהובה כל כך בשבועות האחרונים על פקידי האוצר.

1. פעימה ראשונה: הלוואות

קודם כל שיהיה ברור: מי שהיה זכאי להלוואה גם לפני המשבר - זכאי גם עכשיו. מי שלא היה זכאי או היה בספק - יכול גם עכשיו לשכוח מזה. מסעדות, ברים, חדרי כושר, דוכני אוכל, סתם עסקים חזקים שקיימים פחות משנה וחצי, ועוד רשימה ארוכה מאוד של מי שאין אפילו טעם שיגיש.

אחד המסעדנים החזקים היום בתל אביב, עם שתי מסעדות שעובדות נפלא כבר כמה שנים, הגיש בקשה להלוואה שכזו וסורב. ואם בארזים נפלה שלהבת - מה יאמרו מוכרי הסביח והפלאפל? רק 9% מבקשות ההלוואה אושרו - וגם זה ברוב המקרים רחוק מהסכום המבוקש.

2. פעימה שנייה: הקלות

מדברים על הקלות אבל למעשה צריך להסתפק בלשון יחיד. הקלה אחת בלבד. פטור מתשלומי ארנונה לשלושה חודשים נשמע מהצד כאחלה פינוק, אבל זה בסך הכל לשון החוק. עסק סגור לא משלם ארנונה. ופה בדיוק מתחילה הבעיה - מהי ההגדרה לעסק ומהי ההגדרה לסגור.

גוגל, פייסבוק ומייקרוסופט קיבלו פטור מארנונה לשלושה חודשים. בית המרקחת הקטן בשכונה – לא, כי הוא הוגדר כחיוני. תנובה, שטראוס, וקוקה קולה קיבלו פטור מארנונה. המכולת שלכם – לא, כי היא הוגדרה כחיונית.

ככה יוצא שבעצם ההגדרה הזאת פגעה לעתים יותר משהועילה, ואני משוכנע שהכוונה של הממשלה ביוזמת היתה לסייע לעסקים הקטנים ולא לחברות הענק. תודיעו לי כשסיימתם לצחוק, ונמשיך.

3. פעימה שלישית: מענק

והנה הגענו למענק. פינוק של 6,000 שקל בפעימה הראשונה ו-10,500 בשנייה. כמו בכל פרסום בחלון תצוגה, גם כאן ה"עד" כל כך קטן עד שלא רואים אותו. עד 6,000 ועד 10,500 - מה שאמור שבפועל המספרים הם בסביבות 3,800 בממוצע למענק הראשון ו-6,900 לשני.

רוה"מ והשרים הגדירו את זה כדמי אבטלה ואף התגאו שהסכום בפעימה השנייה הוא מעל השכר הממוצע במשק - אבל מה בין זה ובין דמי אבטלה? במקרה הטוב זה מכסה אולי חצי מהשכירות של העסק, ותהיו בטוחים ששקל לא נשאר לעצמאים בכיס. שכיר מקבל דמי אבטלה כחלף משכורת לכל דבר ועניין. עצמאי מתחיל לאכול רק אחרי שגומרים להוריד את ההוצאות של העסק.

הכל מורכב מאינספור התפלפלויות משפטיות, עטוף במעטפת מסמכים מסורבלת ומוגש באתר בלתי ידידותי למשתמש - בפעמים שבכלל תצליחו להיכנס אליו. רוצים דוגמה? מי שזכאי למענק הוא מי שחווה ירידה של 25% לפחות במחזור הפעילות בחודשים מרץ-אפריל 2020 בהשוואה לחודשים הללו בשנת 2019. יותר פשוט מזה אין, נכון? אבל מה קורה בעצם עם מי שעובד שוטף פלוס 30 או 60? מי קורה עם מי שפרש צ'קים, עם מי שהיה במילואים, מי שהיתה בחופשת לידה, מי שחלה, מי שהיה בחו"ל?